אחרי שנים ללא הסדרה: מנחת מגידו ישודרג ב־90 מיליון שקל
רשות מקרקעי ישראל אישרה תוכנית לפיתוח המנחת, הכוללת שדרוג מסלול ההמראה, הקמת תשתיות ושיווק 25 מגרשים למסוקים ולמטוסים קלים. ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל: "במשך שנים המנחת התנהל כמו מערב פרוע"
רשות מקרקעי ישראל אישרה תוכנית להסדרה ולפיתוח של מנחת מגידו בהשקעה של כ־90 מיליון שקל, באמצעות החברה הכלכלית לפיתוח עמק יזרעאל. זו הפעם הראשונה שבה פעילותו של המנחת מוסדרת מאז הקמתו, אף שהוא משמש זה שנים גורמים אזרחיים, ובהם חברות ריסוס חקלאי, טייסת כיבוי אש, בית ספר לטיסה ומועדון דאייה. מנחת מגידו הוקם ב־1941 על ידי הצבא הבריטי, כדי לשמש את חיל האוויר הבריטי בתקופת המנדט. לאחר הקמת המדינה עבר המנחת לשימוש צה"ל ונותר באחריות משרד הביטחון. עם השנים הצטמצמה הפעילות הביטחונית במקום, וב־2006 נחתם הסכם הרשאה בין רמ"י, משרד הביטחון, המועצה האזורית עמק יזרעאל והחברה הכלכלית לפיתוח עמק יזרעאל. במסגרת ההסכם נגרעו כ־400 דונם משטח המתקן הביטחוני לצורך הסדרת פעילות אזרחית.
כיום אורכו של מסלול ההמראה והנחיתה הוא 2,400 מטר, אך הוא נמצא במצב פיזי ירוד. במקום אין גדר, אין הסדרה של השימושים האזרחיים ואין שיווק של השטחים הסחירים. בחודש פברואר איתרו לוחמי מג"ב צפון מטוס קל שביצע נחיתה והמראה בשדה חקלאי סמוך לקיבוץ דליה שבמועצה האזורית מגידו, ללא האישורים הנדרשים ותוך גרימת נזק לחקלאות. הטייס נקנס ב־2,500 שקל. במועצה האזורית עמק יזרעאל מעריכים כי הסדרת המנחת תוכל למנוע בעתיד מקרים מסוג זה. במסגרת הפרויקט להסדרת המנחת בוצע תכנון לשיפוץ ולשדרוג של מסלול ההמראה והנחיתה, בהתאם לדרישות ולתקנים של רשות שדות התעופה, מינהל התעופה האזרחית וצה"ל. שטח התוכנית עומד על כ־592.5 דונם, והוא כולל חלוקה לשטחים סחירים, אזורי שירות, חניונים ותחנות תדלוק.
עוד עולה כי בפרויקט תשווק רמ"י 25 מגרשים סחירים עבור מטוסים קלים, מסוקים ומוסכים למטוסים קלים, שישמשו את פעילות התעופה במנחת. העבודות יכללו שיפוץ ותכנון הנדסי למסלול ההמראה והנחיתה, עבודות קרקע, פיתוח כבישים ותשתיות תחבורה במתחם, הקמת מערכות מים וביוב, ועבודות ניקוז והידרולוגיה. בין היתר יוקמו מערכת תעלות פתוחות שיובילו לנחל הקישון ומערכות ניקוז תת־קרקעיות.
בנוסף יבוצעו פיתוח נופי ושטחים ציבוריים, הקמת תשתיות חשמל ותאורה, לרבות מרכזיות תאורה חדשות וגופי לד, וכן הכנות למערכות תקשורת ולתשתיות תת־קרקעיות. המטרה היא שעם סיום הפרויקט, לקראת סוף 2028, ישמש המנחת את כוחות הביטחון – ובראשם טייסת הכיבוי – את החקלאות באמצעות מטוסי ריסוס, וכן את ענף התעופה האזרחית הקלה ואת הכלכלה המקומית. הפרויקט כולל גם פיתוח של שטחים ציבוריים במטרה לאפשר את שיווק המגרשים סביב המנחת. שלב תכנון התשתיות נמצא לקראת סיום, ובקרוב צפויים להתחיל הן שיווק המגרשים על ידי רמ"י והן העבודות בשטח.
1 צפייה בגלריה
ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל, שלומית שיחור רייכמן. "לא היה בעל בית"
(צילום: ענת חרמוני)
"במשך שנים המנחת התנהל כמו מערב פרוע", אמרה ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל, שלומית שיחור רייכמן. לדבריה, "היה ערבוב של גופים כמו טייסת כיבוי, ריסוס חקלאי וגופים פרטיים שהשתמשו בו, כשאין באמת בעל בית על השדה, למעט מגדל פיקוח שבאחריות משרד הביטחון. זה לקח הרבה שנים, כי מדינת ישראל לא יודעת לבצע פרויקטים של תחבורה אווירית, אין מומחיות או כלים טובים לבצע זאת, ואנחנו רואים את זה עכשיו בתכנון של שדה התעופה ברמת דוד. למרות זאת, אני שמחה שהגענו לנקודת הסיום ומודה לרמ"י שאף על פי שהתקציב היה אמור להגיע ממשרד התחבורה, לקחה אחריות, ראתה את הערך והשקיעה כסף. הסדרת מנחת מגידו היא מהלך אסטרטגי ארוך טווח שיבטיח ניהול מקצועי, שקוף ואחראי של אחד הנכסים האזוריים המשמעותיים ביותר שלנו. המנחת כמובן לא יחליף את המנחת בהרצליה, אך הוא ימשוך לקוחות, בעיקר כאלה שזקוקים לאחסנה של מטוסים".
מנכ"ל החברה הכלכלית לפיתוח עמק יזרעאל, גלעד יפה, בוחן אפשרויות למודלים שונים להפעלת המקום ופיתוח שטחים מסחריים. מ"מ מקום מנהל רמ"י, עידן מועלם, שנכנס לתפקידו ימים ספורים אחרי אישור התוכנית, אמר: "רמ"י שמה לה ליעד לפתח תשתיות בצפון הארץ ובדרומה, מתוך תפיסה שרואה בפריפריה הגיאוגרפית אבן שואבת ליישוב הארץ ולשגשוגה. הסדרת המנחת במגידו תיתן דחיפה כלכלית משמעותית לאזור והיא מהווה מימוש מדיניות של הממשלה ושל השר חיים כץ".
