סגור

האם החבילה של הדואר תגיע סוף סוף ליעדה

תוכנית ההבראה של חברת הדואר תגיע השבוע לוועדת השרים להפרטה. אך חלק מהצעדים שגובשו כבר הוצגו בתוכניות קודמות ולא יושמו בשל מורכבותם. שר התקשורת תולה תקווה רק בהפרטה

"מדובר בהסכם מהטובים ביותר שנחתמו בעשור האחרון. יישום התוכנית יאפשר לדואר ישראל להתאים את עצמה למאה ה־21, לשפר משמעותית את השירות לציבור ולהעלות את החברה למסלול צמיחה".


למראה הפלא, ציטוט זה לא נלקח ממסיבת העיתונאים בחמישי האחרון שהכריזה על תוכנית ההבראה המקיפה של הדואר בשנה הקרובה. הציטוט נלקח מדברי הנהלת חברת הדואר אי שם בינואר 2015, המועד בו יצאה לדרך תוכנית ההבראה הקודמת של החברה.
למעשה, גם כשצוללים לפרטי ההתייעלות של התוכנית לשיפור הדואר בשנת 2015, מגלים לא מעט הבטחות זהות - גם אז החברה התחייבה לספק שירות עד שמונה בערב למשך שלושה ימים בשבוע, להשיק שירות בתשלום למסירת דואר וחבילות הישר לבית הנמען, להעביר פעולות לאפליקציה, לעבות את שירות הלקוחות ולפתוח מרכזי מסירה חדשים לפי הצורך. גם בתוכנית הקודמת החברה התחייבה לפרישה מסיבית של עובדים. אז, החברה התחייבה להפריש 1,200 עובדים במשך 4 שנים, והמדינה במקביל העבירה תמיכה של כ־815 מיליון שקל - מתוכם 467 מיליון שקל לתכניות הפרישה - ועוד 180 מיליון שקל דרך אישור להעלות את מחירי השירות.
תוכנית הפרישה שנחתמה בשבוע שעבר כוללת פרישה של 1,600 עובדים בתמיכה ממשלתית של 1.5 מיליארד שקל, אך בעקבות השינויים הרגולטורים שאושרו בכנסת בחודש שעבר הדואר יוכל גם להעלות מחירים לחלק מהשירותים, לרבות שליחת חבילות.
גם ב־2015 הנהלת הדואר הכריזה על הסכם מכונן שירפא את הדואר וישפר את השינויים לאזרח, ומאז המצב נותר על כנו. למעשה, דואר ישראל פעל בניגוד לתוכניות הפרישה שמומנו על ידי משרד התקשורת. חרף מימון פרישת עובדים על ידי הוצאת מיליונים מקופת המדינה, מספר העובדים בדואר רק גדל. למרות ניסיונות העבר, משרד התקשורת מתעקש כי הפעם מדובר ב"טיפול שורש לחברה" אשר ינתק אותה אחת ומתמיד מצינור הנשימה של הממשלה.
התוכנית השנה צפויה לכלול פרישה רוחבית שתתחלק לפרישה של עובדים מעל גיל 52, אשר יהנו מפנסיית גישור עד לגיל הפרישה, ופרישה של עובדים במסגרת פיטורים אשר יקבלו פיצויים מוגדלים. הדואר מעסיק גם עובדי קבלן ועובדים חיצוניים נוספים, שטרם ברור האם גם הם יצומצמו. מעבר לצמצום בעלויות השכר, המהוות כ־70% מתקציב הדואר, המשרד פעל בשורה של צעדים שמטרתם לצמצם את הפעילויות ההפסדיות של הדואר, ולנהל את עצמו ללא רגולציה מכבידה. בתוך כך, הדואר יוכל לחלק מכתבים פעם בשבוע, במקום פעמיים בשבוע. לאחר השינוי, קבלת מכתבים אישיים או עסקיים, לדוגמא מהבנק, יגיעו אל הלקוח בתדירות יותר נמוכה.

4 צפייה בגלריה
מרכז הסחר המקוון של דואר ישראל
מרכז הסחר המקוון של דואר ישראל
מרכז הסחר המקוון של דואר ישראל
(צילום: דוברות דואר ישראל)

שירותי ביטוח בסניפים

חלוקת מכתבים בכל הארץ, אשר הדואר מחויב לה במסגרת חוק הדואר, היא אחד מהשירותים הפחות משתלמים בחברה. יחד עם הורדת תדירות החלוקה, הדואר מעוניין להשיק שירות קבלת מכתבים בדיגיטל. בשנה האחרונה כמות הלקוחות המבקרים בדואר ירדה ב־20%. משרד התקשורת והנהלת הדואר שואפים לחזק מגמה זו, ולאפשר לכל לקוח שלא מעוניין להגיע לסניף לבצע את כל הפעולות דרך האינטרנט.
כך, הדואר ישיק אפשרות לקבל את המכתב סרוק ישירות לנייד דרך תיבת הדואר הדיגיטלית, ויעביר את כל השירותים הניתנים בסניף גם לדיגיטל תוך שנה וחצי מרגע חתימת ההסכם.
באפליקציה הציבור יוכל גם לשלם את חשבונות המים או החשמל שלו במקום אחד, ולשלוח דואר רשום מבלי להגיע לסניף. במטרה לעודד את הציבור הרחב להשתמש באפליקציה, מחירי השירותים שימכרו בה יהיו מופחתים. צעדים נוספים כדי לצמצם את הפסדיות החברה הן אישור לדואר למכור שירותי ביטוח בסניפים, והורדת הפיקוח על מחיר החבילה שיוביל בפועל לעליית מחירים בשירות זה.
במסגרת התוכנית, הדואר צפוי לחלק את סניפיו לשתי קטגוריות: יחידות דגל - סניפים גדולים בהם ניתן לקבל את כל שירותי הדואר, ונקודות שירות, שהן דלפקים שיפרסו בתדירות גבוהה, בין היתר בתוך סניפי סופרמרקטים וחנויות שונות. בנקודות השירות יהיה ניתן לבצע משיכה והפקדת מזומן, תקבול תשלום, קבלת קצבאות, מסירת חבילות ודברי דואר רשומים, ומשלוח מכתב. נקודות מרכזי המסירה של הדואר, שהן חנויות בהן אפשר לאסוף חבילות ודואר, יוותרו על כנן ואף יורחבו במידת הצורך. המגמה הכללית בתוכנית זו היא לצמצם החזקת נדל"ן רב שדורש תחזקה רבה, הן על ידי העברת פעולות לדיגיטל, והן על ידי פתיחת מוקדי שירות בחנויות שונות. כדי לשפר את הנגישות, מרבית הלקוחות גם יוכלו לבחור מאיזה סניף הם רוצים לאסוף את החבילה אשר נשלחה אליהם.


4 צפייה בגלריה
מרכז מיון של דואר ישראל ב מודיעין
מרכז מיון של דואר ישראל ב מודיעין
מרכז מיון של הדואר במודיעין
(צילום: אוראל כהן)

גם בנק הדואר עצמו צפוי לעבור מתיחת פנים ולהשיק שירות דיגיטלי בו הלקוח יבצע את רוב הפעולות דרך האינטרנט - פתיחת חשבון, הפקדת צ'ק, ועוד. גם שירות משיכת הקצבאות המייצר עומס רב על הסניפים, ישודרג ויעבור במלואו לדיגיטל. הלקוח יוכל למשוך קצבאות ללא קישור לחשבון בנק ולהטעין אותן בכרטיס נטען.
מעבר של מרבית הפעולות בדואר לדיגיטל וצמצום סניפים הם צו השעה לחברה עם הערת עסק חי ועם שירותים מיושנים, אבל רבים חוששים ששינויים אלו יפגעו באוכלוסייה מבוגרת ללא אוריינות דיגיטלית. כדי להימנע ממצב זה, דואר ישראל מעוניין להשיק שירות פרימיום מיוחד אשר יאפשר לקבל שירותים רבים עד פתח הבית, לרבות איסוף דואר וחבילות והטענת כרטיסי דביט. שירות זה קיים היום אבל לפי הדואר הוא צפוי להשתדרג ולהתרחב. שירות פרימיום יוענק לאוכלוסיות מבוגרות בחינם, אך לאוכלוסייה הכללית הוא יימכר בתשלום נוסף.
בדומה לתוכנית ההתייעלות ב־2015, גם הפעם השלב השני בתוכנית ההתייעלות הוא הפרטה של חברת הדואר. אלא שבשונה מ־2015, שם גם בסוף תהליך ההפרטה המדינה היתה אמורה להחזיק בידיה 60% מהחברה, הפעם משרד התקשורת מקדם הפרטה מלאה של הדואר. עד סוף 2022 החברה צפויה להנפיק מניות של 40% ממנה, ועד אמצע שנת 2023 היא תמכור 60% ממנה למשקיע פרטי. השינוי באחוזי ההפרטה נובעים מכך שהמשרד סבור שרק במידה והדואר תהיה חברה ציבורית אשר מוחזקת בידיים פרטיות יהיה לה אינטרס להפוך ליעילה.

הנפקה עם הערת עסק חי

אבל עד לתאריך ההנפקה, להנהלת החברה יש הרבה עבודה. לדו"חות האחרונים שלה, שהוצגו לפני כשבועיים ובהם דווח על הפסדים של 175 מיליון שקל ב־2021 צורפה הערת עסק חי. הנפקת החברה עם הערת עסק חי תהיה מאתגרת מאוד, ולכן יו"ר דירקטוריון הדואר מישאל וקנין מעוניין לשפר את המצב הכספי של החברה, ומהר. אחד האתגרים בהפרטת הדואר יהייה איך הופכים את החברה לפרטית תוך יצירת תחרות בשוק. ההקבלה הכי מתאימה למצב דואר ישראל היא חברת בזק, שגם התחילה את דרכה כחברה ממשלתית ונהנית עד היום מהיתרונות אשר ניתנו לה בחסות כובע זה.

4 צפייה בגלריה
מישאל וקנין
מישאל וקנין
יו"ר הדואר מישאל וקנין
(צילום: אוראל כהן)
אחד האתגרים בהפרטת חברה ממשלתית הוא השאלה איך מתייחסים למשאבים הממשלתיים שניתנו לה. כמו שבזק מחזיקה עד היום בתשתיות תקשורת שפרוסות בכל הארץ אשר הוקמו כשהיתה חברה ממשלתית והוא מספק לה יתרון רב בשוק, כך גם דואר ישראל מחזיקה נדל"ן רב שאמנם רשום על שמה, אך ניתן לה על ידי המדינה. נכסיה מוערכים בכמיליארד שקל, אך החברה הואשמה לאורך השנים בהתנהלות לא ראויה עם נכסיה, כאשר לא פעם מכרה אותם כדי לכסות על גירעונותיה. רק בחודש הקודם נזף בהנהלה מנכ"ל משרד האוצר, בתפקידו כממלא מקום מנהל רשות החברות, על שמכרה נדל"ן בשווי של 300 מיליון שקל ללא אישור כנדרש. גם תוכנית ההבראה הנוכחית כוללת מכירת נדל"ן בהיקף גבוה של כ־400 מיליון שקל כחלק מהבראת החברה. רוב הנדל"ן היקר והמבוקש של הדואר צפוי לעבור לידיים פרטיות, אם כי משרד התקשורת מעוניין להשאיר נתח ממנו בידיו. הנדל"ן של הדואר מייצר חוסר שוויון משמעותי בשוק, מכיוון שחברות הדיוור האחרות לא יכולות להשתמש בסניפים ובמרכזי המסירה המרשתים את הארץ. כחלק מהרפורמה שעברה בשבוע שעבר לתיקון חוק הדואר, המשרד התחייב שיפעל לחלק את מרכזי המסירה כך שחלקים בהם יוקצו גם לחברות דיוור אחרות בשוק, אך לא התחייב למועד בו תהליך זה יתבצע ויש ספק רב שהמשרד יכפה תהליך זה בטרם השלמת ההפרטה.
בשורה התחתונה, תוכנית ההבראה של הדואר, שתגיע לדיון בוועדת שרים להפרטה ביום רביעי הקרוב, לא מביאה בשורה משמעותית מבחינת הצעדים שלה. על חלק מהצעדים כבר שמענו בתוכניות קודמות, וחלקם אמנם נשמעים מבטיחים אך יהיו מורכבים ליישום. למעשה, המשרד תולה את מרבית תקוותיו בהפרטה של החברה ובהחלפת ההנהלה. ביום רביעי האחרון דירקטוריון דואר ישראל אישר את מינויו של דוד לרון לתפקיד מנכ"ל החברה, ויו"ר הדירקטוריון מישאל וקנין נכנס לתפקיד רק בחודש שעבר. לפי שעה, לא ברור האם תקוות אלו יתממשו, אך היו"ר וקנין שואף לשנות את התדמית של החברה במהירות, בין היתר על ידי צמצום משרדי ההנהלה ומעבר לבניין אחד במקום שניים במטה ההנהלה במודיעין.