3 שנים ל-7.10
"בחבל תקומה יש 5,000 תושבים יותר מלפני הטבח. נכפיל האוכלוסייה עד 2033"
סגן ראש תקומה, אביאל פנסאפורקאר, כבר חושב על התקציבים לעוטף עזה אחרי סגירת המינהלת, כשאחת המטרות היא להכפיל את האוכלוסייה בחבל עד 2033. הוא מזהיר שהטיפול בטראומה של התושבים יימשך שנים: "האירוע השיקומי לא נגמר בבתים ואפילו לא מתחיל בהם". לדבריו, "צריך לנצל את המשבר ולעשות משהו יותר טוב. לטפל במה שאי אפשר היה בשגרה"
מינהלת תקומה עוד משקמת את עוטף עזה, וכבר מתכננת את היום שאחרי סגירתה. "תקומה אמורה להיסגר בסוף 2028, ובקרוב נתחיל להכין עם הרשויות המקומיות תוכנית חדשה ליום שייגמר תקציב תקומה. הממשלה תתבקש לאשר אותה", מספר לראשונה לכלכליסט אביאל פנסאפורקאר (39), סגן ראש מינהלת תקומה. "אנחנו מסתכלים על הצרכים שקיימים היום ועל אלה שיתפתחו בעוד שנתיים־שלוש. המציאות לא קופאת בזמן. דווקא אחרי החזרה הביתה אנשים מתחילים להתמודד (עם הטראומה - א"ג), ויעלו צרכים. לכן אחרי שתקומה תסיים את פעילותה, הממשלה תצטרך לאשר תוכנית חדשה".
בכמה כסף מדובר?
"מוקדם להגיד מה התקציב שיידרש. המנהיגות המקומית יודעת מה הצרכים של המקום ויודעת להוביל לשם. אנחנו יודעים להביא את התקציב לזה, לעשות תוכניות לזה, לקדם את זה".
תוכנית החומש של תקומה כללה בתחילת דרכה תקציב של 19 מיליארד שקל, שקוצץ על ידי הממשלה בכמה פעימות עד שנותרו בו 17.2 מיליארד שקל. עד סוף 2025 נוצלו בפועל 11.6 מיליארד שקל, כ־67% מהתקציב. ב־2026 התקציב היה 2.8 מיליארד שקל, כך שנותרו פחות מ־3 מיליארד שקל לניצול בשנתיים הקרובות.
פנסאפורקאר אומר על כך: "אנחנו פועלים להבטיח שכמה שיותר מהתקציב יתממש וכמה שיותר מהפעילויות יקרו. לאחר שבשנים הראשונות השקענו בשיקום, נשקיע גם בפעילות שתוביל לצמיחה דמוגרפית וכלכלית. נביא עסקים חדשים, נבנה אזורי תעשייה חדשים, מחלף חדש, נקדם התחדשות עירונית בשדרות. המטרה היא שכל הדברים האלה יקרו. כל אחד מהאנשים של מינהלת תקומה, הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה צריך לקום כל בוקר מעכשיו בשנתיים הקרובות ולוודא שהתקציבים האלה מתממשים לטובת התושבים".
מה מצב השיקום כיום?
"ליבת הפעילות של תקומה היא עשרת היישובים שעברו את הטבח הכי כבד, פונו לתקופה הכי ארוכה ובהם היה נזק פיזי מאוד גדול: בארי, ניר עוז, כפר עזה, חולית, כיסופים, נחל עוז, רעים, נירים, עין השלושה, כרם שלום. שישה יישובים כבר השלימו את החזרה, ובהם חזרו יותר מ־90% מהתושבים. גם בארבעת היישובים שעוד לא חזרו סופית (בארי, כפר עזה, חולית, ניר עוז - א"ג) מדברים על אחוזי חזרה גבוהים. בכפר עזה כבר היום יש כ־200 אנשים (מתוך כאלף תושבים - א"ג), ויש אנשים שכבר גרים גם בבארי. חולית וכפר עזה מתחילים את החזרה שלהם עכשיו. מרבית עבודות השיקום הפיזי בהם הסתיימו, עד יולי 2027 הם ישלימו לגמרי את החזרה. בבארי עיקר העבודה תושלם בסוף דצמבר השנה, וגם הם יחזרו ביולי 2027".
ניר עוז נפגע קשה, אולי הכי קשה. מתי תושביו ישובו?
"אנשי ניר עוז התחילו את תכנון השיקום שנה אחרי כולם. הם קראו לזה שנת אבל. בתקופה הזאת הם בחרו הנהגה. כיום הושלמה בנייתם של עשרה בתי חלוץ ובתים נוספים שופצו. כמעט 100 אנשים גרים בקיבוץ. אנחנו בשלבים מתקדמים של בנייה ובחודשים הקרובים כבר יראו בתים מסביב לכל היישוב. להערכתי הם יסיימו לקראת סוף 2027 ויתחילו משם את תהליך החזרה שלהם, החזרה תושלם בסוף שנת הלימודים ב־2028".
"אי אפשר לומר לתושבים 'יאללה, זה נגמר'"
למה תהליך החזרה אינו מסתיים מיד עם השלמת הבנייה?
"זה תהליך חזרה מדורג, כי אנחנו לא מאמינים שביום שבו מסתיים הבינוי אפשר לשלוח אוטובוסים ולהגיד לתושבים 'יאללה, תעלו, זה נגמר'. זה לא רק אירוע של בינוי, אנשים עברו טבח בתוך הבית. הבינוי של הבתים זה שלב אחד, השלב החשוב הוא להתרגל לחזרה. לבוא, להיחשף, לראות אם זה מתאים, אם נחוצה תקופה נוספת להסתגל.
"קרו הרבה דברים בשלוש השנים שחלפו מאז הפינוי של העוטף, למשל ילדים נכנסו למסגרות חינוכיות, לא נכון להוציא אותם באמצע. כשמסתיים הבינוי אנחנו נותנים עוד תקופה מחוץ ליישוב עד סופה של שנת הלימודים. חזרה הדרגתית מתאימה יותר לסוג הטראומה שאיתה אנחנו מתמודדים. עשינו את זה גם ביישובים שחזרו בקיץ הקודם, וזה הוכיח את עצמו. לכן אחוזי החזרה מאוד גבוהים".
שלוש שנים אחרי, אתם יודעים במדויק כמה נזק גרמה מתקפת חמאס?
"2,600 מבנים נפגעו בעוטף. מהם 525 מבנים הגדרנו כמבנים אדומים שמיועדים להריסה ולבנייה מחדש. מרבית המבנים באותם עשרה יישובים שעליהם דיברנו".
כמה כסף עלה שיקום המבנים?
"רק בשיקום שלהם הושקעו 1.5 מיליארד שקל לכל היישובים. בעיקר בבארי שקיבל 473 מיליון שקל, כפר עזה 211 מיליון, ניר עוז 232 מיליון".
האם הקצב שבו מתקדמת החזרה לעוטף עומד בציפיות?
"הקצב מהיר יותר מאשר באזורי אסון אחרים בעולם. למדינות שעברו רעידות אדמה, צונאמי או הוריקן לקח בערך שבע שנים להשלים בינוי אחרי אסון, ועשור לשקם את הכלכלה. השיקום הנפשי והקהילתי נמשך שנים רבות אחרי. אצלנו זה מורכב יותר משום שזה אינו אסון טבע, אלא מחבלים שרצחו וחטפו".
האם אתם נותנים מענה גם לצורך בסיוע נפשי?
"אנחנו מבינים שהאירוע השיקומי לא נגמר בבתים ואפילו לא מתחיל בהם. אנחנו משקיעים תקציבים מאוד גדולים, בנוסף למה שאנשים מקבלים באופן פרטי מביטוח לאומי, משרד הרווחה ומשרד הבריאות. תקומה מטפלת בהתאם בכל הרבדים: בריאות, רווחה, חינוך, כלכלה ותעסוקה. זו השקעה של מיליארדי שקלים. הבאנו פסיכיאטרים, יש השקעות מאוד גדולות בהכשרה של עובדים סוציאליים, בטיפולי חוסן בבתי הספר, בתוכניות חוסן במקומות העבודה. אנחנו משקיעים בפעילות תרבותית שגם מקדמת חוסן. תקציב תקומה משמש לבניית מרכז קונגרסים ואמפיתיאטראות, ויש תקציבים לסבסוד פעילויות תרבותיות, פעילויות הפוגה וסדנאות. אנחנו משקיעים בספורט תחרותי באמצעות הקמת מבנים כגון בריכות ואצטדיון, בשער הנגב, בשדרות ובחוף אשקלון. השקענו גם בהקמה של בריכות הידרותרפיות".
"אפשר לעדכן את סדר העדיפויות התקציבי"
מרבית התושבים חזרו ויחזרו, אבל האם מישהו מטפל בתושבים שלא מוכנים או לא מסוגלים לחזור לעוטף עזה?
"המצוקה של האנשים האלה אמיתית. צריך לתת להם מענה כמה שיותר מהר כדי שתהיה להם ודאות והם יוכלו לקבל החלטות ולנהל מכאן את החיים שלהם, בין שהם חוזרים ובין שהם לא. לכן הוקם צוות בהובלת משרד ראש הממשלה, שבוחן מענה לאותם תושבים. שותפים לצוות הזה עוד משרדי ממשלה וגם תקומה".
בכמה משפחות מדובר?
"היום קשה לדעת כי היישובים עם הפגיעה הקשה עדיין באתרי ביניים. הרגע הדרמטי יהיה כשהפרק הזה יסתיים, אחרי כמה שנים של פינוי אנשים יצטרכו להחליט. אני מקווה שהצוות יסיים את העבודה שלו בהקדם. הוא אמור להביא החלטת ממשלה עם מתווה לאותן משפחות שלא יכולות לחזור, זה בדיונים בשלבים מכריעים".
זו בעיקר שאלה של תקציב, תקומה תממן את הפתרון?
"יש פה אנשים שלא יכולים לחזור ומבחינה מוסרית הממשלה צריכה לתת להם מענה. זה לא חייב לבוא מתקציב תקומה, אפשר לעדכן את סדרי העדיפויות התקציביים. למינהלת תקומה ניתן מנדט לטפל רק באלה שחוזרים. אני מקווה שלא יעמידו את החבל בסיטואציה שבה הוא צריך להביא כסף. לא נכון שזה יהיה מתקציב תקומה, אנחנו כמובן גם אומרים את זה בכל הדיונים. כשתקומה הוקמה התקציב היה 19 מיליארד שקל, הוא קוצץ ונשארו 17.2 מיליארד שקל. אין ספק שצריך לתת להם מענה, והמענה הזה הוא גם תקציבי, אבל זה לא יכול לבוא על חשבון אלו שגם עברו טראומה וחזרו. זה עלול לייצר מתיחות בין החוזרים לאלה שהחליטו לא לחזור".
פנסאפורקאר, בן לעולים מהודו, מספר כי גם בהודו שם המשפחה שלו אינו נפוץ וקשה לביטוי. הסיומת קאר מאפיינת יהודים ואילו החלק הראשון של השם מציין את האזור בסביבת מומבאי שממנו הגיעו.
את הידע בשיקום אזורי אסון פנסאפורקאר רכש במשרד ראש הממשלה כאשר שימש בו סמנכ"ל פנים, תכנון ופיתוח. הוא היה שותף מרכזי בתוכנית לשיקום ארוך טווח שהממשלה בראשות נפתלי בנט יזמה במאי 2022, ושולבו בה בכירים ממשרדי ממשלה רלבנטיים. התסריט שעמד לנגד עיניהם אז היה רעידת אדמה. אף אחד לא חזה כי התוכנית הזו תשמש שלד להקמת מינהלת לשיקום חבל ארץ שנכבש ותושביו נטבחו.
את הקריירה בשירות הציבורי החל ב־2017 במטה הדיור במשרד האוצר, לאחר שסיים את תוכנית צוערים לשירות המדינה. ב־2020 הוא עבר למשרד השיכון עם מטה הדיור.
למשרד ראש הממשלה הוא עבר ב־2021 לאחר הקמת ממשלת בנט, בעקבות מינויו של יאיר פינס למנכ"ל המשרד ביוני 2021. פינס, ששימש לפני כן מנכ"ל משרד השיכון, מינה את פנסאפורקאר לראש המטה שלו. אחר כך הוא התקדם לתפקיד סמנכ"ל. בינואר 2023, לאחר הקמת הממשלה הנוכחית, יוסי שלי הפך למנכ"ל המשרד. כמה חודשים אחר כך פנסאפורקאר פרש ממשרד ראש הממשלה. "עזבתי כי מיציתי את היכולת שלי לעשות שם דברים כמו שאני חושב. הלכתי לחפש משהו חדש לעשות", הוא מספר.
"בעבודה אתה לא חושב מה זה עושה לך"
טבח 7 באוקטובר קרה כמה ימים לאחר שחזר מחופשה משפחתית. "הייתי אמור להתחיל תקופת צינון אבל התוכניות השתבשו. אמרתי לעצמי שאני צריך לעשות משהו. אני לא עושה מילואים בגלל מחלת שריר ניוונית נדירה (בסדיר היה קצין בגבעתי; שוחרר ממילואים כשהמחלה התפרצה ב־2020 - א"ג). באותו יום חשבתי: עד לפני שנייה עבדתי בממשלה. הייתי בתפקיד שהוא מאוד קריטי ורלבנטי. אני בבית, לא במקום שבו אני רגיל להיות שבו מקבלים החלטות. לכן התחלתי לחפש איך לקחת את הידע והניסיון ולהביא ערך. ב־10 באוקטובר הטילו על משה אדרי (ראש הוועדה לאנרגיה גרעינית - א"ג) להקים את המינהלת, והבאתי את עצמי כמה שיותר מהר לזירה כדי לעזור בהקמה. איתי הגיעו אנשים טובים מכל מיני דיסציפלינות, גם מהצבא וגם מהממשלה, אנשים שאחזו בתפקידים משמעותיים. אדרי פתח משרד בקריה למחקר גרעיני ביבנה, בתוך כמה ימים זה התרחב".
התוכנית לשיקום אזורי אסון שהיית מעורב בהכנתה קיצרה תהליכים?
"היתה כבר הבנה איזה גוף צריך להקים ואילו סמכויות יהיו לו. היה לי ידע תיאורטי, פגשתי הרבה אנשים ולמדתי מהרבה דו"חות והרבה מדינות שעברו אסונות, וזה הדבר שהבאתי לשולחן. ועדיין העבודה העיקרית היתה לפגוש את השטח ולשמוע את האנשים. זה אירוע מכונן לראות את הקהילות, המשפחות, היישובים וההנהגות כמה ימים אחרי 7 באוקטובר. בתקופה שאתה לא יודע איפה החטופים, לא יודע כמה מתים ועדיין לא בטוח שכל היישובים נוקו ממחבלים או מנפלים. הכל היה שטח צבאי סגור, וכדי להגיע היית צריך לעשות תיאומים וסיבובים מפה ועד הודעה חדשה".
איזה רושם קיבלת מהתושבים אז?
"מההתחלה ראינו מנהיגות. אלה אנשים שעברו אירועים שאי אפשר לדמיין, וכבר בנקודה הזאת החזון היה לא רק להשתקם - הם דיברו על שנים קדימה. זה הדבר שהכי הפעים אותי וחיזק אותי".
הימים האלה השפיעו עליך נפשית?
"זו לא עבודה שאתה מסיים בערב, מנתק את המחשב והולך הביתה. אבל לא היה מקום למחשבות על רגשות, בתוך העבודה אתה בכלל לא חושב מה זה עושה לך".
"צריך לתת לתושבים כמה שיותר השפעה"
בשלוש השנים האחרונות הידע התיאורטי שהיה לך הפך למעשי. יש משהו שרק בשטח הבנת?
"אחד הלקחים החשובים מאזורי אסון בעולם שיישמנו בתוכנית לשיקום עוטף עזה הוא שצריך לתת לתושבי המקום כמה שיותר השפעה ולא להכתיב תוכניות מלמעלה. בשלוש השנים האחרונות הבנו כמה זה חשוב. באירוע של אסון כזה אסור לעשות את זה ללא שיתוף. לא לבוא ולכפות, אלא לרדת לשטח, להסתכל לאנשים בעיניים. לא צריך להסביר שהאמון במערכת הביטחון, ברשויות ובממשלה נפגע. התושבים חיים באזור שכבר 20 שנה מאוים בטילים ורקטות, והם עברו סבבים, פינויים, מלחמות, בלונים וצעדות אל הגדר. אלה אנשים שבחרו לגור שם ועיבדו את האדמה, והם מכירים את האזור. הם ימשיכו לחיות שם אחר כך, לכן לא נכון לבוא מלמעלה ולהגיד איך עושים ומה עושים".
שיתוף ציבור אינו גורם מעכב? התפיסה היא שאם נתייעץ עם הציבור, שום דבר לא יזוז.
"אולי חושבים שזה מסוכן או מעכב. אבל זה ממש לא נכון, זה מתקדם מאוד מהר, זה מוכיח את עצמו. אנשים הם רציונליים, מנהלים אירועים מורכבים ומקבלים החלטות בנושאים כבדי משקל: אילו בתים הורסים, איך מעבירים קהילה ממלון לאתר ביניים ומשם חזרה ליישוב, והחלטות שנוגעות לדיני נפשות. באוקטובר 2023 אף אחד לא דמיין שבעוד שלוש שנים כפר עזה יתחיל לחזור הביתה. רוב המדינות בעולם למדו בדרך השלילה כמה חשוב לאפשר לשטח להוביל, יש מקומות בעולם שבנו בהם בניינים מהר, ואחרי כמה שנים הם ננטשו. אני שמח שפה לומדים את זה בזכות ניסיון חיובי".
ויש עוד שיעור שהוא למד מתהליך השיקום של עוטף עזה והוא ממליץ ליישם באירועי שיקום בעולם. "אחד הלקחים שנלמדו בעולם הוא המוטו שאימצנו: BBB - Build Back Better. הוא קריטי. אין שיקום בלי להסתכל קדימה לצמיחה. זה הולך ביחד - השיקום והצמיחה מעורבבים ביחד. ליישובים, לרשויות ולעסקים יש תוכניות ורצון לבנות ולגדול. אתה רואה עסקים שרוצים להתרחב, זה מידבק. אנחנו לא רק חוזרים, אנחנו גם צומחים. זה מביא עוד עסקים, עוד ועוד ארגונים, עוד יוזמות. לכן חבל תקומה יהיה חזק פי כמה.
"לא מספיק להחזיר את המצב לקדמותו, אלא לנצל את המשבר ולעשות משהו שיותר טוב, לטפל בדברים שאי אפשר היה לטפל בהם בשגרה. לכן בניית הבתים שנהרסו אינה מספיקה, צריך לדאוג שיהיו כלכלה, חינוך, רווחה ותרבות יותר טובים, וכל מה שאפשר כדי גם לטפל בטראומה".
היעד לבנות טוב יותר מניב תוצאות?
"בחבל תקומה יש 5,000 תושבים יותר מאשר לפני 7 באוקטובר, הרבה מזה בשדרות, אבל גם ביישובים הכפריים אין דירות פנויות היום. הרבה מאוד מהיישובים בונים הרחבות וקולטים משפחות. יש תנועה לחבל של אנשים שרוצים לעבור".
אתה מבין מה מניע אנשים לעבור לעוטף עזה?
"זו תנועה של אנשים שרוצים להתיישב ולחזק. אחת המטרות במתקפה היתה להרחיק את האנשים מפה, להפחיד, להטיל טרור ואימה כדי שאנשים לא ירצו לחיות באזור הזה. לכן היעד שהצבנו הוא להכפיל את כמות התושבים בחבל עד 2033. זו התשובה לדבר הזה, לכן שיקום וצמיחה הולכים יחד".
