2026 בפתח: בין רעשי הטלטלה הגלובלית להזדמנויות שמסתתרות מתחת לפני השטח
שנת 2025 התבררה כאחת השנים המתעתעות בשווקים. המדדים עלו בעוצמה, אך זו הייתה עלייה שנשענה על שכבה דקה מאוד של מניות: עשר החברות הגדולות בארה"ב היו אחראיות כמעט לשני שלישים מהתשואה של ה-S&P 500. עבור מי שמביט קדימה אל 2026, הרגע הזה בין סיום שנה תנודתית לפתחה של שנה חדשה מאפשר לראות מה מסתתר מתחת לפני השטח: שינויי עומק בכלכלה הגלובלית, שמצד אחד מאתגרים את הסדר הקיים, ומצד שני מהווים מצע להזדמנויות נדירות.
אחד המאפיינים המרכזיים של התקופה הנוכחית הוא המעבר מכלכלה גלובלית לעולם שבו מדינות משקיעות סכומים עצומים בביסוס ריבונותן הכלכלית. ההערכה היא כי השקעות ממשלתיות בתחומי אנרגיה, ביטחון, טכנולוגיה ותשתיות חדשות כבר הגיעו לכ-6 טריליון דולר - יותר מ-5% מהתוצר העולמי. מדובר בגל השקעות שמספק כרית תמיכה לצמיחה, גם כאשר הסחר העולמי סובל מלחצים.
במקביל, המהפכה הטכנולוגית ממשיכה לשנות קצב. ענקיות הענן הגדילו השנה את תחזיות ההשקעה ב-AI לשלוש שנים קדימה מרמה של כ-620 מיליארד דולר לרמה יוצאת דופן של כ-1.7 טריליון דולר, כמעט פי שלושה. ההיקף הזה אינו רק "השקעה נוספת", אלא מעבר של ממש לתשתית טכנולוגית חדשה. במקביל נוצר גם מתח: השקעות עצומות מצד החברות, לצד תמחור שכבר היום הוא גבוה בראיה היסטורית. לכן 2026 צפויה להיות שנה שבה היכולת להבחין בין חברות שיש להן בסיס כלכלי מוצק לבין כאלה שרוכבות על הזרם תהיה חיונית.
גם במחיר הזהב נרשמה מגמה דרמטית: זינוק של מעל 120% מאז 2022, שהפך את 2025 לאחת השנים החריגות לטובה והחזקות ביותר שידע השוק בעשורים האחרונים. לא רק משקיעים פרטיים, אלא גם בנקים מרכזיים ברחבי העולם הגדילו משמעותית את רכישות הזהב שלהם, והגבירו את משקלו של הזהב ברזרבות שלהם לרמות שלא נראו שנים. הזהב אינו "אפיזודה חולפת", אלא נכס אסטרטגי בעידן של מתחים גיאופוליטיים וחששות סביב יציבות המטבעות.
גם שוק האשראי עבר טלטלה בשנה האחרונה. עליית התשואות הארוכות בתגובה לחששות פיסקליים דחפה משקיעים לחפש אלטרנטיבות. כך, אג"ח קונצרניות איכותיות, בתשואות של כ-4.8% בארה"ב וכ-3% באירופה, חזרו להיות רלבנטיות מאוד. במקביל, חברות טכנולוגיה מימנו השנה השקעות של יותר מ-140 מיליארד דולר בחוב חדש, עדות לעליית חשיבותו של שוק האשראי בעידן הבינה המלאכותית.
ובמניות? 2025 סיפקה שיעור חשוב לגבי אופן התנהגות השווקים. עשר מניות בלבד הובילו את רוב העליות במדד האמריקאי המרכזי - מצב שמחד משקף עוצמה, אך מאידך מגדיל את הסיכון בשוק ריכוזי. דווקא כאן טמונה הזדמנות: מתחת לפני השטח, סקטורים כמו תעשייה, פיננסים ובריאות מתחילים להתאושש. באירופה, שבה חברות רבות נסחרות בשווי הנמוך ב-30-35% מהמקבילים האמריקאים, התמחור האטרקטיבי עשוי להיות קרקע פורייה לצמיחה מחודשת.
בזירה הגיאופוליטית מסתמן תרחיש שאמנם רחוק מוודאות, אך בעל פוטנציאל עצום להתממש, ככל ששיחות השלום בין ארה"ב, רוסיה ואוקראינה יבשילו. העולם עשוי לעמוד בפני פרויקט שיקום של מאות מיליארדי דולרים, מהגדולים שידעה אירופה מאז מלחמת העולם השנייה. בתרחיש אופטימי שכזה, נראה צמיחה משמעותית בענפי התשתיות, הבנייה והתעשייה.
ומתוך כל המורכבות הזאת עולה מסקנה אחת ברורה: 2026 תהיה שנת סלקטיביות. זהו זמן שבו לא כל מגמה תצדיק אמונה עיוורת, ולא כל עלייה תרמוז על עוצמה. זו תהיה שנה שבה משקיעים יצטרכו לדעת לבחור בזהירות ובנחישות. שנה שבה ניהול סיכונים יהפוך מהמלצה למיומנות חובה.
העולם אולי סוער, אבל הוא גם ברור מתמיד. הכוחות שיניעו את 2026 אינם כותרות חדשות, אלא מגמות עמוקות: פיצול גיאופוליטי, מהפכת AI, כלכלות שבונות מחדש את עמוד השדרה הריבוני שלהן. מי שילמד לקרוא אותן נכון, יגלה שגם בתקופות של אי-ודאות ההזדמנויות הגדולות ביותר נוצרות דווקא מתחת לפני השטח.
ניר ישעיה הוא מנכ"ל אדמונד דה רוטשילד ישראל
