פרשנות
נטישת חברות התעופה הזרות גורמת לנזקים היקפיים במיליארדים
טיל אחד שפגע ליד נתב"ג החזיר את המראות המוכרים מתחילת המלחמה של שדה תעופה ריק מטיסות. הפגיעה הכלכלית הישירה קטנה יחסית לעומת הנזקים שיורגשו בשוק העבודה, בעיקר אצל החלשים ביותר
שוב עולה התמונה המוכרת של חברות תעופה זרות שנוטשות את השוק הישראלי, הפעם לנוכח הטיל החות'י שנפל ליד נתב"ג. מניות חברות התעופה הישראליות עלו אתמול בחדות כתזכורת לזינוק בפעילות שממנו הן נהנו ב־2024, אך הנתונים הכלכליים חושפים אמת מטרידה: ההשפעה האמיתית של המשבר מתגלה בענפים אחרים, שנוגעים בעיקר לשוק העבודה של השכבות החלשות.
כשמוסיפים לנטישה הנוכחית את העובדה שלמרות כל ההבטחות יצאו עשרות אלפי צווי 8 לאנשי המילואים, שמבשרים על חידוש הלחימה העצימה בעזה, תסריט הצניחה בהיצע הטיסות בישראל עלול לחזור על עצמו בדיוק כפי שקרה בסוף 2023 עד הפסקת האש בסוף 2024.
ההשלכות של אותו מחסור בהיצע טיסות היו מיידיות. לפי בדיקה של חטיבת המחקר של בנק ישראל, הפעילות של התחבורה האווירית זינקה אשתקד ב־12.2% לעומת 2023. יתרה מזו, מדובר בזינוק ריאלי - כלומר, בניכוי העלייה במחירים. לפי אותה בדיקה, אם בשנת 2023 הפעילות הזו הסתכמה ב־9.7 מיליארד שקל, ב־2024 זה עלה ל־10.9 מיליארד שקל. אין מדובר בטעות חישוב, אלא בהשלכות של התופעה שאליה היינו עדים בשנה שעברה: חברות התעופה הזרות הפסיקו להגיע ולכן כל הפעילות נפלה על כתפיהן של החברות הישראליות, בעיקר אל על. הפעילות שלהן זינקה לבלי הכר והגדילה את התוצר – אף על פי שהיו ירידות בביקושים בגלל המלחמה. כלומר, סך פעילות התעופה ירדה, אך הפעילות של החברות הישראליות טיפסה.
אפקט נוסף של אותה בריחה של חברות תעופה זרות, שהורגש היטב בקרב הישראלים, היה זינוק במחירים. עם זאת, בדיקה של סעיף נסיעות לחו"ל באתר הלשכה המרכזית לסטטסיטקה מפריך גם את המיתוס הזה: בסך הכול סעיף זה עלה ב־2024 כולה ב־1.6% ותרם רק 0.06% לאינפלציה השנתית של 3.5%. מה שקרה אשתקד במחירי הטיסות הוא שסעיף הטיסות סבל מתנודתיות חריגה: באוגוסט נרשמה עלייה של 22.1% במחירי הנסיעות לחו"ל, מה שתרם 0.41% לעלייה הכללית במדד באותו חודש, אך בספטמבר חלה ירידה של 16.7%, שתרמה לירידה של 0.37% במדד הכללי. חשוב לזכור כי המלחמה החלה באוקטובר 2023, אך כבר מתחילת השנה הורגשו עליות מחירים עקב הסרת מגבלות הקורונה שהגדילו את הביקושים, עליית מחירי הדלק ופיחות השקל.
לכאורה, נראה כי עולם התעופה הישראלי הסתדר עם משבר בתעופה, אבל אסור ששני האפקטים האלו ירגיעו את הממשלה. מדובר רק באפקטים הישירים, שניתנים למדידה, אך קיימות השלכות רחבות יותר והרסניות - שהן גם יותר קשות למדידה. באותו מחקר של בנק ישראל נבדק אובדן התוצר בסקטור התיירות כולו. ענף זה איבד 13.5 מיליארד שקל רק ב־2024, ירידה של יותר מ־25% לעומת 2023, אז נפגע מהמלחמה רק הרבעון האחרון. אסור לשכוח שהפגיעה בבתי מלון רוככה עקב לינות המפונים, שמומנו על ידי המדינה, דבר שכבר לא יקרה ב־2025. גם אין להשוות את הפעילות של התיירות הנכנסת לאלו של 2024, שכן גם בשנה שחלפה המספרים היו נמוכים באופן היסטורי: בינואר–ספטמבר 2023 נכנסו לישראל בממוצע בכל חודש כ־278 אלף תיירים דרך האוויר, לעומת 74 אלף בלבד בשנת 2024, צניחה של יותר מ־73% במונחים שנתיים. אם לוקחים את המספרים של 2019, לפני הקורונה והמלחמה, המספרים קצת יותר גדולים - צניחה של 78%.
כדי לקבל סדר גודל של הפגיעה בבתי מלון כדאי להסתכל על הירידה של התפוסה של בתי מלון תיירותיים (שלא קיבלו מפונים) בין התקופה של ערב המלחמה (ממוצע ינואר–ספטמבר 2023) ל־2024: צניחה של 80%. למרות שהתיירות מהווה רק 2.5% מהתוצר הישראלי, היא מעסיקה כ־5% מכוח האדם. יתרה מזו, מדובר בתעסוקה חיונית שכן היא מעסיקה בעיקר עובדים בלתי מיומנים (נהגים, מוכרים וכו'). והנזק מצטבר: ישנה פגיעה חמורה בפעילות של המגזר העסקי, כאשר אנשי העסקים רבים התקשו לצאת ולהיכנס ארצה וזה גרם לפגיעה בקשר עם הלקוחות בחו"ל – בעיקר בתחום השירותים. את הפגיעה הזו קשה למדוד.
וכמובן שיש פגיעה עוד יותר משמעותית ובלתי אפשרית למדידה: פגיעה במוניטין ובתחושת הביטחון. עזיבה של חברות תעופה זרות מהווה איתות רע - שביחד עם ההכרזה של הממשלה על חידוש הלחימה העצימה בעזה - צפויה להרחיק לא רק את התיירים, אלא גם משקיעים ואנשי עסקים. לפיכך, התוספת של עוד 1.2 מיליארד שקל לקופת חברות התעופה הישראליות בשנת 2024 בטלה בשישים לעומת ההרס שהאירועים עלולים לחולל לכלכלה ולתעסוקה של השכבות הכי חלשות בחברה.
