דעה
נורמליות בלתי נסבלת
מיליונים היו צריכים לצאת לרחובות כדי להגן על אלה שישלמו בחייהם בגלל עוד החלטת ממשלה שלא תוביל לשום מקום, ולבטח לא תקדם את השגת יעדי המלחמה. אנחנו מסתגלים לחיים בדשדוש מתמשך ובלופ כואב, ששום דבר לא קורה בו חוץ ממוות איטי ומייסר של חטופים. זה לא מצב נורמלי
הטיל החות'י שנפל שלשום בשטח נתב"ג הצליח לשבש לכמה שעות את המדינה. עשרות חברות תעופה בינלאומיות מיהרו לעצור את הטיסות לישראל, מניות אל על הגיבו בזינוק, ראש הממשלה מיהר לכנס את הקבינט הביטחוני ולשגר מסר מאיים לעבר הארגון החות'י, אולפני טלוויזיה עסקו בשאלה כיצד קרה שטיל מתימן מצליח לחדור לאחד האזורים הכי רגישים במדינה, ואפילו הזרמים המטורללים במדינה לא נותרו אדישים לאירוע: בחוגים חרדיים הסבירו שלא במקרה נפל טיל על המקום שבו עוצרים בחורי ישיבות שלא מתגייסים לצה"ל, ובערוץ התרעלה של נתניהו הסבירו שכעת תהיה לממשלה יותר לגיטימציה לפעול כי נתב"ג הוא מקום קדוש לשמאל.
בתוך כמה שעות התפוגג העשן, וחזרנו לשגרה. תכל'ס, מה כבר קרה? מאז אוקטובר 2023 ירו החות'ים לעבר ישראל מעל 230 טילים, כ־30 מתוכם מאז החזרה ללחימה בעזה בחודש מרץ האחרון. מדובר בממוצע של כמעט 3 טילים בשבוע, שמרביתם מכוונים לעבר נתב"ג. מה חשבנו לעצמנו? שאין סיכוי של 1 ל־230 שטיל אחד ייפול על הקרקע?
התרגלנו לנורא מכל
הבעיה המטרידה יותר היא העובדה ש־576 ימים מאז הכריזה ממשלת ישראל על יציאה למלחמה, אנחנו חיים עם המציאות הזו כאילו היא אסון טבע או גזירה משמיים. במקום לעצור אותה, אנחנו רק משכללים את האמצעים הטכנולוגיים לנרמל ולהתמודד איתה. תראו מה זה, יש לנו כבר אפליקציות שמתריעות כמה דקות לפני הישמע האזעקה. אומת הסטארט־אפ.
גם התגובות לאירוע מוכרות לעייפה, כמו נוף שלא משתנה. יש מי שמנצל את האירוע להסביר שצריך להכות חזק באויב, יש מי שרואה בו עונש מרוח הקודש, יש מי שבודק האם הטיל שלא פגע ממש ממש בטרמינל עשוי לפגוע בחופשה המתוכננת שלו.
אבל אף אחד לא עוצר לשאול, איך קרה שאחרי 17 חודשי לחימה אנחנו עדיין חיים תחת איום טילים מתימן. בדיוק כפי שאף אחד אינו שואל איך זה שנמל אילת, המשמש כשער דרומי ומוקד פריקה עיקרי של מכוניות בישראל, מושבת על עשרות עובדיו מאז נובמבר 2023. בדיוק כפי שאף אחד אינו שואל איך זה שלמעלה מחמישה חודשים אחרי שנחתם הסכם הפסקת אש עם לבנון, כמחצית מתושבי הצפון טרם חזרו לביתם, כשלחלק מהם אין אפילו לאן לחזור.
אנחנו מדשדשים כבר 17 חודשים במציאות בלתי נתפסת, מדי פעם מתעוררים לקול אזעקות וכבר פחות ממהרים לרוץ לממ"ד, דואבים למשמע שמותיהם של חיילים חללים, נסערים מעוד סרטון חטופים שמופץ, אבל במקביל נרגשים לקראת יציאתה של משלחת האירוויזיון לתחרות בשוויץ. נורמלנו.
1 צפייה בגלריה
המשלחת הישראלית לאירוויזיון. רצים לממ"ד ואז חוזרים להתרגש מיציאת המשלחת לשוויץ
(צילום: עפרי ברנע)
854 חיילים נפלו במלחמת חרבות ברזל ולמעלה מ־5,800 חיילים נפצעו מתחילת המלחמה, מהם 868 קשה. אם הממשלה הנוכחית אכן תממש את הצהרותיה להעצמת הלחימה בעזה, משפחת השכול בישראל תגדל בעוד משפחות רבות וכאובות שעולמן יחרב עליהן.
החלטת הקבינט השבוע "לכבוש את עזה" היתה אמורה להוציא מיליונים לרחובות. הרי כבר מכרו לנו שהתמרון הצבאי השלים את כל יעדיו ושאנחנו כפסע מהניצחון; ומכרו לנו יותר מדי פעמים שלחץ צבאי יחזיר את החטופים, אף על פי שבינתיים הוא בעיקר הורג אותם; והסבירו שהכל באשמת ביידן, ובאשמת משפחות החטופים, ובאשמת הרמטכ"ל הקודם שהיה חלשלוש. ועכשיו אנחנו סוף סוף נחושים באמת באמת להשיג את היעדים. על מי אתם עובדים?
לחטופים אין זמן לחכות
מיליוני אנשים היו צריכים לצאת אתמול לרחובות כדי להגן בקולם ובנוכחותם על מי שעומדים לשלם בחייהם בגלל עוד החלטת ממשלה שלא תוביל לשום מקום, ולבטח לא תקדם אותנו להשגת יעדי המלחמה. 72 יום חלפו מאז השחרור האחרון של חטופים מעזה. הממשלה אוהבת להתגאות במספרם של אלה שחזרו הביתה, אבל פחות אוהבת להזכיר לנו כמה חטופים יכלו לחזור בחיים ואיבדו את חייהם בשבי, חלקם באופן ישיר בגלל התקפות של צה"ל. מיליוני אנשים היו צריכים לעצור, שידורי הטלוויזיה היו צריכים לעצור, אתרי האינטרנט היו צריכים לעצור, הרחובות היו צריכים להתמלא בדגלים צהובים והצמתים באנשים שזועקים. כי אחדות אמיתית היא קודם כל ערבות הדדית.
לחטופים אין זמן לחכות לבחירות, וגם לא להמתין לסוף הביקור של טראמפ במזרח התיכון, או להשלמת חקיקת חוק ההשתמטות. הם לא ישרדו עוד קיץ במנהרות, בטח לא תחת מתקפה של צה"ל. "היום לא נעשה מעבר חד", היטיב השבוע לדייק את המצב יותר מכל הפוליטיקאים, הפרשנים ואנשי הציבור, מאמן הפועל ירושלים, זיו אריה. במקום להתייחס לניצחון של קבוצתו הוא אמר לקהל: "בניגוד לכל השנה, שדיברתי בהתחלה על החטופים ואחר כך אמרנו 'טוב, נעשה מעבר חד', אז היום לא נעשה מעבר חד. פשוט נסיים את הריאיון כאן ועכשיו. את משחקי הליגה אסור להתחיל עד שכל החטופים פה, שום דבר אחר לא חשוב".
אזרחי ישראל מסתגלים לחיים בדשדוש מתמשך ובלופ מתסכל אינסופי, ששום דבר לא קורה בו חוץ ממוות איטי ומייסר של חטופים. זה לא מצב נורמלי, ואסור לנו לאפשר לו להפוך לכזה. זה התפקיד שלנו לעצור את זה. אין מישהו אחר.
