בעיצומו של גל ההתייקרויות: השרים ידונו בהצעת חוק שתביא להעלאת שכרם
ח"כ אביחי בוארון מהליכוד מציע הצעה לחיזוק ההפיכה המשטרית, לפיה תיקבע תקרת שכר אחידה לנשיא ביהמ"ש העליון, רה"מ ויו"ר הכנסת, ממנה ייגזר השכר של כל בעלי התפקידים בשלטון - כשהמשמעות היא עלייה בשכרם. השופטים פסלו בעבר הצעות דומות, מחשש לפגיעה במעמד הרשות השופטת
בעוד הציבור נשחק בשל גל ההתייקרויות במשק, ועדת השרים לענייני חקיקה תדון בישיבתה הקרובה ביום א' לקראת פתיחת כנס הקיץ של הכנסת, בהצעת חוק המבקשת להשוות את שכרם של ראשי שלוש הרשויות: ראש הממשלה, יו"ר הכנסת ונשיא בית המשפט העליון.
ההצעה תעלה את שכרם של חברי הכנסת ותשווה אותו לשכר השופטים, וגם תגרום בסופו של דבר לעלייה בשכרם של כל נושאי המשרה הציבוריים: הנשיא, רה"מ, השרים, מבקר המדינה סגני השרים, וצמודיהם. מדובר בהצעת חוק שהגיש ח"כ אביחי בוארון (ליכוד) לפיה "שכרם של נושאי המשרה ברשות המבצעת, ברשות המחוקקת וברשות השופטת, יהיה שווה, בהתאם לדרגתם ומעמדם באותה רשות, וייקבע על ידי גורם אחד ותוך ראייה כוללת; והשנייה, למנוע ממקבלי השכר לקבוע את גובהו ואופן עדכונו". המשמעות היא שיקבע שכר זהה לרה"מ, יו"ר הכנסת ונשיא בית המשפט העליון. מתקרת שכר זו יגזר שכרם של כל יתר נושאי המשרה.
ב-8 שנים האחרונות הוגשו כמה הצעות חוק דומות, אך הן זכו להתנגדות שרי המשפטים והשופטים שחששו מהורדת שכרם של השופטים בנוסחת החישוב החדשה. גורמים בכנסת טוענים כי הצעת החוק הזו מהווה אף היא פגיעה במעמד השופטים, במסגרת גל החקיקה שמקדמת הקואליציה לביצועה של "הפיכה משטרית". סיבה אחת לפגיעה היא כי ההצעה למעשה שוללת את עצמאות מערכת המשפט, מאחר שהיא תהיה תלויה בשיקולי גוף משותף שעלול להיות מושפע מהרשות המחוקקת או המבצעת, במיוחד אם חברי הוועדה ימונו על ידי הממשלה או הכנסת. בנוסף, קיים חשש משחיקת מעמד השופטים ביחס לרשויות האחרות.
כיום שכרם של רה"מ ויו"ר הכנסת הינו כ-59 אלף שקל ברוטו בחודש, כששכרו של נשיא בית המשפט העליון מוערך בלמעלה מ-100 אלף שקל בחודש. ההערכה היא ששכר רה"מ ויו"ר הכנסת יועלה כלפי מעלה ובעקבות כך, יעלה שכרם של כל נושאי המשרה. שכן, לפי הצעת החוק ממלא מקום ראש הממשלה, ראש האופוזיציה, והמשנה לנשיא בית המשפט העליון ישתכרו 94% משכר רה"מ, יו"ר הכנסת ונשיא בית המשפט העליון.
עוד מוצע ששכרו של שר, שופט בבית המשפט העליון, רב ראשי, נשיא בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדרוזי לערעורים, ונשיא בית הדין הארצי לעבודה יהיה 88% מהתקרה. שכרו של סגן שר, סגן יו"ר הכנסת, יו"ר ועדה קבועה בכנסת, סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה, שופט בכיר ושופט של בית הדין הארצי לעבודה, נשיא בית משפט מחוזי, ראש אבות בתי הדין שאינו מכהן כרב של עיר יהיה בגובה של 82% מהתקרה. ואילו שכרו של חבר כנסת, חבר בית הדין הרבני הגדול, קאדי חבר בית הדין לערעורים, קאדי מד'הב חבר בית הדין לערעורים; סגן נשיא, שופט בכיר ושופט בית משפט מחוזי, נשיא בית משפט שלום, נשיא בית דין אזורי לעבודה, ראש אבות בתי דין המכהן כרב של עיר, דיין אב בית דין אזורי- יהיה 76% מהתקרה.
בוארון מציע ששכר נושאי המשרה ייקבע בחוק או לפי חוק, כשהכוונה היא לחוק חדש שייקרא "חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ה–2025". החוק החדש מסמיך ועדה ציבורית לקבוע את השכר, כך שלא תהיה יותר קביעה פרטנית לגבי נושאי המשרה השונים (למשל שופטים, נשיא, רה"מ, שר, ח"כ ועוד).
כיום ועדת הכנסת מופקדת על קביעת שכר הח"כים, וועדת הכספים על קביעת שכרם של יתר נושאי המשרה. אומנם בכנסת פועלת ועדה ציבורית לשכר חברי הכנסת ותנאיהם בראשות פרופ' יובל אלבשן אבל כל החלטותיה טעונות את אישורה של ועדת הכנסת. לפי הצעת החוק, הוועדה הציבורית תוכל לקבוע ששכר הנשיא לא יעודכן מדי שנה, אבל בחוק הנשיא לא נכלל בטבלת השכר המוצעת.
בחוק החדש המוצע ייקבע כי "תוקם ועדה ציבורית בת שלושה חברים, אשר תקבע את שכר נשיא המדינה, וממנו ייגזר באופן אוטומטי השכר שישולם לנושאי המשרה המכהנים בכל רשויות השלטון, בשיעורים שייקבעו בחוק".
"עקרון חשוב נוסף בהצעה נועד ליצור שוויון בין רשויות השלטון. למשל, שכר היסוד של נשיא המדינה, יושב ראש הכנסת, ראש הממשלה ונשיא בית המשפט העליון יהיה שווה, וכך גם לגבי קטגוריות נוספות של נושאי משרה ברשויות השונות". נכתב. "נוכח העובדה שכיום קיימות החלטות שכר רבות, מוסיפה הצעת החוק כי החלטה לעניין שכר ותשלומים אחרים שהתקבלה לפני תחילתו של החוק המוצע, תעמוד בתוקפה עד שלא תבוטל בהחלטה של הוועדה הציבורית. כמו כן, הוראות החוק יהיו בתוקף מיום תחילתו, שלושה חודשים מיום פרסומו ברשומות, על מנת לאפשר זמן התארגנות. כמו כן, שכרו של נושא משרה לא יופחת בשל החלטות הוועדה הציבורית לפי החוק המוצע, כל עוד הוא מכהן באותו תפקיד. אם נושא משרה יחל לכהן בתפקיד אחר שחוק זה חל עליו, יהיה שכרו לפי חוק זה".
