סגור

תעלומת הדלתא: צעירים נדבקים, מבוגרים מאושפזים

מומחים שליוו את הממשלה קוראים לבצע מחקר עומק שיאתר מאפיינים ייחודיים בבני 50+ שחלו ואושפזו, למרות שהתחסנו, כדי לגבש דרך פעולה. עד אז הם קוראים להתחסן, להחזיר את התו הירוק, לצמצם אירועים ולאכוף עטיית מסכות

תעלומת האפקטיביות של החיסון לקורונה מול זן הדלתא מכה אפילו במומחים המנוסים ביותר. "ברור שיש פה חידה גדולה: מה המאפיין של אותם המחוסנים שנדבקו? מהם המאפיינים של המחוסנים הנדבקים שמידרדרים למצב קשה? רק מחקר עומק מהיר ויעיל יוכל לאפשר פעולת־נגד אפקטיבית", מסביר בשיחה עם "כלכליסט" פרופ' ינון אשכנזי, המרכז את צוות המומחים של האוניברסיטה העברית, אחד מהיועצים לקבינט הקורונה.
"אנו מסתכלים על מה שמתרחש במדינה וגם על המספרים ורואים דבר משונה. מצד אחד, ההתנהגות של הציבור הישראלי היא בדיוק כמו לפני שנה, כלומר לא ממש מקפידים. כעת יש זן יותר מדבק אבל מקדם ההדבקה נמוך יותר ממה שהיה אז. כלומר, יש פה דינמיקה של מגפה אבל יותר איטית. הציבור לא כל כך שומר על ההנחיות, אבל ההדבקה איננה מהירה כמו אז. בנוסף, אנו רואים שחלק משמעותי ביותר מהנדבקים הם ילדים וצעירים שהם לא מחוסנים או פחות מחוסנים”, אומר אשכנזי.
לדבריו, “כאשר מצרפים את שתי התצפיות הללו ניתן להסיק שאכן ישנה יעילות של החיסון מפני ההדבקה, גם בזן הזה. זהו החלק הטוב בסיפור עם זן דלתא", אומר אשכנזי שמיד ניגש לחלק הפחות טוב של הסיפור, יותר נכון החלק המבלבל.
3 צפייה בגלריה
 ינון אשכנזי
 ינון אשכנזי
פרופ’ ינון אשכנזי. להיערך לעלייה בתחלואה הקשה
(צילום: דוברות האוניברסיטה העברית)
"החלק השני בסיפור הוא החלק הבעייתי”, הוא אומר. “כאשר בודקים את יעילות החיסון רק בקרב בני 50 פלוס מגלים שרוב הנדבקים הם מחוסנים. למעשה בשכבת הגיל הזאת, בקרב הנדבקים יש כמעט פי 10 מחוסנים לעומת לא מחוסנים. כיוון שאחוז המחוסנים בגיל זה הוא בערך 90%, הדמיון ביחסים עלול להצביע על כך היעילות של החיסון נמוכה מאוד", אומר אשכנזי. כלומר, יש סתירה בנתונים, מה שמעיד על הבעייתיות ועל הצורך להעמיק ולהרחיב את המחקר. לפי הנתונים העדכניים של משרד הבריאות, 45% מהנדבקים הם ילדים עד גיל 19. רק 13.8% מהנדבקים הם בני 60 ומעלה. מנגד, שיעור המאושפזים המחוסנים הגיע לכמעט שני שלישים (63%).

אשכנזי: "הסתירה בין שתי התצפיות מצביעה ככל הנראה על מאפיין חשוב של ההדבקה עכשיו. כנראה שיש מאפיין ייחודי של חלק מהאוכלוסיה בו מועילות החיסון נמוכה יותר. במידה שכן, בחינה רק של הנדבקים המאותרים תצביע על מועילות החיסון רק בקרב קבוצה זו ולא בכלל האוכלוסיה. יש לשים לב שגם עבור אוכלוסיית הנדבקים, בחינה של יעילות החיסון בתוך הקבוצה של הנדבקים מצביעה על מועילות במניעת הדרדרות לתחלואה קשה".
לדברי צוות המומחים של האוניברסיטה העברית, כלל הנתונים הללו מצביעים למעשה ההכרח לבצע מחקר עומק ולבחון את זהות הנדבקים והמהלך הקליני לכל חולה. "רק כך נתן יהיה להבין מה מקור התהליכים שנצפים", אומר אשכנזי. לדבריו, המידע קיים רק אצל משרד הבריאות וקופות החולים שכן מדובר בתיק רפואי אישי. "רק גופים אלו יכולים לתחקר באופן אינדבידואלי היסטוריה של חולים ולהבין מה קורה, ונדרש להמתין עד שמחקר שכזה יושלם", מסכם אשכנזי. הוא סבור כי השלמת המחקר ההכרחי הזה תאפשר לפתור את הבעיה מהיסוד ורק אז יהיה אפשר לגשת לסוגיית "זריקת בוסטר (מנה שלישית)” או אפילו טיפול אחר. לפיכך נשאלת השאלה האם ומתי המשרד מתכוון לבצע מחקר כזה.
3 צפייה בגלריה
אינפו הנתונים המבלבלים של יעילות החיסוני
אינפו הנתונים המבלבלים של יעילות החיסוני
אינפו הנתונים המבלבלים של יעילות החיסוני

“100 חולים קשים באוגוסט”

עם זאת, אשכנזי מבהיר כי עד שיושלם המחקר אפשר לבחון את הדינמיקה שרואים בשטח: אוכלוסיית הנדבקים מעל גיל 50 עולה באופן עקבי, ונגזרים ממנה באופן ישיר גם מאושפזים, חולים קשה ומתים. “נראה שבסבירות גבוהה תהיה עלייה בתחלואה הקשה שתוביל להצטברות של מעל ל־100 חולים קשה במהלך החצי הראשון של אוגוסט”, אומר אשכנזי. לאור האפשרות להידרדרות מהירה, עד שנבין מה קורה, יותר נכון למקד מאמצים באופן מיידי בהיערכות לעלייה בתחלואה הקשה שלפנינו וכן למקד מאמץ במיגון נקודות התורפה שעלולות לגרור למספר חולים קשה גבוה, כמו בתי חולים ובתי אבות. זאת במקביל לפעולות שמאפשרות לצמצם תפוצה של הווירוס כמו הרחבת מעגל המתחסנים וצמצום הסיכון באירועים", אומר אשכנזי.
הצוות של האוניברסיטה העברית ממליץ, בין השאר, להחזיר לאלתר את התו הירוק, להגביר את ההסברה סביב הגל החדש, להגביר את האכיפה של מסיכות בחללים סגורים וכן לעודד התחסנות.

“לא הזמן לטוס לחו”ל”

"השאלה הגדולה כעת היא האם הווריאנט דלתא הוא זה שפגע ביעילות או שזה הזמן שפוגע בייעלות. אין לי תשובה חד משמעית בעניין הזה אבל אפשר להעריך שיש ירידה מסוימת ביעילות החיסונים. עם זאת, עדיין מדובר בכלי היעיל ביותר", אמר מנכ"ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש בתדרוך עיתונאים שערך אתמול. אש גם הדגיש כי אין להניח שלא תחול התפרצות של זן הדלתא במקום שהיא טרם התפרצה. פרופ’ אש אמר זאת בתשובה לשאלה איך הוא מסביר שנרשמה תחלואה נמוכה בקרב חרדים.
3 צפייה בגלריה
פרופ' נחמן אש מנכ"ל משרד הבריאות
פרופ' נחמן אש מנכ"ל משרד הבריאות
פרופ’ נחמן אש. התיירים לא ייכנסו לארץ באוגוסט
(צילום: עמית שאבי)
כמו כן הודיע פרופ’ אש כי יש החלטה להגביר את האכיפה נגד מפרי בידוד. אש, שכיהן עד כה כפרויקטור הקורונה, הוסיף: "לא נקבע מדד לפיו יוחמרו ההגבלות, אך אנחנו במשרד הבריאות לא רוצים להגיע למספר גבוה של חולים קשים, ולכן חשוב לנקוט בצעדים כבר עכשיו. אנו נמליץ לקבינט להרחיב את ‘תו שמח’ לתו ירוק מלא. אנו עובדים על המתווה הסופי כעת. זה עשוי להגן עלינו מפני הידבקות". אש הגיב לטענות שהממשלה החדשה מסרבת לקבל את המלצות המשרד בדבר החמרת הצעדים ואמר: "אני מקווה שהם יאמצו את ההחלטות של הדרג המקצועי אבל הממשלה היא זו שמקבלת את ההחלטות".
עוד הפציר אש שלא לטוס כאשר אין מדובר בטיסות חיוניות: "זה לא הזמן לטוס לחו"ל כי המגיפה משתוללת בהרבה מדינות. הנסיעות עלולות להביא לכאן וריאנטים חדשים ואולי מסוכנים יותר. אנו נהדק את הפיקוח על טיסות". אש הודיע כי לנוכח התפשטות זן הדלתא ישראל לא תאפשר כניסת תיירים ב־1 באוגוסט כפי שתוכנן אך לא ציין תאריך חדש לפתיחה.