הבנקים נערכים: הסנקציות על ההתנחלויות עלולות לזלוג למערכת הפיננסית
סקירה משפטית שנערכה עבור איגוד הבנקים מעלה חשש כי משטר הסנקציות שמתכננת בריטניה עשוי לחול גם על מוסדות פיננסיים שמממנים פעילות הקשורה להרחבת ההתנחלויות. אלא שהחשש במערכת הבנקאית מתחיל עוד קודם: בנקים וחברות בחו"ל עלולים להחמיר כבר עכשיו את הבדיקות שהם מבצעים בעסקאות הקשורות להתנחלויות
המערכת הבנקאית בישראל נערכת לאפשרות שהצעדים שמקדמות בריטניה ומדינות נוספות נגד פעילות כלכלית בהתנחלויות יגיעו בעתיד גם אל הבנקים הישראליים. אלא שבמערכת מעריכים כי ההשפעה אינה תלויה בהכרח בהשלמת החקיקה: כבר בתקופה הקרובה עלולים מוסדות פיננסיים וחברות בינלאומיות להחמיר את הבדיקות שהם מבצעים בעסקאות הקשורות להתנחלויות, בשל החשש מסיכון משפטי או תדמיתי.
בעקבות ההכרזה של 12 מדינות בחודש שעבר, התקיימו שיחות בנושא בין איגוד הבנקים לבין גורמים במשרד החוץ, במשרד לעניינים אסטרטגיים ובבנק ישראל. במערכת הבנקאית רואים בנושא סוגיה מדינית ומשקית רחבה ומבקשים שהטיפול בה יתנהל ברמת הממשלה, ולא באמצעות החלטות עצמאיות של הבנקים.
במקביל, עורכי הדין ד"ר רועי שיינדורף ועו"ד אווה דראי ממשרד הרצוג פוקס נאמן הכינו עבור איגוד הבנקים סקירה ראשונית של משמעות המהלכים. מהסקירה עולה כי בשלב זה מרבית הצעדים שעליהם הוכרז עדיין אינם בעלי תוקף משפטי מחייב, אך אם משטר הסנקציות הבריטי המתוכנן אכן יחוקק, הוא עשוי להיות רלוונטי גם למוסדות פיננסיים המספקים מימון לפעילות הקשורה להרחבת התנחלויות.
המהלך הבריטי הוא הרלוונטי ביותר מבחינת המערכת הבנקאית. בריטניה הודיעה כי בכוונתה לקדם משטר סנקציות רחב שיאפשר לנקוט צעדים נגד חברות ויחידים המספקים שירותים הקשורים להרחבת התנחלויות, ובהם שירותי בנייה, תשתיות, נדל"ן ומימון. עם זאת, מדובר במהלך שדורש חקיקה, והשלמתו צפויה להימשך חודשים.
מבחינת הבנקים, לכן, עדיין מוקדם לקבוע אלו פעולות בנקאיות עלולות להיכלל בהגבלות. הדבר יהיה תלוי בנוסח החקיקה הבריטית, בהגדרות שייקבעו בה ובאופן שבו יוחלו הסנקציות בפועל. רק לאחר פרסום נוסח מפורט יהיה ניתן להעריך אם, ובאלו נסיבות, מימון של פרויקט בנייה בהתנחלות עלול ליצור חשיפה לבנק ישראלי.
אלא שהסיכון שמטריד את המערכת אינו רק הסנקציות עצמן. בסקירה שנערכה עבור איגוד הבנקים מצביעים גם על האפשרות שהצהרות המדינות ישפיעו על ההתנהלות של גופים עסקיים ופיננסיים עוד לפני שתהיה חובה חוקית לעשות זאת.
בנק בינלאומי, למשל, יכול להחליט להעמיק את הבדיקות לגבי עסקה שבה מעורב גורם ישראלי ולברר אם היא קשורה לפעילות בהתנחלויות. מוסדות מסוימים אף עשויים לבחור שלא להשתתף בעסקאות כאלה, כחלק ממדיניות פנימית של ניהול סיכונים, בלי להמתין לחקיקה מחייבת.
זהו למעשה הסיכון המיידי יותר מבחינת המערכת הבנקאית: לא מצב שבו מחר בבוקר מוטלות סנקציות על בנק ישראלי, אלא תהליך הדרגתי שבו פעילות מסוימת הופכת למסובכת יותר מול בנקים זרים, מערכי ציות וספקי שירותים פיננסיים בינלאומיים.
בשלב זה הגישה במערכת הבנקאית היא להימנע מהפיכת הסוגיה לעימות ציבורי. הבנקים צפויים להמשיך לפעול בהתאם לדין ולהנחיות בנק ישראל והממשלה, ובמקביל לעקוב אחר התקדמות החקיקה במדינות השונות, ובראשן בריטניה, כדי להבין אם האיום הפוליטי הופך גם למגבלה פיננסית ממשית.
מאיגוד הבנקים לא נמסרה תגובה. מבנק ישראל נמסר כי "לעת עתה מדובר בהצהרות כלליות. מנעד התרחישים וההשלכות רחב ותלוי בקונקרטיזציה של ההצהרות הללו – לרבות בכל הנוגע לפעולה ספציפית או לאזור ספציפי ככל שתהיה כזו. בנק ישראל עומד בקשר עם הבנקים המסחריים וככל שיהיה משהו קונקרטי הוא יטופל. מעבר לאמור, מדובר בסוגיה עם היבטים מדיניים ונכון שהגורמים הרלוונטיים יובילו את הטיפול בהיבטים הללו".
