"חלק מהציבור נוטה לבקר חקירות והליכים פליליים קודם כל דרך המשקפיים הפוליטיים"
עו"ד דרור מתתיהו, שותף מייסד של משרד "דרור מתתיהו - עורכי דין", מסביר מדוע חקירות פוליטיות הופכות בשנים אחרונות גם למחלוקות פוליטיות, איך נכון לבחון את חזקת החפות ולמה חשוב להבחין בין ניסיונות השפעה על דעת הקהל לבין ניסיונות השפעה על שופטים
בשנים האחרונות חקירות של גורמים פוליטיים, או אישי ציבור שמזוהים פוליטית, הופכת כמעט תמיד למחלוקות פוליטיות. האם אנחנו בעידן שבו הציבור שופט את עבודת המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט, בהתאם לזהות הפוליטית של החשוד או הנאשם?
"כמי שמייצג אנשי ציבור ופוליטיקאים אני יכול לומר, כי למרבה הצער אכן הגענו למצב שבו בחלק מן המקרים הציבור נוטה לבחון ולבקר חקירות או הליכים פליליים קודם כל דרך המשקפיים הפוליטיים, ורק אחר כך, אם בכלל, דרך העובדות, הראיות והנסיבות. השאלה "מי החשוד?" הפכה לעתים משמעותית יותר לחלק מן הציבור מן השאלות "מהן העובדות? מה החשדות? ומה הראיות?".
זאת מן הסתם תופעה מסוכנת, בין היתר, משום שהיא עלולה לפגוע באמון הציבור ברשויות אכיפת החוק. המשטרה והפרקליטות צריכות לפעול באופן מקצועי, עצמאי ושוויוני, והציבור צריך לאפשר להן לבצע את עבודתן, גם כאשר מדובר באדם שהוא בעל עוצמה פוליטית או ציבורית. כמובן שהציבור רשאי ואף צריך לבקר את רשויות האכיפה כאשר הוא סבור שצריך לעשות כן. ביקורת ציבורית אינה פסולה והיא אף חיונית במערכת דמוקרטית. אבל אסור שהביקורת תהפוך למבחן פוליטי - אם החקירה נוגעת לאדם שאני מזוהה איתו זו "רדיפה" או "תפירת תיק", ואם היא נוגעת ליריב פוליטי זו "אכיפת חוק מבורכת". אכיפת חוק אינה יכולה להיות טובה או רעה בהתאם לשאלה במי היא פוגעת. בסופו של דבר, חקירה פלילית צריכה להתמקד בחקר האמת, ההליך המשפטי צריך להתנהל על פי הדין, ובית המשפט צריך לעשות צדק ולהכריע על פי הראיות והמשפט".
האם לדעתך חזקת החפות עדיין קיימת בתיקים המתוקשרים? עד כמה יש מקום לשנות את הכללים בנוגע לפרסום שמות חשודים?
"חזקת החפות היא עקרון יסוד במשפט הפלילי וחשוב מאד לשמור עליה. אדם הוא בחזקת חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו. חזקה זו נכונה גם אם שמו פורסם לצד חשדות כבדים אשר מיוחסים לו. אני לא חושב שנכון לקבוע כלל אחיד שלפיו לעולם אין לפרסם את שמו של חשוד או נאשם. הדברים צריכים להיבחן בהתאם לאופי התיק ונסיבותיו. ישנם תיקים שבהם לפרסום שמו של החשוד עשוי להיות אינטרס ציבורי משמעותי, כגון בעבירות מין, שכן הוא עשוי להביא לחשיפת עבירות נוספות.
לכן, השאלה היא אינה פשוטה - האם נכון לפרסם או לא לפרסם את שמו של חשוד או נאשם - אלא מהו האינטרס הציבורי בפרסום במקרה הקונקרטי ומהי מידת הפגיעה הצפויה בחשוד או הנאשם. צריך לשקול את חומרת החשדות, אופיין, הצורך בחשיפת מידע לציבור, האפשרות לאתר נפגעים נוספים, ומנגד את הפגיעה האפשרית באדם שטרם הורשע.
עו"ד דרור מתתיהו
(צילום: ניב קנטור )
בעידן הרשתות החברתיות, שבו פרסום הופך בתוך דקות בודדות למידע שנשאר לאורך שנים רבות, האיזון הזה נעשה חשוב ומורכב הרבה יותר. אבל דווקא משום כך, חזקת החפות צריכה להישמר בקפידה. היא אינה מחסום בפני פרסום שיש בו אינטרס ציבורי אמיתי, אך היא בהחלט מחייבת אותנו להיזהר מאד שלא להפוך חשד להרשעה ציבורית".
האם אתה סבור שהצדדים בתיקים המתוקשרים עושים שימוש בתקשורת בניסיון להשפיע גם על השופטים?
"בתיקים שבהם יש עניין ציבורי רב, אך טבעי שלתקשורת יש נוכחות והשפעה משמעותית על השיח הציבורי סביב ההליך. לפיכך, בתיקים שכאלה, סביר שעורכי הדין שמייצגים את הצדדים יתבקשו להציג את עמדתם גם בזירה הציבורית. זה חלק מהמציאות של הליכים שמקבלים חשיפה תקשורתית רחבה ולדעתי אין בכך כל פסול.
עם זאת, צריך להבחין בין ניסיון להשפיע על דעת הקהל לבין ניסיון להשפיע על שופטי בית המשפט. בשום אופן לא הייתי מציע לעורכי דין לנסות להשפיע על בית המשפט באמצעות התקשורת. אני מתקשה להאמין ששופט מקצועי יקבל את החלטותיו על בסיס כתבות בעיתון או קמפיין ברשתות החברתיות. שופטים יודעים היטב כי הם עלולים להיות נתונים לניסיונות השפעה וכי עליהם להכריע בסוף על בסיס חומר הראיות והמצב המשפטי בלבד ולא לפי השיח הציבורי".
d&b – לדעת להחליט
