"העומס הכבד בבית המשפט פוגע באזרחי ישראל ובמערכת עצמה"
עד כמה העומס בבית המשפט אחראי על הפגיעה באמון הציבור במערכת המשפטית? לקראת פורום Duns 100 לבכירי מערכת המשפט בתחום הליטיגציה המסחרית, מסבירים עורכי דין בכירים בתחום הליטיגציה המסחרית מה הן ההשלכות השליליות הנגרמות מהעומס על בתי המשפט כמה העומס בבתי המשפט
אם יש רצון לקדם רפורמה משפטית שכן מוסכמת על ידי רוב עורכי הדין, השופטים והמתדיינים, שכמעט כולם מבינים את הנחיצות שלה ומסכימים עליה, כדאי יהיה להתמקד דווקא ברפורמה שתוריד את העומס מבתי המשפט. מערכת המשפט צריכה רפורמה שתהפוך אותה לכזו שנותנת שירות טוב למתדיינים, תוריד את העומס המקצועי והנפשי מהשופטים, ותספק הליכי עבודה מהירים ויעילים יותר לכל בעלי המקצוע שעובדים בה או מולה. הרפורמה הזאת נדרשת כי העומס הכבד בבתי המשפט בישראל מהווה בעיה מערכתית המשפיעה על איכות השירות לאזרחים ועל יעילות המערכת המשפטית כולה, כאשר הבעיה בולטת אף יותר בערכאות הנמוכות של בתי המשפט, שם מתרכזת מרבית הפעילות השיפוטית.
ישנן לא מעט סיבות לעומס הרב על בתי המשפט:
אחת הסיבות העיקריות לעומס היא חלוקה לא מאוזנת של נטל העבודה בין הערכאות השונות. בתי משפט השלום נושאים כאמור בנטל הגדול ביותר של ההליכים המשפטיים, בעוד שבתי המשפט המחוזיים פחות עמוסים משמעותית. מצב זה יוצר חוסר איזון במערכת ומוביל לעיכובים ממושכים בערכאות הנמוכות.
בעיה נוספת היא *נקיטת פרשנות מחמירה מדי לזכות הגישה לערכאות. גישה זו מובילה למצב שבו הליכי סרק ותביעות חסרות בסיס אינן מסולקות במהירות הראויה, מה שיוצר עומס מיותר ופוגע ביעילות המערכת. במיוחד בולט הדבר בתחום התובענות הייצוגיות, שבו קיימת הצפה של בקשות חסרות בסיס שמוגשות בידיעה שסביר שלא יסולקו על הסף.
התארכות הליכים, חלק מהם מעבר לגבול הזמן הסביר, מהווה בעיה משמעותית נוספת. ההליכים המשפטיים בישראל נמשכים תקופות שאינן סבירות, דבר שפוגע באמון הציבור במערכת ומוביל לתסכול בקרב האזרחים.
יש פתרונות, רק צריך ליישם אותם
עורכי דין שעובדים במערכת כבר שנים רבות וחווים על בשרם את הטיפול האיטי, לפעמים עד כדי מייגע, מציעים כמה פתרונות אפשריים שיסייעו במיתון הבעיה האסטרטגית ממנה סובלת המערכת.
פתרון מרכזי אחד המוצע על ידי חלק מעו"ד הוא חלוקה מחדש של תחומי האחריות בין בתי המשפט השונים. הטלת תחומי אחריות גדולים יותר על בתי המשפט המחוזיים תאפשר פיזור העומס הכבד המוטל כיום על בתי משפט השלום. בנוסף, יש מקום לשקול הקמת מערך משפטי נפרד בבית המשפט לענייני משפחה לטיפול בתביעות רכוש ותביעות מסחריות מורכבות.
פתרון בסיסי וחיוני אחר הוא מינוי שופטים נוספים והגדלת התקנים, על מנת להתמודד עם הנפח הגדול של התיקים הממתינים לטיפול. מהלך זה יאפשר קיצור משמעותי של משכי ההמתנה להליכים. המחסור בשופטים מורגש היטב בבתי המשפט והוא אחת הסיבות המרכזיות לעומס הקיים.
בנוסף ישנו פוטנציאל משמעותי לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, כולל בינה מלאכותית עבור הפעולות הלוגיסטיות והטכניות על מנת לקצר את זמני הטיפול בתיקים. כמו כן, יש לשקול הרחבה משמעותיות בשימוש בזום לדיונים, במיוחד לדיוני קדם משפט ראשונים, אשר אינם מחייבים נוכחות פיזית של כל הצדדים.
גם פיתוח הליכים אלטרנטיביים, כמו בוררות למשל, יכול להקל על המערכת, בתנאי שניתן יהיה לסמוך על איכות הבוררים. שינוי חוק הבוררות הישן והתאמתו למציאות העכשווית יכול לחזק את אמון הציבור במוסד הבוררות. כמו כן, יש מקום ליצור הליכים ממוכנים על בסיס כתבי טענות בלבד עבור תביעות פשוטות או בסכומים נמוכים.
אפשרות שנשמעת מדי תקופה היא לשקול קיצוב מועדים ברורים לכל שלב בהליך, כולל מועדים למתן החלטות ופסקי דין. לצד זאת, יש להעניק לשופטים סמכות רחבה לקצר הליכים במקרים המתאימים ולמקד את הצדדים והמחלוקות כבר בשלב מוקדם. הקשחת התנאים והגבלתם בזמן של כל שלבי ההליך המשפטי ייצרו וודאות ויגדירו את זמן והיקף ההליכים.
נדרש גם שינוי במדיניות השיפוטית לניהול אקטיבי יותר של ההליכים. עורכי דין בכירים בתחום טוענים כי בתי המשפט צריכים לסלק תביעות סרק בשלב מוקדם ולפסוק הוצאות ריאליות שירתיעו מהגשת הליכים מיותרים. יצירת אחידות בפסיקה ומתן הנחיות ברורות בהחלטות ביניים יסייעו בצמצום ערעורים מיותרים.
בסופו של יום, פתרון העומס בבתי המשפט דורש גישה מערכתית הכוללת שינויים מבניים, השקעה בכוח אדם וטכנולוגיה, ושינוי בתרבות השיפוטית. רק שילוב של כל הרכיבים הללו יכול להביא לשיפור משמעותי במצב הקיים ולהחזיר במשהו את אמון הציבור במערכת, אמון שחשיבותו קריטית לישראל כמדינה דמוקרטית.
מעבר לעיסוק בעומס בבתי המשפט, עורכי הדין התייחסו גם לשימוש ההולך וגובר בבינה מלאכותית בענף עריכת הדין, ועל הרגולציה בתחום התובענות הייצוגיות.
לכתבה התראיינו עו"ד עידו קוסובר, שותף מייסד, קוסובר ושות', עורכי דין, עו"ד יעקב בטש, בעלים, בטש ושות', עו"ד רז מנגל, בעלים, רז מנגל ושות', עו"ד אורן בן יאיר, ראש מחלקת ליטיגציה ומנהל, בן יאיר וגנר רזניק עורכי דין ונוטריון, עו"ד דורון טאובמן, שותף מנהל, כספי ושות'.
אנחנו רואים שימוש הולך וגובר ב-AI גם בתחומי הליטיגציה המסחרית. האם אתה משתמש ב AI? כיצד נכון לגשת לנושא, כדי להפיק את הערך המירבי?
עו"ד יעקב בטש: "אני משתמש ב-AI בעיקר לצורך חיפוש פסיקה וחומר משפטי וכן איתור מסמכים ועובדות. לטעמי, הסכנה הגדולה בשימוש ב- AI היא בניוון המחשבה העצמאית והיצירתיות. אני נתקל בלא מעט מקרים בהם נסמכים על תשובות ה- AI יתר על המידה ולא ירחק היום שיכולתו של עו"ד צעיר תימדד לפי השימוש בכלי ב- AI במקום יכולותיו השכליות. בעולם של היום כמעט הכל מתועד (במייל, בוואטסאפ בהודעות וכד') ו- AI הוא כלי מדהים שמאפשר לחסוך זמן רב בחיפוש עניינים ספציפיים בבליל המידע הרב, חלף קריאת אלפי מסמכים. אך לחשיבה האנושית והיצירתיות אין תחליף, במיוחד בתחום מורכב כמו ליטיגציה מסחרית, בה כל טענה ומילה צריכים להיות תפורים לפי מידה".
עו"ד רז מנגל: "אני סבור שבשלב זה תחום ה – AI עוד לא בשל מספיק בשביל שימוש ממשי ע"י משרדי עורכי דין, אולם ברור שהעולם צועד בכיוון מסוים ואף אחד לא יוכל להישאר מאחור, למרות הסתייגותי מביצוע מיקור-חוץ למוח האנושי. בנוסף, הדבר מעורר סוגיות משמעותיות בתחום האתיקה והמוסר, שעוד ידובר עליהן רבות בערכאות השונות".
עו"ד אורן בן יאיר: "אין ספק כי שימוש בכלי הבינה המלאכותית בישראל מתחיל לשנות את פני הליטיגציה. אנו אכן עושים שימוש בבינה בפעילות השוטפת לטובת איסוף מידע, ניתוח מסמכים מורכבים וגיבוש אסטרטגיות טיעון – מה שמייעל את העבודה ונותן לנו לבחון זוויות נוספות שמתעוררות מהתחקור של הנושא הנדרש.
עם זאת חשוב מאוד לדעת כי הכלי אינו מחליף את שיקול הדעת המשפטי שעל עורך הדין להפעיל, או את הכרעת בית המשפט, אלא רק מהווה תוספת משמעותית שמייעלת ומחדדת את העבודה
המשפטית. ידוע כי השימוש בבינה עלול גם להוביל לטעויות ולשגיאות, להטיות ולפגיעה בפרטיות ולכן יש להתייחס לכך רק ככלי עזר ולא ככלי שיש בו ליתן חוות דעת משפטית או כלי שמחליף חוות דעת משפטית של עורך הדין. כבר למדנו להכיר כי עורכי דין עשו שימוש בישראל בבינה לטובת איתור פסקי דין תומכים בטענות שהתברר שכלל אינם קיימים, כי עורכי הדין לא ערכו בדיקה מקיפה אודות קיומם של פסקי הדין, אלא רק העתיקו למעשה את המידע שהתקבל מהבינה. תהליך זה הינו מסוכן מאוד ועל עורך הדין לדעת כי הוא יכול להוביל גם להליכים בפניה לוועדת האתיקה וייתכן גם בהגשת קובלנות על התנהלות בניגוד לכללי האתיקה".
עו"ד דורון טאובמן: "בוודאי. בעידן הנוכחי, עורך דין שאינו עושה שימוש בכלי בינה מלאכותית הוא עורך דין שיישאר מאחור. השאלה המרכזית אינה אם להשתמש ב - AI אלא כיצד להשתמש בו באופן מושכל ומקצועי. הבינה המלאכותית היא כלי רב עוצמה להאצת תהליכים, שיפור הדיוק וייעול העבודה המשפטית. מעבר ל - ChatGPT אשר משמש את הקהל הרחב, בשנים האחרונות פותחו מספר כלים ייעודיים עבור עורכי דין שמאפשרים לבצע חיפושי פסיקה, ניתוחי מסמכים, הכנת טיוטות ראשוניות והפקת מסקנות בזמן קצר בהרבה. יחד עם זאת, ההיבטים המרכזיים של עבודת עורך הדין – שיקול דעת אסטרטגי, ניתוח סיכונים מורכב, דינמיקה של משא ומתן, הופעה בפני בית המשפט – נותרו לעת עתה מחוץ להישג ידה של הבינה המלאכותית. כדי למצות את הפוטנציאל של ה- AI נדרשת הבנה עמוקה של היכולות והמגבלות שלו. שימוש שטחי, כמו הקלדת שאילתות בסיסיות ל-ChatGPT כאילו מדובר בחיפוש בגוגל, לא יניב ערך אמיתי ואף עלול להוביל לטעויות מסוכנות. לעומת זאת, עורך דין שמבין את טכנולוגיית ה - AI ויודע כיצד להטמיע אותה בעבודה המשפטית, יוכל לפנות משאבים יקרים לעבודה האסטרטגית ולשפר את איכות השירות ללקוח".
אילו פתרונות יהיו לדעתך יעילים להתמודדות עם העומס בבתי המשפט?
עו"ד אורן בן יאיר: "לטעמי יש לבחון מחדש את חלוקת העבודה והאחריות בין בתי המשפט השונים בישראל. ידוע הוא כי בתי משפט השלום נושאים בנטל הגדול ביותר בטיפול בהליכים משפטיים
כאשר בתי המשפט המחוזיים פחות עמוסים משמעותית. לדעתי יש לבצע חלוקה מחדש של תחומי האחריות ולהטיל על בתי המשפט המחוזיים תחומי אחריות גדולים יותר משמעותית מאלה הקיימים כיום לטובת פיזור העומס הגדול המוטל על המערכת. מרבית הסכסוכים המשפטיים הינם בערכאות הנמוכות ויוצא שהאזרח מוצא עצמו מתוסכל ולא מקבל את השרות לו הוא מצפה לקבל מהמערכת המשפטית, כמו גם שיש להקים מערך משפטי נפרד בבית המשפט לענייני משפחה הנוגע לתביעות רכוש ותביעות מסחריות מורכבות שאינן בלב ליבה של המערכת המשפחתית הקלאסית בתביעות משפחה. מערך משפטי נפרד ומקצועי לטעמי יהיה יעיל יותר וקצר יותר בבירור תביעות רכוש המתנהלות על פני שנים רבות בבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן יש לתעל את הליך המשפט כולל הגשה, חקירה וניהול דיונים בזום בצורה משמעותית יותר. אין שום סיבה שדיון קדם משפט ראשון יתקיים בנוכחות כל הצדדים ובעלי הדין באולם בית המשפט וניתן לייעל את המערכת לשימוש בכלי זה בצורה נכונה ומדויקת יותר.
עניין נוסף שחובה להסדיר הינו אחידות בפסיקה והנחיות ברורות בהחלטות ביניים לטובת צמצום ערעורים מיותרים שמייצרים עומס מיותר על המערכת המשפטית".
עו"ד יעקב בטש: "בראש ובראשונה צריך למלא את שורות השופטים ולהגדיל תקנים. משכי הזמן שלוקח לנהל הליך משפטי בישראל איננו סביר. הליכים אלטרנטיביים, כגון בוררות, הם אפשרות טובה ובלבד שניתן יהיה לסמוך על איכות הבוררים. בהקשר זה שינוי חוק הבוררות הישן והתאמתו למציאות העכשווית (כפי שנעשה עם חוק הבוררות הבינלאומית) יכול לסייע לאמון הציבור במוסד הבוררות ובכך להקל על מערכת המשפט. פתרון אפשרי נוסף יכול להיות תביעות ממוכנות על בסיס כתבי טענות בלבד- אך בתביעות פשוטות או בסכומים נמוכים (כגון תביעות פח, תביעות קטנות וכד')".
עו"ד רז מנגל: "נדרשות שורת פעולות מיידיות וביניהן: מינוי שופטים נוספים כדי להקל על עומסים והעברת הליכים מסוימים לסדר דין מהיר. צו השעה מחייב העברת תביעות נגד דיירים סרבנים בפרויקטים של התחדשות עירונית, להליך מהיר בדומה לתביעה לפינוי מושכר. משרדנו מטפל בתביעות רבות נגד דיירים סרבנים והעיכוב מביא לסיכון חיי אדם, במיוחד כאשר בעת האחרונה מדינת ישראל הייתה נתונה למתקפת הטילים הבליסטיים הגדולה בהיסטוריה האנושית".
עו"ד עידו קוסובר: "העומס בבתי המשפט הוא כבד מאוד והוא פוגע הן באזרחי ישראל והן במערכת עצמה. גם בהיבט של איכות העבודה ויעילותה, וגם באמון הציבור בבתי המשפט.
אני סבור שניתן לייעל את המערכת משמעותית, באמצעות שימוש בכלי AI עבור מרבית הפעולות הלוגיסטיות והטכניות. אמנם עקב בצד אגודל, כדי לא לפגוע בפן המהותי של העבודה, אך יש הרבה מקום להתייעלות. בנוסף, בחלוף מספר שנות בדיקה יש מקום לבצע התאמות ועדכונים בתקנות סדרי הדין החדשות שנכנסו לתוקף בינואר 2021. יש לשקול לקצוב מועדים ברורים לכל שלב בהליך, כולל מועדים למתן החלטות ופסקי דין. לצד זאת, יש להעניק לשופטים סמכות רחבה לקצר הליכים במקרים המתאימים ולמקד את הצדדים והמחלוקות כבר בשלב מוקדם, מבלי לחשוש יותר מדי שיחרגו מסמכותם. כמו כן, יש לשקול הקשחה של התנאים והגבולות בכל שלבי ההליך משפטי בהיבטי הפרוצדורה, על מנת לייצר וודאות ועל מנת לתחום בזמן ובהיקף את ההליכים המשפטיים בישראל".
עו"ד דורון טאובמן: "בתי המשפט בישראל דוגלים בפרשנות מאוד מחמירה של זכות הגישה לערכאות, ולכן הליכי סרק אינם מסולקים במהירות ובחומרה הראויה. תוצאה ישירה של מצב זה היא עומס כבד ומתמשך שמאט את ההליך המשפטי, פוגע ביעילותו ומוביל לכך שגם בעל דין שזכה במשפט מוצא את עצמו בחסרון כיס, שכן הוצאות שנפסקות רחוקות מאוד מהוצאותיו הריאליות. תחום התובענות הייצוגיות הוא דוגמה בולטת לכך: קיימת הצפה של בקשות ייצוגיות חסרות בסיס, שמוגשות בידיעה שסביר שלא יסולקו על הסף. כדי להתמודד עם הבעיה נדרשים שני מהלכים משולבים: ראשית בתחום החקיקה. דוגמה יפה לכך היא התיקונים שמשרד המשפטים כבר מקדם לחוק תובענות ייצוגיות שנועדו לצמצם את השימוש לרעה בכלי זה, וזהו צעד מבורך. גם הניסיון לייצר יותר ודאות בפרשנות חוזים מסחריים בפסיקה ובחקיקה הוא צעד נכון. יחד עם זאת, אין מנוס משינוי תפיסה שיפוטי. על בתי המשפט לנהל את ההליכים באופן אקטיבי יותר, לסלק תביעות סרק בשלב מוקדם, ולפסוק הוצאות ריאליות שירתיעו מהגשת הליכים מיותרים. ללא שינוי מערכתי, בתי המשפט ימשיכו להיות עמוסים, וזכויות הצדדים ייפגעו כתוצאה מהתמשכות ההליכים".
במאזן הכללי: האם הרגולציה שהתווספה בשנים האחרונות פועלת לטובת תחום התובענות הייצוגיות?
עו"ד רז מנגל: "התחום של התובענות הייצוגיות לקוי מהשורש וניכר שהחמצנו את המטרה. התחום הפך שם נרדף לתביעות סרק שחלקן נפסדות ונובעות ממניעים זרים. יש צורך בשינוי מן היסוד, משום שבמקור מדובר בכלי חשוב מאוד לקידום ערכים ואכיפת חוקים צרכניים".
עו"ד דורון טאובמן: "לא ניתן לתת תשובה מוחלטת, שכן רגולציות שונות נבדלות זו מזו במטרותיהן ובהשפעתן. עם זאת, כל רגולציה חדשה חייבת להביא בחשבון את הקשר הישיר שלה לתחום התובענות הייצוגיות. רגולציה שנועדה להיטיב עם הצרכן עלולה, בפועל, להפוך לכלי משפטי רב עוצמה בידיהם של מגישי תביעות ייצוגיות. במקרים רבים, התוצאה היא הפוכה מהכוונה המקורית: במקום להגן על הצרכן, נוצרת חשיפה משפטית מוגברת שמייקרת את העלויות של יצרנים וספקים. בסופו של דבר, עלויות אלה מגולגלות לצרכן הסופי דרך העלאת המחירים. יתרה מכך, התובענה הייצוגית עצמה מהווה סוג של רגולציה פרטית – כלי שלרגולטור ולבתי המשפט קשה מאוד לשלוט בו, ולעיתים הוא יוצא משליטה ויוצר נזקים משמעותיים למשק כולו. לכן, הרגולציה על תחום התובענות הייצוגיות עצמו היא קריטית. למרות שהחוק קובע תנאים מחמירים שנועדו למנוע ניצול לרעה של ההליך, בתי המשפט נוטים בשנים האחרונות לרכך את הדרישות ולפרש אותן באופן גמיש מדי. מצב זה מאפשר הגשת תביעות ייצוגיות רבות ללא בקרה מספקת".
עו"ד יעקב בטש: "מטרת הרגולציה היא להסדיר פעילויות שונות במשק באמצעות חוקים ותקנות על מנת להגן על האינטרסים של הציבור ולהבטיח שהשירותים והמוצרים שמספקים תאגידים, יהיו טובים ובטוחים. תובענה ייצוגית היא כלי נוסף שתפקידו להגן על האינטרס הציבורי ולתקן כשלי שוק. אין ספק שבישראל יש עודף רגולציה בתחומים מסויימים מה שגורם לריבוי תובענות ייצוגיות. לטעמי, ריבוי תובענות ייצוגיות פועל לרעת הציבור ולא לטובתו שכן התביעות גורמות לעומס בבתי המשפט, לעיתים בעניינים שוליים. כמו כן, התובענות לעיתים משמשות ככלי סחיטה על עסקים אשר לא עמדו בכללי הרגולציה בנושאים פעוטים או שוליים. הדבר גורם לזילות התחום- במקום לטפל בעוולות בעלות השפעות משמעותיות על הציבור מטפלים בהפרות שוליות שהמרוויח העיקרי מההתעסקות בהם הוא ב"כ התובע הייצוגי".
d&b – לדעת להחליט
