בארץ

אסון הזפת בחופים: "ישראל היתה יכולה למנוע חלק מהנזק"

אי תשלום דמי מנוי לאיתור כתמי נפט, העדר סיוע ממשלתי לרשויות מקומיות ותוכנית בת 13 שנה שלא יושמה. גם הפעם הכתובת היתה על הקיר

ענת רואה 20:4521.02.21

לוויין של האיחוד האירופי שמנטר ברציפות אירועים שונים בים התיכון, זיהה כבר ב־11 בפברואר כתם שמן כ־50 ק"מ דרומית מערבית לחופי המדינה. למרות זאת, איש בישראל לא עודכן על כך, ושישה ימים מאוחר יותר, ב־17 בחודש, היכו עשרות טונות של זפת ברצועת חוף לאורך של 150 ק"מ - מראש הנקרה בצפון ועד אשקלון בדרום.

 

 

ארבעה ימים אחרי האסון האקולוגי שמוגדר כאחד החמורים שידעה המדינה, הולכים ומתבררים היקפי הנזק. במקביל נשמעים קולות על חוסר המוכנות של המשרד להגנת הסביבה, האדישות של משרד האוצר, וקריאות לפעול עכשיו כדי למנוע אירועים נוספים בעתיד. משרדי הבריאות והגנת הסביבה הנחו את הציבור להימנע מכל פעילות ימית בכל חופי הים התיכון עד להודעה חדשה ובשל החשיפה לזפת.

 

לפני יותר משלושה חודשים תרגל המשרד להגנת הסביבה ביחד עם המועצה המקומית חוף כרמל, תרגיל התמודדות עם אירוע זיהום בחוף מדלקים, שבדיעבד התברר כי הוא דומה כמעט אחד לאחד לאירוע הטרגי שהתרחש כמה חודשים לאחר מכן. אבל התרגיל התמקד במתן מענה לנזק לחופים לאחר שהוא נגרם, ולא היתה היערכות לניסיון למנוע את הנזק מלכתחילה.

 

מנקים את הזפת מנקים את הזפת צילום: איגוד ערים שרון כרמל

 

סדרת מחדלים

 

"לא יודע אם היה אפשר למנוע את רוב הנזק כי היתה סערה, וגם אם היו יודעים על כתם הנפט הזה בזמן אמת, לא בטוח שהיה אפשר למנוע את הנזק לגמרי", מסייג ד"ר יובל ארבל מארגון צלול בשיחה עם "כלכליסט", "אבל מאוד יכול להיות שהיה אפשר לצמצם את הפגיעה שלו. כל מיכלית או אוניה שיש לה תאונה או אירוע חייבת לדווח אבל לא תמיד זה קורה, הן לא תמיד מדווחות ולכן יש לוויינים שחגים מסביב לים התיכון וסוכנות של האיחוד האירופי שמנתחת את התמונות הללו ונותנת את ההתראות על זיהום נפט. ישראל לא מקבלת את ההתראות האלה כי היא לא חברה באיחוד האירופי. יש אפשרות לרכוש את המידע או לייצר לבד מאגר ניטור וניתוח, אך לישראל אין את זה או את זה".

 

ארבל מסביר כי בשל כך, המידע לא התקבל בישראל, ורק לאחר שהגורמים פנו לאיחוד האירופי, התברר כי כבר ב־11 בפברואר זוהה כתם גדול 50 ק"מ דרומית מערבית לישראל. "תמונת לווין מגיעה דקה אחרי שהיא מצולמת", הוא אומר.

 

"בים מאוד סוער אי אפשר היה לשאוב את הזפת מהים, אבל ב־11 בפברואר לא היה ים סוער", אומר ארבל, "היה אפשר לפחות בחלקו למנוע את הנזק, היה אפשר להתכונן יותר טוב בחופים".

 

ביוני 2008 אישרה הממשלה את "התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום" וקבעה כי בתוך שלוש עד חמש יושקעו 15 מיליון שקל ליישומה, יוקצו 10 תקנים והמשרד להגנת הסביבה יפעל לעגן את התוכנית בחקיקה. "לצערנו, ההחלטות אלו טרם יושמו עד היום", אומרים בחברה להגנת הטבע.

 

האצבע המאשימה מופנית להאוצר שלא הקצה מאז 2008 את תקני כוח האדם והציוד הרלוונטיים. "אנחנו מאוד מקווים שבעקבות האסון שממדיו העצומים הולכים ומתבררים ככל שעוברות השעות, מקבלי ההחלטות ובראשם משרד האוצר, יסירו את החסמים המעכבים כיום את מימוש התכנית ואת קידום הצעת החוק וייתנו למדינת ישראל את היכולת להתמודד טוב יותר, בעתיד, עם אירועים מהסוג זה", אומרים בחברה להגנת הטבע.

 

 

ניקוי החופים ניקוי החופים צילום: איגוד ערים שרון כרמל

 

ד"ר ארבל מחזק את הדברים ואומר כי "ישראל מחויבת לתוכנית גם מכוח אמנת ברצלונה, ועד היום התוכנית מומשה באופן מאוד חלקי", ומוסיף כי ישראל הייתה צריכה להפעיל תחנות חירום לטיפול בזיהום ים, שכוללות תחנות מגנה עם כלי שיט וציוד שאפשר לפרוש אותו בים ובאמצעותו לשאוב את כתם השמן. "לדבריו, "משרד הגנת הסביבה נסמך על חברות פרטיות שנותנות שירות כזה לחברת החשמל, לנובל אנרגי ולקצאא, הם נסמכים על הציוד שלהם ובאירוע מאוד גדול נצטרך גם (אותם - ע"ר) וגם (של המשרד להגנת הסביבה - ע"ר).

 

תקציבים וכ"א רק עכשיו

 

היום הזדרז המשרד להגנת הסביבה להכין הצעת החלטה שכוללת תקציבים מיידים לשיקום החופים, תקני כ"א ותקציב שוטף להיערכות לאומית לטיפול בזיהום ים וחופים בשמן, וכן קידום החוק למוכנות ותגובה לתקריות זיהום ים בשמן. הצעת המחליטים תכלול תקצוב ופיקוח על פעולות השיקום בחופים המבוצעות באחריות ובסמכות הרשויות המקומיות.

 

בנוסף, קוראת החברה להגנת הטבע לעצור מיידית את יוזמת קצא"א להגדיל את היקף שינוע הדלקים דרך מפרץ אילת: "אנחנו לא רוצים אפילו לדמיין, מה תהיינה ההשלכות של תקלה, ולו הקטנה ביותר, על שוניות האלמוגים במפרץ". מנכ"לים של 15 ארגוני סביבה פנו לראש הממשלה, בנימין נתניהו ולשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, בדרישה לעצור את ההסכם בין קצא"א לאמירויות בנוגע להעברת נפט במפרץ אילת, בטענה כי "מפרץ אילת לא יעמוד באסון דליפה כמו זה שפוקד את חופי הים התיכון".

 

במשרד להגנת הסביבה מודים שהנושא מחייב טיפול. "הסיכון מתאונה שמעורבת בה אוניה או מיכלית דלק מדירה שינה מעיננו וזהו אחד הסיכונים הכי גדולים לסביבה הימית", אומרים שם. יחד עם זאת, במשרד הודפים את רוב הטענות המופנות כלפיהם. לטענתם, אילו היה קיים חשש ודאי וברור לזיהום, הייתה מתקבלת התראה מהמערכת האירופאית ללא כל קשר לכך שישראל לא מנויה על השירות. "הלווין שלהם מגלה כתמים חשודים ולא כל דבר עולה אצלם על מערכת ההתראה, ואם לא היינו שואלים ומבקשים מהם להסתכל, אז לא היינו מקבלים", אומרים במשרד, ומדגישים כי כי היו מוציאים טיסת סיור לאזור אם הייתה מתקבלת התראה בזמן אמת.

 

בעניין אי ישום החלטת הממשלה מ־2008, במשרד מפנים את האחריות למשרד האוצר. יחד עם זאת, מציינים כי תחנת חירום אחת כן מתוכננת לקום ובקרוב יצא מכרז לבנייתה לאחר הליך תכנון ארוך.

x