"קריסת הענק של חברת התשתיות היא רק חוליה ראשונה בשרשרת"
בסוף השבוע הוציא בית המשפט צו עיכוב הליכים לחברה בשליטת מהדי אבו מוך שצברה חובות בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל. בענף התשתיות מזהירים מפני קריסה של חברות נוספות בעקבות המלחמה, עיכובי תשלומים וריביות גבוהות. בכיר בתחום האשראי החוץ־בנקאי: "המדינה מפילה את הקבלנים הקטנים ומשאירה בשטח רק את השחקנים הגדולים"
בסוף השבוע קרסה אחת מחברות התשתיות הבולטות, א.מ.צ שמש שבשליטת מהדי אבו מוך, והגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה להקפאת הליכים לאחר שצברה חובות של 530 מיליון שקל. הבקשה אושרה במעמד צד אחד ותידון ביום שני במעמד הנושים. לבקשה של א.מ.צ שמש צורפה גם בקשה להקפאת הליכים עבור חברה נוספת בבעלות אבו מוך – י.א.מ יבוא ויצוא, ספקית ציוד כבד עבור א.מ.צ.
בית המשפט נענה לבקשה והוציא צו עיכוב הליכים נגד אבו מוך, אחד מקבלני הביצוע הגדולים בתחום התשתיות בצפון, שמבצע פרויקטים לאומיים בהיקפי ענק. סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטת בטינה טאובר, החליטה במעמד צד אחד על מתן צו ארעי לעיכוב הליכים והגנה מפני נושים לחברת התשתיות, וכן הוציאה צו האוסר על ביצוע דיספוזיציות בנכסי החברה עד לדיון בנוכחות הנושים, שצפוי להתקיים ביום שני.
הנושים המרכזיים של אבו מוך הם בנקים, ובהם מזרחי טפחות שלו חייב אבו מוך כ־24 מיליון שקל; חברות ביטוח ובהן הכשרה חברה לביטוח (36 מיליון שקל), איילון (25 מיליון שקל) ובסס"ח שבשליטת הראל (20.5 מיליון שקל). חובות אלה נובעים מערבויות שהעמידו החברות לצורך ביצוע עבודות התשתית. בנוסף קיימות חברות אשראי חוץ־בנקאי שהעניקו לאבו מוך אשראי ישיר, בהן מלרן (כ־50 מיליון שקל באשראי וערבויות), קרן התשתיות של גיזה זינגר (21 מיליון שקל) ואס.אר אקורד שבשליטת עדי צים (15 מיליון שקל). חלק מהנושים מחזיקים בבטוחות, כמו קרקעות חקלאיות ומשרדים שבבעלות אבו מוך, אולם מבירורים בענף עולה כי מדובר בביטחונות שקשה יהיה לממשם.
עבור מלרן מדובר באירוע אשראי מאתגר. על פי הנתונים של חברת האשראי לרבעון השלישי, א.מ.צ היא הלקוח השלישי בגודלו מתוך תיק בהיקף של 1.1 מיליארד שקל. היקף האשראי שהעניקה מלרן לתשתיות מהווה 22% מכלל תיק החברה. הריבית הממוצעת שגובה מלרן היא כ־18%, מה שמעיד על שיעור הריביות הגבוה שאיתו צריכה א.מ.צ להתמודד.
הקשיים הפיננסיים של אבו מוך היו, לכאורה, ידועים בענף, בין היתר נוכח חיפושיו אחר מקורות אשראי נוספים בשנים האחרונות. את שנת 2023 סיימה החברה ברווח של 9.6 מיליון שקל לעומת רווח של 43 מיליון שקל בשנת 2022 ורווח של כ־3 מיליון שקל בשנת 2021.
"צופים עלייה משמעותית במספר הקריסות"
"אנחנו צופים עלייה משמעותית במספר הקריסות של חברות תשתיות. מתחילת העשור הקבלנים מתמודדים עם קשיים כבדים בעקבות הקורונה, מלחמת 7 באוקטובר, הלחימה בצפון והמלחמה עם איראן. כל אלה יוצרים אפקט מצטבר", אמר עו"ד תחסין עוואד, שהגיש את הבקשה להקפאת הליכים מטעם חברת א.מ.צ שמש יחד עם נארימאן חאיק ושאדי דרויש, ממשרד עורכי הדין תחסין עוואד.
. "אני אומר לך שהאירוע הזה, של חברות שנקלעות לקשיים, יימשך עוד שנים קדימה. אני נמצא בשטח, מכיר את השוק, ורואה שגם חברות גדולות מתמוטטות בזו אחר זו", הוסיף. עוואד צופה גל נוסף של פשיטות רגל בענף ולדבריו אמ.צ היא "רק החוליה הראשונה בשרשרת".
משיחות עם נושים של החברה עולה כי הקריסה הואצה בשל תנאי התשלום של לקוחותיה העיקריים, ובראשם גופים ממשלתיים כמו נת"ע ונתיבי ישראל. לפי הבקשה שהוגשה לבית המשפט, לא.מ.צ מגיעים תקבולים בהיקף של מאות מיליוני שקלים עבור פרויקטים שכבר הסתיימו, אך טרם שולמו.
"מדובר באנשי מקצוע ישרים, לא ברמאים", אמר לכלכליסט בכיר בענף האשראי החוץ־בנקאי. "הקריסה נובעת מתנאים אובייקטיביים: המדינה אינה מעבירה כספים בגין הפרשי הצמדה, תוספות ועיכובים ביורוקרטיים. יחד עם ריביות דו־ספרתיות שאבו מוך נאלץ לשלם כדי לממן את פעילותו – הוא פשוט נחנק. המדינה בהתנהלותה מפילה את הקבלנים הקטנים ומשאירה בשטח רק את השחקנים הגדולים. כשהקבלנים הקטנים ייעלמו, הגדולים יוכלו להעלות מחירים בעשרות אחוזים בשל היעדר תחרות. לעתים נדמה שמדובר במדיניות מכוונת מצד המדינה".
לפי הבקשה שהוגשה לבית המשפט, היקף הפרויקטים שבביצוע בשלבים שונים הוא כ־340 מיליון שקל, ולחברה תקבולים צפויים עבור פרויקטים שבוצעו ושטרם שולמו בהיקף של כ־220 מיליון שקל. בין הפרויקטים המרכזיים: שמונה מקטעים בפרויקט הרכבת הקלה עבור נת"ע של יותר מ־400 מיליון שקל, פרויקט כביש עוקף 65 בעפולה עבור נתיבי ישראל בהיקף של כ־200 מיליון שקל, ופרויקט מחלף אל־על עבור נת"י בהיקף דומה.
אנליסט שבחן את פעילות א.מ.צ במסגרת בחינת בקשת הרישוי מציג תמונה פסימית יותר. לדבריו, רוב הסכומים המוגדרים כ"חשבונות סופיים" נובעים מפרויקטים שהסתיימו לפני שנים, וחלק משמעותי מהחוב נובע מעבודות שבוצעו בחריגה מההסכמים המקוריים, ללא אישור המזמין. לפיכך, אף שהנתונים נראים טוב על הנייר, מדובר בחוב שיהיה קשה מאוד לגבותו, וייתכן שיגרור התדיינות משפטית ארוכת שנים. המדינה כמזמין יכולה לנהל משא ומתן "עם הגב לקיר" מול הנאמן, בידיעה שהחברה זקוקה למזומנים ותסכים לפשרות משמעותיות.
הפנייה לבית המשפט נעשתה לאחר שניסיונות לגייס כספים באמצעות מקדמות מלקוחות או הזרמות הון עצמי מצד הבעלים וקרובי משפחה לא צלחו. בשנים האחרונות התעניינו בחברה גופים פיננסיים שביקשו להפוך לבעלי מניות מיעוט, ואף נבחנה אפשרות להנפקת אג"ח בשוק ההון, אך מהלכים אלה לא יצאו אל הפועל. המצוקה התזרימית החריפה הובילה את החברה גם להחזרת צ'קים שניתנו לספקים, מה שעלול היה להביא להעמדת חובות לפירעון מיידי, ולכן מיהרה החברה לפנות לבית המשפט.
3 צפייה בגלריה
מהדי אבו מוך. הנושים המרכזיים שלו הם בנקים, חברות ביטוח וגופי אשראי חוץ־בנקאי
(צילום מסך פייסבוק)
א.מ.צ שמש נוסדה בשנת 1990 ומעסיקה 113 עובדים. לטענת אבו מוך, רצף הלחימה – מלחמת חרבות ברזל, הלחימה בצפון מול חזבאללה והמלחמה עם איראן – גרם למחסור בכוח אדם ובקבלני משנה, לעיכובים בביצוע עבודות ולעיכוב בשחרור כספים עבור חשבונות מאושרים. כתוצאה מכך נוצר גירעון תזרימי שהלך והעמיק. כדי לגשר עליו פנתה החברה לשוק האשראי החוץ־בנקאי, המאופיין בריביות גבוהות שפגעו קשות בתזרים.
החברה הנוספת שבבעלות אבו מוך, י.א.מ יבוא ויצוא, פועלת בתחומי אספקת ברזל, חומרי בנייה והובלות מנוף. בשל מצבה של א.מ.צ נוצר בי.א.מ חוב נוסף של כ־19.5 מיליון שקל. ברשות החברה ציוד בהיקף מוערך של כ־8 מיליון שקל, וחברת בוסתן השכונה, שבבעלות קרוב משפחה, הציעה לרכוש אותו. התחייבויות י.א.מ לנושים פיננסיים מסתכמות בכ־15 מיליון שקל.
אבו מוך מבקש לאמץ תוכנית הפעלה לתקופה של שלושה חודשים, שבמהלכה יקבלו החברות עיכוב הליכים, ינסו לגבות את התקבולים המגיעים להן מהפרויקטים, ולפעול לשחרור ערבויות מהבנקים ומחברות האשראי החוץ־בנקאיות.
לדברי עורך דינו של אבו מוך, מדובר באינטרס משותף לחברה, לנושים ולמעניקי הערבויות, כדי לאפשר את המשך פעילותה של החברה והשלמת המיזמים שבהם היא מעורבת.
