ניתוח
נתניהו בורח מוועדת חקירה ממלכתית - ישר אל כישלון מתוכנן
הצעת החוק לוועדת חקירה עם ייצוג שווה לקואליציה ולאופוזיציה נועדה להיכשל מראש: שני יו"רים, שישה חברים שינטרלו זה את זה, וארבעה נציגי משפחות שכולות שיבטיחו שיסוי פנימי. כך מנסה ראש הממשלה להקדים את פסיקת בג"ץ ולהימנע מוועדה ממלכתית שעלולה להטיל עליו אחריות אישית
ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) הציג היום (א') את חוק "ועדת חקירה ממלכתית לאומית", "הוועדה השוויונית" שתחליף את ועדת החקירה הממלכתית שהיא האופציה שמציע החוק, אבל נתניהו, נמלט קבוע מהחוק, מבקש לברוח גם מהבשורה הזו. בעיקר בגלל שאת הוועדה הממלכתית מקים שנוא נפשו, נשיא בית המשפט יצחק עמית. וגם בגלל הניסיון הקודם והמר שלו בוועדות חקירה ממלכתיות.
לנתניהו יש שליחים לדבר עבירה להבערת והשמדת כל מוסד דמוקרטי. ביסמוט יעביר את חוק ההשתמטות, קרעי ודיסטל-אטבריאן יחסלו את התקשורת; בן גביר ויריב לוין את מוסדות אכיפת החוק. קלנר הופקד על הוועדה לנטילת האחריות מנתניהו.
ההצעה מבקשת להכניס פוליטיזציה לוועדה שאמורה להיות עצמאית, מקצועית ובלתי תלויה. נתניהו עשה ועושה הכול כדי לרסק את האמון והתקווה בקיומן והיתכנותן של אמות המידה האלה. והכל כדי להצדיק ועדה פוליטית תחת הרטוריקה הפשיסטית של "רצון העם".
המנגנון המוצע מחורר, אבל לטובה, כי הוא תלוי בשיתוף פעולה של האופוזיציה שלא תיתן יד לתעלול. לפי ההצעה מדובר בוועדה בת שישה חברים. הקואליציה תבחר שלושה נציגים והאופוזיציה שלושה. אם האופוזיציה לא תשתף פעולה, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ימנה את שלושת הנציגים שלה. והנציגים שאוחנה יבחר ישתפו פעולה? ממש לא. ואולי זו תכלית התמרון – לספק לנתניהו את האחראים. לא לטבח, אלא לאי הקמת הוועדה.
חברי הוועדה, לפי ההצעה, יבחרו את היו"ר ואם לא יסכימו, ייבחרו שני יו"רים משותפים, אחד מטעם הקואליציה ואחד מטעם האופוזיציה. כלומר, לעגלה הזו יירתמו שני סוסים שכל אחד מהם ירוץ לכיוון הפוך. שוב, מתכון לכישלון מיוחל של הניסיון המופרע הזה. והנה עוד מתכון - לוועדה יצטרפו ארבעה נציגי משפחות שכולות (שייבחרו על נציגי שני הצדדים) שיפקחו על פעילותה. נתניהו יקצור כאן עוד פרי לשיסוי המוצלח שחולל בקרב משפחות השכול והחטופים. ייבחרו נציגים משני צדי המתרס שינטרלו זה את זה. המטרה בסוף היא להנחיל לוועדה הזו את הדילמה הבסיסית שמנהלת את חיינו בשנים האחרונות: 'רק ביבי' או 'רק לא ביבי'.
בישראל מקובלים ארבעה מנגנוני חקירה: שלוש ועדות חקירה (ממלכתית, ממשלתית, פרלמנטרית) ומבקר המדינה. במסורת הישראלית אין מחלוקת שוועדת חקירה ממלכתית היא הכתובת. נדמה גם שרוב הסקרים ההגונים מצביעים על כך שרוב הציבור רוצה בה. חוץ מנתניהו שסבל את נחת זרוען של שתי הוועדות האחרונות שהקימה ממשלת השינוי, ועדת המירון שמצאה אותו אחראי אישית למות של 45 מתפללים וועדת הצוללות שהזהירה אותו על סיכון ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה וכלכלתה. ועכשיו הוא צריך לנטרל את האחריות לטבח שדוהרת מולו כרכבת במנהרה. והוא פועל למען מטרה זו בכל מסלול אפשרי. ועדת שרים מטעמו תנסח את גבולות המנדט של הוועדה; מבקר המדינה כבר פועל במרץ מול הצבא; שופרות הרעל מטעמו כבר הטילו את עיקר האחריות על הצבא והשב"כ. ועכשיו הוא יקים את הוועדה הפוליטית שממילא תנטרל את עצמה מבפנים. הצעת קלנר נועדה להקדים את הדד-ליין שקבע בג"ץ לממשלה, לנמק עד 4 בינואר מדוע לא תקים ועדת חקירה ממלכתית.
ותמיד תהיה לו אמריקה. בארה"ב אכן קיים מנגנון חקירה פוליטי בהרכב דו-מפלגתי כפי שהוקם לחקר אירועי 11 בספטמבר. התשובה לכך, לפי פרופ' יוסי שיין, מומחה לפוליטיקה השוואתית, היא ש"לכל מדינה ולכל שיטת ממשל ומשפט יש את המנגנונים שמובנים בה ומתאימים לה. אי אפשר ליטול ולהעתיק מבנה נקודתי כזה או אחר, במיוחד בתחום שלישראל אין מה להתבייש בו והוא מנגנון ועדת החקירה הממלכתית". בנוסף, מציין שיין - "הוועדה האמריקאית לא כללה מסקנות והמלצות אישיות ואולי לכך חותר נתניהו".
בוועדה האמריקאית כיהנו חמישה דמוקרטים וחמישה רפובליקאים, שהטילו את האחריות למחדל על גורמי החיקה והביון. הנה עוד סיבה לנתניהו להביא את הפתרון האמריקאי שהאשים את גורמי הביטחון והוציא נקי את הנשיא בוש.
