76% מהמורים לא מרגישים מוכנים להשתמש ב־AI בכיתה
מחקר חדש מגלה שרוב השימוש בבינה מלאכותית במערכת החינוך על ידי מורים נעשה בהכנת שיעורים ולא בכיתות. המורים חסרי הכשרה בשילוב של AI בשיעורים, ההנחיות של משרד החינוך לא ברורות, והפערים הדיגיטליים מאיימים להתרחב. המהפכה כבר כאן — מערכת החינוך עדיין לא
יואב קיש אוהב להציג את ישראל כמעצמה כביכול בתחום הבינה המלאכותית בחינוך. אלא שמאחורי ההצהרות של שר החינוך על למידה מותאמת אישית ומהפכת AI מסתתרת מציאות הרבה פחות מרשימה: המורים משתמשים בבינה מלאכותית בעיקר כדי להכין שיעורים, משרד החינוך נתפס כמנותק מצורכי השטח, ורבים מאנשי ההוראה אינם מרגישים מוכנים להוביל תלמידים לעולם החדש.
מחקר מקיף של דיקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון טכנולוגי חולון פרופ' גילה קורץ מגלה שהמורים מרבים להשתמש בבינה המלאכותית ככלי עזר להכנת שיעורים אבל ממעטים מאוד להכניס אותה לכיתות ולהשתמש בה. "כולם מסתכלים על זה כמשהו שטוב שיש, אבל לא עושים בה שימוש לעבודה שיתופית או לתוצרים שאינם מצגות", אומרת קורץ.
המורים התבקשו לדרג את השימוש שלהם בבינה מלאכותית בסולם שבין 1 (בכלל לא) ל־5 (במידה רבה מאוד). עיקר השימוש מתרכז בתכנון הוראה כדוגמת הרחבה לגבי תכנים שהמורים מלמדים (3.4), קבלת השראה לדרכי הוראה (3.3) והכנת מערכי שיעור (3.2).
בשיעורים עצמם נמצא שימוש נמוך יחסית: למידה עצמאית של התלמידים בעזרת AI קיבלה את הציון 2.8 (מתוך 5), יצירת תוצרי למידה ייחודיים כדוגמת משחקים או פודקאסטים (2.7) והכנת עבודות חקר (2.6). ברבים מהמדדים, הן של שימוש בכיתה והן של הכנת שיעורים מחוץ לה, חל שיפור קל לעומת 2025 אבל כמות ההיעזרות בכיתה בבינה המלאכותית נותרה נמוכה והפער בין שני סוגי השימושים נשאר.
משרד החינוך נתפס כלא מחובר לצורכי השטח בתחום שילוב הבינה המלאכותית (2.4). רק כמחצית מהמורים מכירים את מדיניות משרד החינוך בהקשר של שילוב הטכנולוגיה. מורים מדווחים על ידע פדגוגי מועט להטמעת הבינה המלאכותית בהוראה (2.7) וכן עידוד מערכתי מועט להכנסת הטכנולוגיה לכיתה (2.7).
76% מהמורים אמרו שיש להם ידע פדגוגי מוגבל בשילוב של AI או אין ידע כללי. 66% דיווחו שאינם משלבים למידה עצמאית של התלמידים באמצעות AI או מאפשרים במידה מועטה.
90% מהמנהלים שרואיינו הצביעו על הפער בין ההכרה המערכתית בחשיבות הכנסת בינה מלאכותית יוצרת למערכת החינוך לבין מימושה בפועל. המנהלים מתארים יישום איטי ולא אחיד, הנחיות שאינן תמיד ברורות ותלות גבוהה ביוזמה המקומית של בית הספר.
ביום חמישי נערכה הישיבה המסורתית של ועדת החינוך של הכנסת לרגל פתיחת שנת הלימודים. שר החינוך קיש ידע לספר שם שמנהל מחלקת החינוך של ה־OECD פרופ' אנדריאס שלייכר אמר שישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בשילוב למידה מותאמת אישית בחינוך.
2 צפייה בגלריה


שר החינוך יואב קיש בכנס על שילוב בינה מלאכותית בחינוך. רק כמחצית מהמורים מכירים את מדיניות משרד החינוך בהקשר של שילוב הטכנולוגיה
(צילום: יובל יוסף לע"מ)
מתי שלייכר אמר זאת? ניסיון (בעזרת AI כמובן) לגלות את התשובה העלה רק ידיעה אחת בערוץ 14 שלפיה שלייכר שלח מכתב לקיש ובו ציין שב־2024 ישראל דורגה במקום בינוני ביחס למדינות האחרות. לפי הידיעה, שלייכר ציין שהרחבת השימוש בבינה המלאכותית ללימוד אנגלית ומתמטיקה בחטיבות הביניים צפויה להציב את ישראל בין המדינות המובילות בארגון בתחום הלמידה הפרסונלית. אבל שלייכר דיבר על העתיד והמכתב עצמו לא פורסם כך שאי אפשר לדעת אם זה אכן נאמר שם. מלשכת שר החינוך מסרו שדברי שלייכר נאמרו במכתב שנשלח לקיש אבל לא העבירו את המכתב.
המהלך שעליו מדבר קיש הוא שכל חטיבות הביניים יתחילו ללמוד אנגלית באמצעות למידה מותאמת אישית שתנחה בינה מלאכותית ו־150 בתי ספר יתחילו ללמוד מתמטיקה בלמידה מותאמת אישית. קיש אמר בדיון שהוא מעדיף להתקדם ולטעות ולא להישאר מאחור. בהתחשב במהירות השינויים, זו אמירה ראויה להערכה.
אבל שר החינוך לשעבר שי פירון, היום נשיא ארגון פנימה פתרונות ישראליים, לא מתלהב מהיוזמה של משרד החינוך, בעיקר מפני שהיא באה מגבוה. "שילוב AI תלוי ביזמות. כל הרעיון הוא התאמה לצרכים. אין דבר כזה שמשרד בונה בוטים".
"שינוי לא יבוא מזה ששר ינחית מלמעלה רפורמה", אומרת מנהלת תכנון אסטרטגיה ופיתוח אקדמי של מכללת סמינר הקיבוצים ד"ר רוני רמות. היא מציינת שעל פי סקר של הסתדרות המורים מ־2025 קרוב ל־70% המורים הישראלים אינם מרגישים בטוחים להנחות תלמידים בתחום הבינה מלאכותית.
על פי מחקר של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) מראשית השנה, רק 32% מתלמידי הממלכתי מרגישים שבית הספר מלמד אותם כיצד להשתמש בכלי AI. רמות מציינת שעל פי המדיניות שמציע אונסקו, ארגון החינוך של האו"ם, אסור להכניס בינה מלאכותית למערכת בלי שהמורים קיבלו הכשרה. "בישראל, מערכת השעות בנויה כך שלמורים אין זמן להכשרה. גם למנהלים לא נותנים כוח, אוטונומיה וזמן לפתח ולעצב מדיניות בינה מלאכותית", אומרת רמות.
לדברי פירון, חלק גדול מהמושגים שבהם אנחנו חושבים על חינוך לא יהיו רלבנטיים בתוך שנים ספורות: "אנחנו מחנכים לעולם שלא קיים. בעתיד לא יהיו כיתות. למידה באמצעות AI היא למידה פרסונלית. התלמידים לומדים לבד מול מסך. לכל ילד יהיה סוכן AI שיתאים לו את חווית הלמידה ואת תחומי העניין". אחת התוצאות תהיה לדבריו שתפקיד המורה ישתנה לחלוטין. "המורה העתידי לא יעביר ידע. הכשרת המורה תצטרך להשתנות להעברת ערכים וכישורים חברתיים ואינטליגנציה רגשית".
המורה העתידי לא ייתן הרצאות
בדעה זו מחזיק גם חוקר הבינה המלאכותית ד"ר עמיר גפן מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן. "כל התהליכים של חינוך, הוראה ולמידה משתבשים", הוא אומר. "המצב שהמורה הוא מקור הידע נגמר. התפקיד של אנשי החינוך יהיה להכין את התלמידים לעולם שאנחנו לא יודעים איך יראה. מי שיצליח לנווט בעולם החדש הוא מי שיהיה זריז וגמיש".
"ה־AI מאפשר לממש פנטזיה בת מאות שנים של הוראה מותאמת אישית. יש משהו לא נורמלי בזה שמורה מדברת ל־30 תלמידים ביחד", אומר פרופ' יורם הרפז מהמכללה לחינוך בית ברל ושותף בסטארט־אפ PaiDevo שמאבחן את הכישורים, תחומי העניין, החוזקות והחולשות של תלמידים ומתאים להם תוכנית לימודים אישית.
מאחר שהבינה המלאכותית תיצור למידה נפרדת, הרפז מעריך שאחד התפקידים העיקריים של בית הספר יהיה מתחמים סטריליים דיגיטלית שיהיו חדרי כושר לתקשורת אנושית, לקשרים, אמפתיה וחשיבה עצמאית. "ה־AI מבודד מאוד את הילדים ומנוון את המיומנויות החברתיות", הוא אומר. "אני רואה שימוש בדינמיקה קבוצתית, דיבייטינג, הרבה אינטראקציות חברתיות".
גפן מסכים ומוסיף: "ילדים יוכלו ללמוד הכל מהבית עם משקפי מציאות רבודה, אבל הם יצאו מהבית לבית הספר כדי להיפגש עם ילדים אחרים ועם מבוגרים משמעותיים. זה יהיה הרבה יותר דומה לפעולה בצופים".
התפקיד השני של המורה יהיה ללמד את התלמיד לעבוד היברידית עם ה־AI ולא להסתמך עליו בלעדית. "המורה לא ייתן יותר הרצאה אלא יפתח את השיעור, ייתן לתלמידים לעבוד ויעבור ביניהם. הוא הופך למנחה", אומר גפן. "אחר כך יהיו 20 דקות של סיכום העבודה עם ה־AI. המורה רק מארגן את הלמידה". "לא תהיה יותר כיתה עם טורים של שולחנות פורמייקה ותלמידים שיושבים עם פניהם אל המורה", צופה הרפז. "זה יהיה יותר כמו תאים של אופן ספייס של חברת הייטק כשהמורים יעברו בין התלמידים, ידריכו ויתנו תשומת לב".
אבל לא רק הכיתה תהיה לא רלבנטית. "אם הולכים לפרסונליזציה", שואל פירון, "איך עושים מבחן שכבתי? איך נותנים תעודות? איך עושים מבחני בגרות? רוב התלמידים בכיתות מוכוונות AI מסיימים את החומר של שנה בשליש שנה עד חצי שנה. הם עושים בינג' על החומר".
"שיטת ההערכה בישראל שיטה מיושנת ומבוססת על שינון וסיכום", אומרת רמות. "היא לא מתאימה כבר הרבה מאוד שנים. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איך מתאימים דרכי הערכה. הילדים צריכים לדעת לעשות פרזנטציות ועבודת חקר ולדעת להגן על העבודות שלהם. הם הולכים לעולם חדש שבו לידע אין ערך, אלא ליכולת להשתמש בו, ליישם ולדברר".
הרפז מעריך שמספר בחינות הבגרות יצטמצם לתחומי ליבה כמו אנגלית מתמטיקה, עברית ותרבות עברית.
הפערים צפויים לגדול
מי שכבר מיישם את ה־AI זו רשת אמית. מיכל אפללו, סמנכ"לית המחקר והפיתוח של הרשת, מסבירה שלכל תלמיד שמתחיל חטיבת ביניים מוצעות שלוש שיטות למידה: קבוצת תלמידים עם מורה, למידה עצמית עם AI או לימוד של חקר והעמקה שמחבר מקצועות. בסמסטר הראשון של כיתה ז התלמידים מתנסים בשלושת השיטות ואחר כך בוחרים באיזו דרך ילמדו בכל מקצוע. ההקפדה היא שכל תלמיד ילמד לפחות מקצוע אחד בכל שיטה.
המורים, אומרת אפללו, הופכים למנטורים. הם מציבים מטרות ויעדים, מקנים מיומנויות. היא צופה שבתוך כמה שנים בחינות הבגרות יהיו קלות יותר עבור התלמידים מפני שהקניית המיומנויות מקדמת אותם מאוד. היא מסכימה שאין שהתלהבות גדולה של רבים מהמורים מהמהפך שהם נדרשים לעשות: "שליש מהמורים לגמרי איתנו, שליש על הגדר ושליש בהתנגדות. התפקיד שלנו הוא להוביל את השינויים ויש המון הדרכה וליווי למורים".
לדבריה, אחד היתרונות הגדולים למורים הוא הזמן הרב שהמערכת חוסכת להם כשכל המידע על התוכנית אינו מפוזר בתוכנות שונות אלא מרוכז במקום אחד: נוכחות, ציונים, הישגים, משמעת, קשיים, פעילויות מחוץ לשעורים.
"אחת המטרות של העבודה עם AI היא צמצום פערים. כאשר תלמיד בפריפריה ותלמיד במרכז יקבלו בדיוק אותו תוכן עם אותם סרטונים, ומורים ילוו את התלמידים באותם תהליכים – התוצאות לא צריכות להיות שונות", טוענת אפללו.
לעומתה, גפן סבור שאם מערכת החינוך לא תפעל לצמצם פערים התוצאה תהיה הפוכה: "הפערים יגדלו והחזקים יתחזקו, כמו תמיד. אני רואה את זה אצל הסטודנטים שלי בבר אילן. החזקים נהיים יותר טובים בזכות ה־AI, והבינוניים עושים העתק־הדבק לצ'אט וזה מכשיל אותם".
את הלמידה מרחוק בתקופת הקורונה אפיינה בעיה קשה של תשתיות מחשב. הבעיה קיימת גם בדרך לשילוב AI. במרץ השנה פרסם "כלכליסט" את נתוני סקר ארגון מנהלי בתי הספר מנהיגים שלפיו ב־29% מבתי הספר ליותר מחצי מהתלמידים אין מחשב ללמידה מרחוק וב־52% מבתי הספר כמות התלמידים האלה עוברת את ה־20%.
קיש ציין בדיון בוועדת החינוך שאחת הסיבות לכך שהמערכת מתחילה בהכנסת תוכנית ללמידה עצמית באנגלית היא שיותר נוח ללמוד שפה בטלפון הנייד, ובחטיבת הביניים טלפונים ניידים יש לכולם. הבעיה עם טלפונים ניידים היא שהם חשופים להפרעות והסחות. מחשבים יותר קל ונוח לבודד לצרכי למידה. כל שלב של למידה מרחוק בשש השנים האחרונות הגדיל את הפערים בין תלמידים חזקים לחלשים, והחשש הוא שמערכת החינוך נכנסת לעידן ה־AI בצורה שתבטיח שגם היא תגדיל פערים.
מלשכת שר החינוך נמסר בתגובה: "הנושא מרוכז בידי מנהל חדשנות וטכנולוגיה בשילוב גורמים נוספים במשרד".






























