מה שרע לישראל רע גם לאירופה
האיחוד האירופי דן השבוע (ולא בפעם הראשונה) בהשעיית ישראל מתוכנית Horizon Europe - הפעם בשל סוגית המצב ההומניטרי בעזה. השבוע, דובר בין היתר, על השעיה מתוכניות ייעודיות כגון ה-EIC (European Innovation Council) בכל הקשור לטכנולוגיות עם זיקה לעולמות הבטחון וצבא (DefenseTech)). ההשעיה עלולה להתרחב ולכלול, בנוסף, מגוון רחב של תחומי מחקר ופיתוח.
תוכניות המסגרת (Framework Programs) של האיחוד האירופי הן יוזמות אסטרטגיות שפותחו לטובת מימון מחקר ופיתוח טכנולוגי. מטרתן לחזק את החדשנות, לשתף פעולה בין מדינות, ולקדם את התחרותיות של אירופה בשוק העולמי. התוכנית הנוכחית היא Horizon Europe (2021-2027) שהחליפה את Horizon 2020.
ישראל, יש לציין, היא המדינה הלא-אירופאית הראשונה שהצטרפה לתוכנית המסגרת כבר משנות ה-90. מעמדה הוא של “מדינה שותפה” (Associated Country), מה שמקנה לה גישה שווה לתקציבי המענקים ולשותפויות מחקר. מדובר בתקציבי עתק של מיליארדי אירו לאורך השנים, ללא החזר תמלוגים וללא כל מגבלה על הקניין הרוחני. המדובר הן בתוכניות יחידניות והן במאגדים (תוכניות הכוללות נציגויות של לפחות שלושה גופים משלוש מדינות שונות), בהם משולבים אקדמיה ותעשייה ממדינות שונות באירופה.
כאמור, המעמד המיוחד הזה מאפשר לישראל גישה לתקציבי מענקים ולשותפויות מחקר, כאשר המדינה, מצידה, מביאה עמה ידע ומומחיות ייחודית. יזמים ישראלים משתתפים בפרויקטים אירופיים כשותפים אסטרטגיים, וגופי מחקר ישראליים נושאים באמתחתם פתרונות חדשניים.
דוגמאות אינן חסרות: טכנולוגיות לניהול "אגמי נתונים" מבוזרים בענן, המאפשרות אחסון ועיבוד כמויות גדולות של מידע באופן מאובטח ויעיל אנרגטית (IBM); פיתוח רשת AI מבוזרת, משפרת פרטיות, בטחון אישי ושיתוף מידע בזמן אמת (מלאנוקס ו-NVIDIA), פיתוח פלטפורמת ידע שיתופית להכנת אזרחים למצבי חירום ואסונות; פיתוח טכנולוגיות להארכת חיי מדף של מוצרי מזון (הטכניון בשיתוף עם חברת 'אגורה') ועוד.
התרומה של ישראל לגופים אירופאיים באה לידי ביטוי, בין-היתר, בשיתוף הפעולה בין מוסדות אקדמיים לתעשייה בישראל, שעוזר לחברות אירופאיות לגשר על הפער הכרוני שקיים בין מחקר בסיסי לבין מסחור טכנולוגי. בנוסף, מעמדה המיוחד של ישראל מאפשר לה לפתוח דלתות בשווקים גלובליים לשותפויות האירופאיות, לרבות ארה"ב ואפריקה.
אם כן, נדמה כי טכנולוגית וכלכלית, שני הצדדים – ישראל ומדינות ה-EU – יוצאים נשכרים. אולם שיקולים אקסוגניים, גיאו-פוליטיים בטיבם, הביאו את האחרונות לאיים לא אחת להשעות את ישראל מתכניות ה-Horizon, כאשר הם נסובו בעיקר סביב מדיניותה של ישראל באזור. המשברים הדיפלומטיים שנוצרו עד כה נפתרו, בסופו של דבר, ואילו מעמדה של ישראל נשמר.
התחומים בהם ישראל מצטיינת ותורמת להתפתחות המחקר והפיתוח במסגרות האירופאיות, בין התחומים הטכנולוגיים בהם ישראל מצטיינת אפשר למצוא:
סייבר: ישראל מביאה אלגוריתמים מתקדמים, אבטחת OT, IoT והגנה בזמן אמת, שמסייעים בהגנה על תשתיות קריטיות באירופה.
בינה מלאכותית: טכנולוגיות AI, NLP רפואי, Vision ו Reinforcement Learning - שמחזקות מיזמים בתחומי הבריאות, רובוטיקה ותחבורה.
בריאות דיגיטלית: פיתוח חיישנים לבישים וניתוח דאטה רפואי שמאפשרים ניתוח מאגרי בריאות באירופה.
חקלאות מדייקת (AgTech) - שימוש בחיישני קרקע, אופטימיזציית מים וניתוח AI לשדות תורם לחיזוק החקלאות באירופה.
מים וטיהור שפכים: פתרונות מבוססי ממברנות וחיישנים חכמים שמתאימים לאזורים הסובלים מבצורת באירופה.
מערכות אוטונומיות: פיתוח רכבים אוטונומיים, רחפנים וניווט מבוסס Vision משתלב בפרויקטים של תחבורה חכמה כמו Horizon Mobility.
הערך שישראל מביאה לתוכניות המסגרת של האיחוד האירופי הוא טכנולוגי וחדשני, עם דגש על פתרונות עתידיים ויצירתיות טכנולוגית.
הוצאתה של ישראל מתוכניות המסגרת האירופאיות תגרום לפגיעה קשה באפשרויות של קבלת מימון לא מדלל, לאקדמיה ולתעשייה הישראלית, פגיעה ביכולת להדגמה ויישום הטכנולוגיה וכמובן גם למסחורה. יחד עם זאת, הטכנולוגיה הישראלית ידועה בעולם כטכנולוגיה עלית, המבוקשת בכל העולם כולו, ואני מעריך שהיא תשכיל למצוא את מקורות המימון הציבוריים אך כמובן גם את הפרטיים.
מי שעשוייה לצאת מופסדת היא אירופה בעצמה, אשר למעשה לא תוכל להנות מפירות החדשות והקידמה הישראלית בתחומים הנבחרים שפורטו לעיל.
נדב גיל הוא שותף ומוביל קבוצת התמריצים ב-Deloitte ישראל
