בארץ

פרשנות

ההייטק הישראלי פורח - ותודה למדפסת הכסף האמריקאית

שווי חברות ההייטק זינק ב־70% ב־2020, ו־73% מהכסף שהושקע בהן הגיע מחו"ל. ניפוח השווי הודות להזרמות של הממשל האמריקאי בתקופת הקורונה מאפשר לשפוך כסף יותר מאי־פעם על חברות. החגיגה הזאת עוד עשויה להסתיים עם שוך המגפה

סופי שולמן 08:0510.02.21
הגיוס של ארמיס לפי שווי כפול מזה שנמכרה רק לפני שנה, הוא מרשים, אך רחוק מלהיות ייחודי. למעשה הוא מסימני התקופה. לפי נתונים שנחשפו אתמול במחקר של S-cube מבית Capital־IBI ומשרד עורכי הדין מיתר, השווי החציוני של חברות ישראליות בשלבים מתקדמים זינק ב־70% בשנה החולפת (מגיוס D ומעלה).

 

על פי המחקר, אם ב־2019 שילמו המשקיעים 1.3 מיליון דולר עבור כל 1% ממניות חברות הסטארט אפ בשלבים מתקדמים, הרי ששנה לאחר מכן הסכום הזה כבר הגיע ל־2.2 מיליון דולר. ההתנפחות נמשכת גם מתחילת השנה, כאשר בחודש וחצי הראשונים של 2021, כבר הספיקו מספר חברות ישראליות להשלים גיוסי הון גדולים לפי שווי של יותר ממיליארד דולר, ובהן דרייבנטס שגייסה 280 מיליון דולר לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר, חברות הפינטק מליו עם גיוס של 110 מיליון דולר לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר, וראפיד עם 400 מיליון דולר לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר.

 

לא קשור רק להתבגרות ההייטק הישראלי

 

אפשר לומר מצד אחד, שההייטק הישראלי מתבגר והיזמים המנוסים לא ממהרים למכור את החברות שלהם בשלבים מוקדמים מתוך רצון לגדל חברות ענק. ועם זאת, לא ניתן להתעלם מהקפיצות הלא לינאריות במספרים. עם פרסום המחקר אתמול, גידי שלום בנדור, מייסד חברת הערכות השווי של S-cube הגדיר היטב את התופעה: "הדפסת הכסף בארה"ב במסגרת תוכניות התמריצים השונות מאז פרוץ מגפת הקורונה, הייתה אך צפויה להוביל לאינפלציה, אלא שהפעם האינפלציה לא באה לידי ביטוי, לפחות בינתיים, במחירי הירקות, אלא במחירי חברות ההייטק".

 

אותה טכנולוגיה, אותה פעילות, והשווי זינק

 

ואכן, ההשלכות של הדפסת הכסף בארה"ב שכבר הזרימה קרוב ל־3 טריליון דולר לכלכלה וצפויה לתת לה עוד זריקת מרץ עם התוכנית החדשה של ממשל ביידן, מנפחת את שווי החברות - הן בשוק הפרטי והן בשוק הציבורי. כך למשל, בתעשיית ההייטק יודעים לספר על חברת הייטק שערכה גיוס לפי שווי של 10 מיליון דולר, וחצי שנה לאחר מכן השלימה גיוס נוסף, אך הפעם לפי שווי של 60 מיליון דולר. בזמן הזה לא חל שינוי מהותי כלשהו בפעילות העסקית של אותה חברה, ולא נרשמה פריצה טכנולוגית. זה פשוט היפר־אינפלציה.

 

 

 

סימן נוסף לכך ניתן לראות גם בסטטיסטיקה שחושפת כי 91% מגיוסי ההון שהתקיימו ב־2020, נערכו לפי שווי גבוה יותר מסבב הגיוס הקודם, מה שנקרא UPROUND. רק ב־4% מהמקרים, השווי היה נמוך יותר. משמעות המספר היא שב־91% מהחברות, המצב העסקי השתפר לעומת השנה הקודמת. זה בהחלט ייתכן במציאות ורודה וחיובית מאוד, אך הדבר אינו מתיישב עם הסטטיסטיקה הקבועה לפיה 90% מחברות הסטארט אפ לא מצליחות בסופו של דבר ונסגרות או נמכרות בפחות כסף ממה שהוזרם לתוכן לאורך חייהן.

אם מחברים את כל המספרים לעובדה ש־73% מהכסף שהושקע בחברות הייטק הישראליות ב־2020 הגיע מחו"ל, ברובו המכריע מארה"ב, מתקבלת ההוכחה האחרונה לכך שההייטק הישראלי חוגג ומי שמשלם עבור החגיגה הוא הכסף החם מהמדפסת האמריקאית.

 

אלה כמובן חדשות מצויינות למשק הישראלי שנהנה מהרחבת התעסוקה בהייטק ומייצוא הענף שניטרל במידה רבה את הפגיעה בפעילות הכלכלית כתוצאה ממגפת הקורונה. אלא שאסור לשכוח כשאנחנו טופחים לעצמנו על השכם ומגיע לנו, אבל חלק מתחושת העושר בכל זאת מזוייפת ועלולה להיגמר במהירות של כיבוי מדפסת הכסף האמריקאית.

x