בארץ

פרשנות

פרשת איתם: דגל שחור לטיב המינויים הפוליטיים

המינוי המופרך ביותר בתולדות ישראל, אפי איתם ליו"ר יד ושם, בוטל רק לאחר שהשר הממנה זאב אלקין נטש את נאמנותו לנתניהו, ולא בגלל שהבין שגזען לא יכול לעמוד בראש מוסד שנאבק בגזענות. אזהרה חשובה לחובבי המינויים הפוליטיים

משה גורלי 23:1026.12.20
אם מישהו יערוך פעם תחרות לדירוג הסתירה וחוסר ההתאמה הזועק ביותר בין ממונה למשרה כלשהי לבין טיבה וטבעה של המשרה, התחרות תהיה קשה ביותר: שלמה בן עמי לביטחון פנים, מירי רגב לשרת התרבות, דודי אמסלם לשר הסייבר, אסנת הילה מארק לוועדה לבחירת שופטים, מתניהו אנגלמן למבקר המדינה. אבל מכל המינויים שסותרים את מהות התפקיד, מזדקרת מעל כולם ההחלטה למנות את אפי איתם ליו"ר יד ושם. המינוי בוטל בסופו של דבר, אבל ממש לא בגלל שיוזמיו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המים וההשכלה זאב אלקין, הפנימו לפתע את האבסורד הפנומנלי שבו.

 

ולפני איתם קצת רקע על מינויים בשירות הציבורי. הם מתחלקים למספר רב של קטגוריות. מינויים פוליטיים ומשרות אמון, שנבחרים ישירות בידי בעל הסמכות; שבעת המינויים הבכירים (רמטכ"ל, מפכ"ל, ראשי מוסד ושב"כ, נציב שב"ס ונגיד בנק ישראל ומשנהו), שנבחרים בידי הממשלה לאחר המלצת השר הרלבנטי ואישור הוועדה המייעצת למינוי בכירים, ועדת גולדברג; מינויים בכירים אחרים שמומלצים לממשלה לאחר סינון ובדיקה בידי ועדת איתור – יועץ משפטי לממשלה, פרקליט מדינה, ראש רשות המסים; מינויים בדרגות נמוכות יותר שכפופים לחובת מכרז; שופטים מתמנים בהליך מיוחד – ועדה שמורכבת מאנשי מקצוע (שופטים ועורכי דין); ופוליטיקאים. ההיגיון הוא שככל שהתפקיד מקצועי יותר עליו לעבור הערכה וסינון מקצועיים, וככל שהוא "פוליטי" יותר הוא נתון לבחירת הדרג הפוליטי. כל ההליכים שהוזכרו לעיל הם על המנעד שבין המקצועי לפוליטי, חלקם כפופים להשפעה משותפת של השניים.

 

מסיבות היסטוריות, מינוי יו"ר יד ושם הוא מינוי פוליטי נטו. תקנון יד ושם מ־1953 קובע ש"יושב ראש ההנהלה יתמנה על ידי שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה באישור הממשלה". הכהונה לא הוגבלה בחוק וכך אנו נדרשים למנגנון הזה שנקבע לפני כ־70 שנה, ולאחר פרישתו של אבנר שלו בתום 27 שנות כהונה. הפקדת המינוי בידי הממשלה נולדה בימים שישראל היתה עדיין כפופה לתרבות ה"לא יעלה על הדעת", שלא היתה מאפשרת אפילו שקילת אדם מסוגו של איתם לראשות המוסד שהוא מהחשובים בעולם להנצחת נספי וניצולי השואה. וגם, כפי שמוזכר בסעיף 2 לחוק זיכרון השואה והגבורה מ־1953, שמכוחו הוקם יד ושם: "להנחיל לעם את לקחה".

 

 

אפי איתם אפי איתם צילום: אלכס קולומויסקי

 

ומה הלקח המרכזי של השואה? שאין להפלות מיעוט לפי גזעו ואין לסמן אותו כאויב האומה כדי להצדיק גירוש והשמדה. ואת מי בחרו נתניהו ואלקין להנחיל את הלקח הזה. את האיש שאמר בין היתר: "אנחנו נצטרך לגרש את רוב רובם של ערביי יהודה ושומרון מכאן. אי אפשר עם כל הערבים האלה ואי אפשר לוותר על השטח, כי כבר ראינו מה הם עושים שם. נצטרך להכריע הכרעה נוספת וזה לסלק את ערביי ישראל מהמערכת הפוליטית. גם כאן הדברים ברורים ופשוטים: גידלנו לנו גיס חמישי, חבר של בוגדים מהמעלה הראשונה, ולכן לא נוכל להמשיך לאשר נוכחות כל כך עוינת וכל כך גדולה בתוך המערכת הפוליטית של ישראל". וזו רק דוגמית. ולמה נתניהו רצה את איתם? כנראה כדי לחזר אחרי האלקטורט החרד"לי שמצטופף אצל נפתלי בנט. אין פוליטיקה נמוכה מזה, אין חוסר מעצורים גדול מזה, וקשה לחשוב על ביזוי גדול יותר של זיכרון השואה מהמינוי הזה.

 

"מינוי שימיט לעג וחרפה"

 

המחאה נגד המינוי נתרקמה בהדרגה. היא החלה, במפתיע, בעיתונות הדתית כהד לקטטות המסורתיות בציונות הדתית. אחר כך הצטרפו ניצולי השואה באמצעות "מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל" בראשות קולט אביטל. עו"ד יפעת סולל פנתה בשם הניצולים ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וכתבה בין היתר: "לא ייתכן כי מינוי כאמור ייעשה בלא הליך תקין, בין בדרך של מכרז או ועדת איתור... אני פונה אליך בבקשה שתורה על עצירת המינוי כאמור ועל פתיחה בהליך מינוי מובנה, העומד בתנאי הדין ועולה בקנה אחד עם חשיבות המינוי".

 

בהמשך צירפו את קולם כ־500 חוקרי שואה, בהם פרופ' דבורה ליפשטדט שהביסה בזמנו, בתביעת דיבה, את מכחיש השואה דיוויד אירווינג. חלקם אף חתם על עצומת התנגדות לאיתם שבה נאמר בין היתר: "מטרתו המוצהרת של יד ושם היא לא רק תיעוד, מחקר וחינוך אלא גם מניעה של ברבריות ופעולות רצח עם עתידיות. בית הספר הבינלאומי ללימודי שואה, המהווה חלק מהמוסד, מכוון למאבק באנטישמיות, בגזענות ובהדרה בתוך החברה בכללותה. המשימה הדחופה הזו - לעודד את החברה האזרחית להתבונן באופן פעיל ומעורב בכל מקום בו גזענות ושנאה מאיימות על קבוצות וקהילות דתיות, אתניות או אחרות - נמצאת כעת תחת איום להימסר לידי הפוליטיקאי הימני־קיצוני והנבער מבחינה היסטורית, אפי איתם. אנחנו המומים מההצעה השערורייתית הזו ומבקשים להביע נגדה את המחאה החזקה ביותר האפשרית. הרטוריקה והשנאה של איתם כלפי ערביי ישראל והפלסטינים מנוגדת באופן מפורש למשימה המוצהרת של יד ושם. מינויו של איתם ליו"ר יד ושם ימיט לעג וחרפה על מוסד בינלאומי מכובד המוקדש לתיעוד פשעים נגד האנושות והגנה על זכויות אדם".

 

 

יד ושם יד ושם צילום: שאטרסטוק

 

 

מבצע השליחויות הבזויות של נתניהו

 

להגנת המינוי עלתה, כרגיל, הטענה שמתנכלים למועמדים רק בגלל זהותם הימנית. "אפי איתם אינו עוד מינוי של הימין", כתבה עו"ד סולל, "פרופ' דניאל הרשקוביץ, שכיהן כיו"ר הבית היהודי כמה שנים מאוחר יותר, מכהן כנציב שירות המדינה – תפקיד בכיר פי כמה, ובכל זאת המינוי לא עורר סערה. זבולון אורלב, שהחזיק בתפקיד יו"ר המפד"ל מיד לאחר אפי איתם, מקובל בחוגי ניצולי השואה וחוקרי השואה, ולו היה ממונה לתפקיד, כנראה היה זוכה לתמיכה רחבה מאוד. אבל איתם אינו הרשקוביץ ואינו אורלב. איתם הוא אחד מסמלי ההקצנה בימין הדתי הישראלי, מי שהפך לאחד מסמלי הגזענות חסרת הבושה".

 

עד הרגע האחרון ממש הגן אלקין על המינוי, עוד הוכחה לכך שעד לפרישתו מנתניהו, ביצע עבורו את השליחויות הבזויות ביותר. לא חוקרי השואה, לא הניצולים, לא השכל הישר בלמו את נתניהו ואלקין. רק הגירושין המכוערים עשו זאת. ואלקין, רגע לפני שפלט עצמו מהממשלה, מינה את רונן פלוט ליו"ר. איתם נבלם כתוצאה מהמפגש בין המחאה האזרחית הנרחבת לבין פירוק הממשלה וההליכה לבחירות. המחאה סיפקה את הדחייה שמשכה את הזמן עד לפיזור הכנסת והממשלה בשבוע שעבר.

 

טוב שהמינוי סוכל וטוב תעשה הכנסת הבאה שתרחיק את המינוי החשוב והרגיש הזה מידיים פוליטיות. יד ושם אינו עוד צ'ופר דירקטוריוני מהסוג שהשר אמסלם מבקש לחלק לחברי המרכז. וכאשר הפוליטיקאים, בשם המשילות, מבקשים למנות את יועציהם המשפטיים, פרקליט המדינה, שופטים וחברי דירקטוריונים - צריך להניף את איתם כדגל שחור שיזהיר מפני טיב וטוהר בחירותיהם.

x