סגור

החברים שלכם בפייסבוק לא יקבעו אם תקבלו הלוואה. לפחות באירופה

אמור לי מי חבריך, ואומר לך מי אתה. רק לא כשמדובר בכסף. ב-20 בנובמבר נכנסת לתוקף באירופה דירקטיבה חדשה לאשראי צרכני. מלווים לא יוכלו יותר לבדוק את הרשתות החברתיות שלכם כדי להחליט אם אתם ראויים להלוואה. זו הודאה חשובה (גם אם מאוחרת) במשהו שהיה ברור מזמן: כשמערבבים בין חברים לכסף, כולם מפסידים.
לפני יותר מעשור כבר ראינו את זה קורה. חברות פינטק הציעו הלוואות על סמך ניתוח מעגל החברים. ב-2016 פרסמנו על כך מאמר ב-Columbia Business Law Review וטענו שזה רעיון מסוכן. עכשיו גם בבריסל הבינו.
למה זה מסוכן? כי ההנחה שחברים בפייסבוק מנבאים סיכון אשראי בעייתית מלכתחילה. אבל גם אם היא הייתה מוכחת כמדויקת, המחיר החברתי גבוה מדי. ברגע שאנשים מבינים שהחברים שלהם משפיעים על היכולת שלהם לקבל הלוואה או משכנתא, הם מתחילים לשקול פעמיים את מי להוסיף ואת מי להוריד. החברות הופכת לחישוב, והחישוב הזה פוגע קודם כל במי שכבר נמצא בשוליים. מי שנולד בשכונה חלשה יורש גם את הדירוג שלה. ובניגריה ראינו לאן זה יכול להתגלגל כשאפליקציות הלוואות שלחו הודעות מביכות ומאיימות לאנשי הקשר של לווים שפיגרו בתשלום. השימוש בלחץ החברתי ככלי גבייה עורר זעם ציבורי רחב, אבל רק ב-2025 נכנסו לתוקף תקנות שאסרו על הפרקטיקה.
כמה חודשים אחרי שפרסמנו את המאמר עלה בנטפליקס הפרק Nosedive של הסדרה מראה שחורה. הפרק מצייר עולם שבו כל מפגש מקבל ציון, והציון קובע אילו דלתות נפתחות. באירופה התרחיש הזה כבר אסור תחת חוק הבינה המלאכותית האירופי שאוסר במפורש על מערכות שמדרגות אנשים לפי התנהגות חברתית כשהציון משפיע על תחומים אחרים בחיים.
אבל האיסור על השימוש ברשתות חברתיות הוא רק הצעד הראשון, כי השימוש המסוכן הבא כבר נמצא מעבר לפינה. מערכות הבינה המלאכותית כבר יודעות לחלץ מידע רגיש מתוך נתונים שנראים תמימים, ובקרוב הן יוכלו לעשות זאת גם משיחות עם צ'טבוטים. דמיינו אדם שכותב לצ׳אטבוט: ״אני לא יודע איך אשלם את שכר הדירה החודש. כבר לקחתי הלוואה אחת, ועכשיו אני חושב לקחת עוד אחת." זו שיחה פרטית שחושפת אדם פגיע. אבל אם המידע הזה יגיע למודל אשראי, הוא יהפוך לנתון שיקבע את גורלו הכלכלי. לכן החוק האירופי קובע עיקרון חשוב: מידע שנמסר בהקשר אחד אינו יכול להפוך לגזר דין בהקשר אחר. הלייקים שלנו לא אמורים לקבוע את פרמיית הביטוח, ואנשי הקשר בטלפון לא אמורים להשפיע על תנאי המשכנתא.
יפית לב ארץ
יפית לב ארץ
יפית לב ארץ
(צילום: רועי חרמוני, אוניברסיטת חיפה)
ארה"ב הולכת לכיוון ההפוך. אין שם איסור דומה, והרגולטור קבע השנה שחוק השוויון באשראי לא חל על אפליה לא מכוונת. בעוד שאירופה אומרת שיש מידע שאסור לספור, אמריקה מוכנה לקבל אפליה כל עוד אף אחד לא התכוון אליה.
ומה אצלנו? הכללים האירופיים יחייבו כל מי שמלווה כסף לצרכנים באירופה, כולל חברות ישראליות. בתוך ישראל, מאז 2019 פועלת מערכת נתוני אשראי בפיקוח בנק ישראל, הנשענת על נתונים פיננסיים בלבד. אבל בתחום הבינה המלאכותית ישראל עדיין מתנהלת ברגולציה רכה בלי קווים אדומים. עכשיו, כשמקדמים את הרחבת המאגר, זה הרגע לקבוע כללים לפני שהטכנולוגיה תקבע אותם במקומנו.
השאלה אף פעם לא הייתה אם להשתמש במידע. מידע טוב יכול להוזיל אשראי ולפתוח דלתות. השאלה היא איזה מידע מתאים לאיזו החלטה. אירופה כבר נתנה תשובה. ישראל גם צריכה להחליט.
פרופ' ניצן גסלביץ פקין היא מרצה בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה ובבית הספר למנהל עסקים ע"ש זיקלין, באוניברסיטת העיר ניו יורק; ופרופ' יפית לב-ארץ היא מומחית למדיניות טכנולוגית, חברת סגל וחוקרת בבית הספר למנהל עסקים ע"ש זיקלין, באוניברסיטת העיר ניו יורק