משפט

משפט נתניהו

במוקד יום הדיונים הרביעי - אסטרטגיית ההתשה של ההגנה

התנצחויות פרוצדורליות תפסו מקום מרכזי ביום הרביעי של שלב ההוכחות במשפטו של ראש הממשלה. זאת אולי כדי להוציא את העד אילן ישועה משיווי משקלו; וגם לתחזק באוויר, על בסיס קבוע, תחושה של קיפוח זכויותיהם של הסניגורים

משה גורלי 17:3212.04.21
יום הדיונים הרביעי בשלב ההוכחות בתיק 4000 התקשה להפליג לדרכו. הסניגורים פתחו בפיליבסטר משפטי חסר תקדים של התנגדויות מנומקות ובעיקר ארוכות. לפני כל שאלה של התובעת יהודית תירוש, לפני כל תשובה של עד התביעה, מנכ״ל וואלה לשעבר אילן ישועה. והחידוש הפעם הוא שגם השופטים הועלו על הכוונת הזועמת של הסניגורים, במיוחד עוה״ד ז׳ק חן (שאול אלוביץ) ובועז בן צור (בנימין נתניהו).

 

 

 

״מעולם לא נתקלתי בהתנגדויות ארוכות כל כך״, העירה ראשת ההרכב רבקה פלדמן-פרידמן. וז׳ק חן הרעים בזעם: ״מעולם לא נתקלתי בבית משפט שפוגע בנו כך. למה ההתנגדויות שלנו צריכות להיות במונחים של קצר או ארוך ולא נכון או לא נכון?! גברתי כל הזמן, מהרגע הראשון, מאיצה בנו לקצר, גברתי כל הזמן דוחה את ההתנגדויות שלנו ומותירה אותנו חסרי אונים״.

 

עו"ד ז'ק חן עו"ד ז'ק חן צילום: עמית שעל

 

והטקסט הכתוב לא מעביר צלילים, טון וסגנון. התנגדויות הסניגורים שהשתלבו בקטטות חזיתיות עם התביעה ועם השופטים, שטפו את כל המנעד שבין הקורבני לתוקפני, בין שקט לרועם. בין מפוייס לזועם.

 

2. מהי המשמעות של דיונים כאלה שההתנצחויות הפרוצדורליות תופסות בהם מקום מרכזי? ראשית, עמודי פרוטוקול אינסופיים שארגזים לא יספיקו להכילם ויהיה צורך בקונטיינרים. שנית, סיכוי שהמשפט הזה יימשך שנים ארוכות, הרבה מעבר למתוכנן. על מניעי הסנגורים באסטרטגית התשה זו, ניתנו כאן שלושה הסברים. ההסבר הלגיטימי - התביעה אכן מעמיסה באמצעות ישועה נושאים ועובדות שלא הוזכרו בחקירות המשטרה ובראיון העד, פגישות הרענון בפרקליטות לפני העדות. ההסבר הטקטי – לנטרל, לבלבל, להוציא את העד ישועה משיווי משקלו. הספיקו להם הכותרות שסיפק העד בשבוע הראשון. היום, כך נדמה, החליטו הסניגורים שידבר כמה שפחות. ההסבר השלישי – הפוליטי. לתחזק באוויר, על בסיס קבוע, תחושה של קיפוח זכויותיהם. וזה עלול לפרנס גם נאומים עתידיים של הנאשם מספר אחת, ראש הממשלה - הפרקליטות תפרה לי תיק ועכשיו השופטים מונעים ממני להתגונן כראוי.

 

3. אחת מטענות הסניגורים היא השימוש בחומרי החקירה שהופקו בחקירת רשות ניירות הערך בפרשת בזק-yes לצרכי חקירת תיק 4000 ועוד בחומרים שהופקו ללא צו מטלפון נייד ללא צו וללא הסכמה. "נקודת מוצא של המשפט הפלילי״, אמר חן, "היא שהכללים שנטועים בדין ובפסיקה מבטיחים שמירה על זכויות נאשמים. ברגע שפורמים את הכללים אז חובתנו כסניגורים להפריע ל׳מירוץ הכרכרה המשתקשקת׳' כדברי מאיר אריאל ולעמוד על זכויות הנאשמים״. וזהו הסיפור הנצחי של הדילמה הגדולה בעולם המשפט: האם הפרוצדורה, כערובה לזכויות נאשמים, היא מכשול לבירור האמת. המשפט מבקש לברר את האמת תוך שמירת הזכויות. לא תמיד אפשר להשיג את שני היעדים.

 

4. בשבוע שעבר, בהפסקה בין הדיונים, רבצו התובעים והסניגורים בצוותא, עישנו ביחד והרעיפו חיבה זה על זה. היום השתנתה האווירה, ונהר של דם רע החל לזרום בין . עד שהגיעה ההתפוצצות.

 

עו״״ד מיכל רוזן-עוזר: ״אנחנו לא איימנו על חברתנו אני לא מקבלת את השיח הזה שאנחנו אנשים תוקפנים. אני מבקשת התנצלות ומיד. לא יגידו עלינו שאנחנו מאיימים. זה לא יקרה״.

 

עו״ד חן: ״ברוח נתניהו והאלוביצים יש עכשיו אותנו. אנו רוצים את הגנת בית המשפט מיצירת הדימוי הזה מזריקת הבוץ המסיבית הזו״.

 

ומאיפה כל זה הגיע? באחת ההתנגדויות שהשמיע עו״ד בועז בן צור, נכנסה התובעת תירוש לדבריו. הוא הרים את קולו ואמר: ״זו הפעם האחרונה שאת נכנסת לי בדברים״.

 

התובעת, יהודית תירוש: ״זו הייתה התחושה אצלנו. עורך דין שמרים את הקול ואומר ׳זו הפעם האחרונה׳, יש בזה משום האיום. כשהשיח עובר לפסים מוגזמים מותר להעיר״.

 

בן צור: ״מכאן ולהגיד שזה איום הדרך ארוכה. זו חצייה של גבולות״.

 

השופטת פלדמן-פרידמן מיהרה עם מטף לכבות את השרפה: ״הוא לא התכוון לאיים, אתם הבנתם שזה איום, מה שהיה היה, נא להתקדם״.

 

5. ובין חילופי הדברים האינסופיים בין עורכי הדין לבין עצמם ומול השופטים, הזדמנה גם לישועה האפשרות לספר על כמה אירועי תקשורת שנועדו לתמוך את התזה של התביעה: שעבוד האתר לצרכי ראש הממשלה.

 

נדונו בהרחבה הראיון המפורסם של נתניהו לדב גילה, וקלטת ה׳ערבים נוהרים׳ ששודרה בוואלה. אירועים אלה, הראיון שלפני הבחירות והקלטת ששודרה ביום הבחירות, נגעו לציפייה החשובה ביותר של נתניהו מהאתר – שירות וסיוע לניצחון בבחירות. תירוש בנתה בהדרגה את החקירה שתבשיל לשיאה. תחילה בזריעת הציפייה של אלוביץ לקבלת חלקו בדיל לכאורה.

 

תכתובת של אלוביץ: לישועה: ״מה דעתך על הרפורמה ברשות השידור? אותו אחד שחותם על רפורמה שלמה, פוחד לחתום על העברת המניות מיורוקןם לבזק?״, ובהמשך: ״לא יאומן, הוא פוחד, אחרי זה יהיה מאוחר מדי, הילד ישתולל״. וכאן הפציעה אתנחתא קומית. מי הילד, שאלה השופטת את ישועה. ״יאיר נתניהו או ארדן (כינויו של השר גלעד ארדן בוואלה – מ..ג.), לא זוכר, כנראה שהכוונה היא ליאיר כי ארדן כבר לא היה אז שר התקשורת״, השיב ישועה.

 

6. ואז החל הדיון המרתק על הדרך שבה הפנימו באתר וואלה את תוצאות הבחירות. הוצגו התכתובות בקבוצת הווטסאפ של בכירי הקבוצה. אור אלוביץ׳ מחמיא לישועה על התגייסות האתר: ״הצלת את ביבי. הבאתם להם את הבחירות״ ישועה: ״מה שחשוב זה שהוא יידע להעריך ולהגיד תודה״.

 

התובעת תירוש: ״למה התכוונת?״ ישועה: ״שאנחנו בצד המנצח. שהמרנו על הצד המנצח. שניהלנו קמפיין אגרסיבי לטובת ראש הממשלה. התכוונתי שיידע להגיד תודה. זה הקונטקסט שמעניין את שאול״. והקונטקסט הזה הוא החתימה המיוחלת על עסקת בזק-yes.

וישועה הוסיף: ״שאול סיפר ששרה הודתה לאיריס על השירות שנתנו להם בבחירות. עשינו להם שירות גדול והבאנו להם את הבחירות״.

 

חן נזעק להתנגד: ״שאול סיפר שאיריס אמרה ששרה אמרה. עדות שהיא שמיעה על שמיעה על שמיעה היא פסולה. הדברים לא נאמרו בחקירה במשטרה״.

 

ובן צור ביקש לנתק את הזיקה שהולכת ומתרקמת בתכתובות האלה בין שני צידי ה׳קח-תן׳ לכאורה ׳בין אלוביץ לנתניהו - בין ה״הבאנו להם את הבחירות״ לבין ה״יידע להגיד תודה״. בן צור: ״בחקירתו במשטרה העד אמר סתם זרקתי מלים, זה ׳קשקוש רהבתני׳, שהפיל והג׳וק עברו יחד את הנהר. האמירה שהם נצחו את הבחירות זו אמירת קש״.

x