רומן עם רובוט: בגידה משפטית – או קנאה מתוכנתת?
פעם רובוטים רק ניקו את הרצפה. היום הם מקשיבים, מעודדים, ואפילו שובים לבבות. מה קורה כשבן/בת הזוג שלך מתאהב/ת בבינה מלאכותית? האם מדובר בבגידה או רק באיום אלגוריתמי על מערכת היחסים?
דמיינו לעצמכם שאתם חוזרים מהעבודה ומגלים שבן (או בת) הזוג שלכם שקועים בשיחה מלאת צחקוקים. אתם מתקרבים ורואים שהוא (או היא) מדברים עם... רובוט/בינה מלאכותית. ולא סתם רובוט, אחד מאותם יצורים דיגיטליים חדשים, דמויות וירטואליות כריזמטיות, חכמות, בעלות בינה מלאכותית מתקדמת, שיודעות להקשיב ולגרום לכל אדם להרגיש מיוחד.
לכאורה, אין פה כלום: אין גוף ואין מגע. אבל בלב, זה כבר מרגיש אחרת. והשאלה צפה מיד: האם זו בגידה? במילים אחרות, האם מערכת יחסים רגשית עם תוכנה נחשבת לבגידה?
מהי בגידה בעיני החוק?
בחוק הישראלי אין הגדרה משפטית רשמית למונח "בגידה". עם זאת, בעוד שבתי הדין הרבניים מייחסים משקל ישיר לקשר מיני מחוץ לנישואין, לרבות חיוב גירושים ושלילת כתובה, מערכת המשפט האזרחית אינה מגדירה "בגידה" כשלעצמה כעילה משפטית (אלא אם כן הבגידה גרמה להשפעות עקיפות כגון בזבוז הרכוש המשותף).
אגב, בתי הדין הרבנים גם לא רואים בשיחת שיחת טלפון, רומן רגשי או פלירטוטים, ללא יחסי מין, כבגידה. עם זאת, הם כן יכולים להשפיע על היחס של בית הדין – בעיקר בשאלת שלום בית או אחריות לפירוק הנישואין.
מעמדם המשפטי של רובוטים: מכשיר או משהו אחר?
נכון להיום, החוק הישראלי מתייחס לרובוטים כאל חפצים, גם אם הם חכמים ויודעים לנהל שיחה טובה. הם מדורגים מבחינה משפטית איפשהו בין טוסטר לעוזר וירטואלי – נטולי זכויות, חסרי חובות, ובעיקר: לא ישויות משפטיות.
במילים אחרות, לרובוטים אין אישיות משפטית, אין יכולת להגיש תביעה, או לדרוש גט, לפחות לא במציאות המשפטית הנוכחית. אז האם רומן עם רובוט נחשב לבגידה? כנראה שלא.
עם זאת, בעולם שבו יש כבר עורכי דין שמתמחים בדיני טכנולוגיה, סייבר ובינה מלאכותית, אולי לא רחוק היום שבו נראה גם תחום חדש: "דיני רובוטים". הרי אם ישות דיגיטלית יודעת לנהל קשר זוגי – אולי גם מגיע לה שנכיר בזכויותיה?
אגב, יש חוקרים שגורסים כי כבר בעתיד הקרוב, רובוטים מסוימים יזכו ליחס משפטי הדומה לבעלי חיים: לא אנשים, אבל גם לא "חפצים".
הבגידה הנפשית: הרובוט כגורם במשבר הזוגי
גם אם הרומן עם הרובוט לא נחשב בגידה משפטית, עדיין קשה להכחיש שהלב קצת נשבר. הרי קיים הבדל משמעותי בין הגדרת החוק לבין האופן שבו אנחנו כבני אדם חווים ומבינים בגידה. האם העובדה שנוהל רומן וירטואלי עם רובוט היא בעלת משמעות?
מבחינה נפשית ורגשית, בהחלט כן. בגידה נפשית מתרחשת כאשר אדם משקיע זמן, תשומת לב ורגשות בקשר חיצוני באופן שגורם לפגיעה קשה בקשר הזוגי. בגידה אינה מוגבלת רק להיבטים משפטיים או דתיים, אלא כוללת מגוון רחב של התנהגויות שנתפסות כבגידה בעיני החברה והפרט עצמו.
בן הזוג שנותר מאחור, בעוד הצד השני שקוע בקשר עם דמות כריזמטית, סבלנית ונטולת שיפוטיות – עלול לחוות תחושת בגידה רגשית עמוקה, לא פחות מאשר בסיפור אהבה בוגדני עם אדם בשר ודם.
התחושות של פגיעה, חוסר אמון ותסכול הן אותנטיות וממשיות, אפילו אם הצד השני הוא "רק" דמות וירטואלית כריזמטית שמצטיינת בלהקשיב ללא ביקורת או שיפוטיות. אז אולי אין כאן תביעה לגירושין, אבל בהחלט ניתן לדמיין עתיד שבו בגידה וירטואלית תהווה עילה לפירוק חיי נישואין, או לפחות תיחשב כבעלת משמעות רגשית עמוקה וממשית במסגרת מערכות יחסים זוגיות.
העולם כבר שם
בעוד שהשיח המשפטי בישראל עוד נמצא בראשיתו בכל הנוגע למערכות יחסים עם ישויות דיגיטליות, ברחבי העולם כבר מצטברות דוגמאות מעוררות מחלוקת, של קשרים רגשיים, זוגיים ואפילו טקסי "נישואין" עם רובוטים ודמויות וירטואליות.
אחד המקרים המפורסמים ביותר הוא של אקיהיקו קונדו, גבר יפני שהתחתן בטקס לא רשמי עם האטסונה מיקו, דמות וירטואלית פופולרית שמבוססת על טכנולוגיית הולוגרמה וקול סינתטי.
במקרה אחר, אישה באנגליה גילתה שבעלה הוציא כ-7,000 פאונד על צ'אטבוט בשם "סופיה" שכלל שיחות אינטימיות, ורכישת מתנות דיגיטליות. לדברי האישה היא חשה פגיעה רגשית עמוקה ואף שקלה גירושין על רקע של בגידה רגשית וכלכלית.
במדינות מסוימות, יש אפילו דיונים רציניים על הענקת זכויות משפטיות לרובוטים. אז מי יודע? אולי בקרוב הרובוט שלך לא רק ינקה את הבית אלא גם יוכל לתבוע אותך על הפרת הבטחת נישואין?
עתיד המשפט: שאלות וסוגיות חדשות
חשוב לזכור: רובוט הוא מכונה. הוא אינו מסוגל לחוות אהבה או חיבור אנושי אמיתי. מה שהוא כן יודע לעשות, ולעיתים באופן משכנע מאוד, הוא לחקות ולשקף רגשות והתנהגויות אנושיות, כך שנדמה לנו שהוא "מבין אותנו".
אלא שמערכת היחסים שנוצרת עם ישות דיגיטלית היא למעשה סימולציה רגשית בלבד, מדויקת ככל שתהיה, היא נטולת עומק רגשי אותנטי.
ובכל זאת, התחושות האנושיות כלפי הרובוט הן לעיתים אמיתיות לגמרי. מכאן עולות שאלות משפטיות רבות משמעות:
• האם קשר עם דמות וירטואלית יכול להיחשב כבעל תוקף חברתי או משפטי?
• האם רומן עם ישות נטולת רגשות, אך בעלת השפעה רגשית עמוקה, עשוי להצדיק פירוק של מערכת יחסים זוגית?
• האם בעתיד נראה הכרה בקשרים וירטואליים כחלק ממסגרת דיני המשפחה?
ככל שהטכנולוגיה תתפתח והגבולות בין מציאות לדמיון ילכו ויטשטשו, כך יידרשו גם מערכות המשפט, הדת והחברה להגדיר מחדש מהי אינטימיות, מהי נאמנות – ומהם גבולות הקשר האנושי בעידן של רובוטים רגשיים.
סיכום: אין תחליף לקשרים אנושיים
בינה מלאכותית עשויה להציע אהבה מושלמת – אבל אין בה כאב, סבלנות, פגיעות או סליחה. אלו בדיוק המרכיבים שמרכיבים קשר אמיתי.
לעמדתי, אין תחליף לקשרים אנושיים אותנטיים בין בני אדם. הסיפוק, האמפתיה והקרבה הרגשית שקשרים אנושיים מביאים איתם בלתי ניתנים לשחזור מלאכותי, לא משנה כמה הרובוט או הדמות הווירטואלית יצליחו לחקות את ההתנהגויות האנושיות.
על כן, למרות שהדמות הווירטואלית תמיד זמינה, תמיד מחייכת ולעולם לא מתווכחת, ייתכן שכדאי להשקיע יותר בקשר האנושי הקרוב.
מאת עו"ד טל איטקין, מייסדת, טל איטקין משרד עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
