"המסלול הירוק" החדש של רשות המסים לאישור לפי סעיף 46 - למי ולמה כדאי לשים לב במיוחד
בשנים האחרונות חלו עיכובים משמעותיים באישור תרומות לפי סעיף 46, שיצרו קושי ממשי למגזר החברתי. כעת, רשות המסים מנסה לשנות זאת - אך לא כל הארגונים ייהנו מהשינוי
רשות המסים הכריזה בחודש אוגוסט 2025 על ה"מסלול ירוק", מסלול חדש לקבלת אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, המיועד לעמותות ולחברות לתועלת הציבור (חלצ"ים) קטנות.
אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מאפשר לתורמים לקבל זיכוי מס בגובה של 35% ליחידים ו- 23% לתאגידים, ובכך מהווה תמריץ ממשי לתרום דווקא לארגונים הפועלים ללא מטרות רווח בעלי האישור. בפועל, זהו אחד הכלים המרכזיים בישראל לעידוד תרומות למוסדות ציבור, והיכולת לקבלו משפיעה באופן ישיר על יכולתן של עמותות וחל"צים לגייס תרומות ולהרחיב את פעילותן.
על פניו מדובר בצעד מתבקש: בשנים האחרונות נוצרו עיכובים ופרקי זמן ממושכים - לעיתים כשנה עד שנה וחצי - עד שרשות המסים מסיימת את בדיקת הבקשה, וזאת עוד בטרם הבאת הבקשה לאישור ועדת הכספים של הכנסת. בפועל, בתקופה זו עד לקבלת האישור, עמותות וחל"צים מתקשות לשכנע תורמים לתמוך בהן, מאחר שהן אינן יכולות להבטיח את זיכוי המס עבור התרומות.
למה צריך "מסלול ירוק"?
המסלול הירוק נועד לקצר את פרק הזמן הנדרש ולאפשר לגופים קטנים לעבור הליך מזורז. ההסדר חל על עמותות וחל"צים שפונות לראשונה לאישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה או לפי סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין, מציגות בקשה מלאה ומסודרת ועומדות ברשימה ארוכה של תנאים ברורים. תנאי סף ראשון הוא מחזור מינימום של 30 אלף שקלים ומקסימום של 150 אלף שקלים בשנה.
לצד מגבלת המחזור, נקבעו גם תנאים מבניים ומהותיים נוספים: הארגון חייב להיות עמותה או חל"צ שהתאגדה בישראל (ולא תאגיד עירוני) ואסור לו להפעיל פעילות למטרות רווח או להפיק הכנסות החייבות במס. בנוסף, עליו להצהיר שלא יפעיל עסק במישרין או בעקיפין; שאין לו החזקות בגופים אחרים או החזקות מהותיות בניירות ערך; שאין לו מקרקעין מעבר לנכס יחיד המשמש ישירות לפעילות הציבורית; ושלא מתקיים נגדו דוח ביקורת מגוף רגולטורי.
גם במסלול הירוק האישור ניתן לשנה אחת בלבד, והארכתו מחייבת בדיקה מלאה לפי הנהלים הרגילים.
צמצום תחומי הפעילות והמטרות הציבוריות במסלול הירוק
החידוש המרכזי במסלול הירוק אינו בכך שהוא משנה את החוק עצמו או את רשימת המטרות הציבוריות שבסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה הזכאיות לאישור לפי סעיף 46, אלא בכך שהוא מצמצם את המסלול המהיר רק לשש מהן וגם להן מוסיף סייגים. בעוד סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה כולל שורה רחבה של מטרות ציבוריות (ובהן למשל: בריאות, תרבות, חינוך, סעד, דת, מדע, ספורט, איכות הסביבה, קידום זכויות אזרח ועוד), המסלול הירוק פתוח רק לעמותות ולחל"צים הפועלות באחת משש מטרות: דת, תרבות, חינוך, מדע, סעד וספורט.
עמותות וחל"צים הפועלות בתחומים אחרים (כגון הגנת הסביבה, חדשנות טכנולוגית-חברתית, בריאות או קידום אוכלוסיות מוחלשות) עדיין יכולות להגיש בקשה לאישור לפי סעיף 46, אך יעשו זאת במסלול הרגיל, שאינו חלק מההליך המהיר.
בנוסף, חשוב להבין כי גם בתחומים שנכללו במסלול הירוק, רשות המסים קבעה הגדרות מדויקות ומצומצמות יותר מההגדרות הרחבות שבפקודת מס הכנסה. כך למשל, בתחום החינוך יוכלו לגשת במסגרת המסלול הירוק רק מוסדות לימוד מוכרים על ידי משרד החינוך או חוגים בלתי-פורמליים לקטינים עד גיל 18, בתנאי שהם ניתנים ללא תשלום או במחיר נמוך באופן מובהק ממחירי השוק. בתחום הסעד, יוכלו לגשת באמצעות המסלול רק עמותות וחל"צ העוסקות בחלוקת טובין בסיסיים לנזקקים, ליווי פיננסי שאינו כרוך בסיוע כספי בפועל, או בהפעלה של מעונות יום לפעוטות בעלי רישיון מתאים ובמחיר מופחת. גם בתחום הדת ההגדרה מצומצמת - בתי תפילה של עדות דתיות מוכרות, או מכוני מחקר תורניים כהגדרתם בחוק.
קיצור דרך? לא בדיוק
מכאן עולה מסקנה חשובה: המסלול הירוק איננו הליך מקל באופן גורף. הדרישות המהותיות נותרו בעינן, ורק פרוצדורת הבדיקה קוצרה. בנוסף, רשות המסים דאגה להוסיף שכבות של הצהרות והתחייבויות, כך שגם במסלול הירוק עמותות וחל"צים נדרשות להגיש מסמכים רבים ולבסס היטב את עמידתן בתנאים. יתרה מזו, האישור מוגבל לשנה בלבד ולכן עמותות וחל"צים נדרשות להיערך להגשת בקשת חידוש בחלוף שנה זו.
מי עשוי להיכלל ב"מסלול הירוק"?
המסלול הירוק עשוי להתאים לעמותה קהילתית שמפעילה בית כנסת שכונתי ומתנהלת מתרומות מצומצמות; לעמותה תרבותית שמפעילה חוג תיאטרון או מקהלה מקומית, בתנאי שהיא נתמכת על ידי משרד התרבות והספורט; לעמותה חינוכית שמפעילה חוגי העשרה לנוער במחיר סמלי; או למכון מחקר קטן הפועל בתחומי החקלאות או הרפואה בשיתוף מוסדות אקדמיים, אך אינו מוסד אקדמי בעצמו. גם עמותה המחלקת מזון בסיסי לנזקקים, או המפעילה מעון יום לפעוטות עם רישיון מתאים ובמחיר נמוך, עשויה להיכנס למסגרת, לצד אגודת ספורט קטנה הזכאית לתמיכה ממשרד התרבות והספורט.
המסלול הירוק: נדבך נוסף, לא מהפכה
המסלול הירוק מבטא גישה של פיקוח מבוסס סיכון. במקום להשקיע משאבים בבדיקת בקשות של עמותות קטנות מאוד במסלול הארוך והמורכב שמיועד גם לגופים גדולים, ניתנת להן אפשרות להליך מקוצר וממוקד. עם זאת, עמותות וחל"צים שאינן עומדות בקריטריונים של המסלול הירוק, בין אם בשל תחום פעילות שאינו כלול ובין אם בשל מחזור פעילות גבוה יותר, אינן נחסמות מהגשת בקשה לאישור סעיף 46, אלא ממשיכות לעשות זאת במסלול הרגיל. במובן זה, המסלול הירוק אינו בא להחליף את המסלול הרגיל אלא להוסיף עליו כנתיב ייעודי ומהיר לעמותות וחל"צים קטנות מאוד עם פעילות לא מורכבת תוך עמידה בתנאים.
סיכום
המסלול הירוק הוא צעד מבורך בדרך להקל על עמותות וחל"צים קטנות ולשפר את הנגישות לקבלת אישור לפי סעיף 46. הוא עשוי לקצר זמני המתנה שהפכו בשנים האחרונות לבלתי סבירים, ולהעניק לארגונים צעירים יותר יכולת לגייס תרומות ביתר קלות.
עם זאת, מדובר רק בתחילתה של הדרך. אף שמדובר בצעד חשוב בכיוון הנכון, עדיין נדרש שיפור מהותי כדי להקל באופן משמעותי על עמותות וחל"צים ולייעל את ההליך כולו. לצד המסלול הירוק, נדרשים צעדים משלימים והנחיות נוספות שיבטיחו אחידות, שקיפות ויעילות גבוהה יותר בהליכי האישור. חיזוק המנגנונים הקיימים, לצד קיצור זמני הבדיקה והבהרת הקריטריונים, יכול להפוך את המהלך כולו לכלי אפקטיבי ומשמעותי באמת שיחזק את המגזר החברתי ויעודד תרבות תרומות בריאה ויציבה בישראל.
מאת עו״ד מעיין קוסלבסקי, בעלת משרד המדורג כמוביל בתחום המלכ"רים בישראל, מלווה עמותות, חל"צים וקרנות פילנתרופיות בהיבטי רגולציה מורכבים, ובפרט בתחומי מיסוי מלכ"רים, הגנת הפרטיות ואבטחת מידע במגזר החברתי.
d&b – לדעת להחליט
