סגור
חיפוש

יחד ממשיכים
"הערים המעורבות נזנחו מאחור. צריך להשקיע שם"

ד"ר נסרין חאג' יחיא, ראשת התוכנית לחברה הערבית במכון הישראלי לדמוקרטיה, מכוונת את האש התקציבית לערים המעורבות: 48% ממשקי הבית הערביים בהן עניים לעומת 38% ביישובים ערביים

בתוך הקיפוח הכללי של האוכלוסייה הערבית, אומרת ראשת התוכנית לחברה הערבית במכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר נסרין חאג' יחיא, תושבי הערים המעורבות, דוגמת עכו, לוד, רמלה ותל אביב־יפו, מקופחים יותר. הם, לדבריה, מופלים לרעה על ידי העיריות שלהם לעומת התושבים היהודים. הם קיבלו הרבה פחות תקציבים מתוכנית הפיתוח של המגזר הערבי 922, וגם כשהיתה עלייה בתעסוקה במגזר הערבי, אצלם היתה דריכה במקום.
היא מציגה שורה של נתונים שממחישים את דבריה: השכר הממוצע של הגברים הערבים בלוד, רמלה ועכו נמוך מ־8,000 שקל. ההשקעה הממוצעת בתלמיד תיכון ערבי בערים המעורבות עומדת על 26 אלף שקל לעומת השקעה של 43-31 אלף שקל בתלמיד יהודי. 48% ממשקי הבית הערביים בערים המעורבות עניים לעומת 38% ביישובים עירוניים ערביים. השכונות הערביות בערים המעורבות הן גם ריכוז של פשיעה ואלימות. 20% מהנרצחים בישראל הם ערבים הגרים בערים מעורבות. 28% מהיהודים בערים המעורבות חווים היעדר ביטחון לעומת 11% בערים היהודיות. "השלטון המקומי דאג לאוכלוסייה היהודית והפקיר את הערבים לגורלם. זו אוכלוסייה חלשה שלא יודעת לדרוש מה שמגיע לה. חלק ניכר מידרדרים לפשיעה, אלימות וסמים", אומרת חאג' יחיא.
2 צפייה בגלריה
נסרין חאג' יחיא
נסרין חאג' יחיא
נסרין חאג' יחיא

והיא מוסיפה: "בעוד רשויות ערביות יכולות להתאגד ולדרוש זכויות ותקציבים, התושבים הערבים בערים המעורבות לא זוכים לקשב. בנוסף, הגרעין התורני בלוד נכנס לשכונות הערביות וגם השתלט על העירייה, והם דואגים לעצמם למסגרות חינוך נפרדות. השכן הערבי רואה את השכן שלו נהנה מתשתיות חינוך שאין לו, וזה מגביר את הניכור".
חאג' יחיא אומרת ש"לפני שמדברים על פתרונות לטווח ארוך, צריך לעצור את ההידרדרות בערים המעורבות. אם ייתנו יותר סמכויות וישתמשו גם במנהיגות הפוליטית והדתית של התושבים הערבים ובאקטיביסטים חברתיים, הם יוכלו לעשות את העבודה הרבה יותר טוב. אין פה פתרונות קסם. ברגע שהרוחות יירגעו ונתחיל לאסוף את השברים, חובה לקבל החלטת ממשלה ייעודית לערים המעורבות ולצמצם את הפערים בין הערבים בגליל ובמשולש לערבים ביפו, לוד ורמלה". התוכנית הזו, לדבריה, צריכה לכלול בין היתר הגדלת תקציבי הרווחה, הגדלת מספר תקני העובדים הסוציאליים לאוכלוסייה הערבית בערים המעורבות, הגדלת תקציבי החינוך, טיפול בפשיעה ועוד.