$
בארץ

פרידה מהמשנה ליועמ”ש: שומרת הסף שהצביעה על הפייק מנהיג

דינה זילבר מסיימת קדנציה רצופת קרבות בלימה מתוקשרים נגד ניסיונות פוליטיזציה. את שירותה הציבורי הסוער חתמה באמירה ששיח המשילות מכסה על היעדר מנהיגות, וקוממה עליה מתנגדים גם בפרישתה

משה גורלי 07:0020.12.20

השירות הציבורי, ה"פקידים" בלשונו המזלזלת של שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, ייפרד מחרתיים מהלוחמת האמיצה ביותר שלו, עו"ד דינה זילבר. ההיסטוריה מעולם לא עשתה חסד עם הבירוקרטיה. אצל קפקא היא הוצגה כאטומה ושרירותית. הפקיד של דודו גבע היה שלומיאל ונלעג. הסאטירה הטלוויזיונית הבריטית המבריקה “יס מיניסטר” הציגה את פקידי הממשל כאריסטוקרטיה שלטת שמונעת מהפוליטיקאים להפריע לה. זילבר גילמה סוג אחר לגמרי של "פקיד" – לוחמת על שלטון החוק, על המרחב הציבורי, על זכויות האדם.

 

המשנה הניהולי־ציבורי ליועץ המשפטי לממשלה בשמונה השנים האחרונות פורשת בגיל חמישים. וזילבר, כדרכה, עולה בסערה אל הפנסיה. השבוע האחרון עמד בסימן הקטטה המתוקשרת עם השר דודי אמסלם, שמתעקש לבטל את נבחרת הדירקטורים לטובת מינויים פוליטיים. זילבר, שעמדה על קיום מנגנון שוויוני תחרותי לבחירת דירקטורים לחברות הממשלתיות, ספגה את מיטב הרפרטואר של כבוד השר: בריונית משפטית, מחוצפת, שודדת, פועלת בניגוד לחוק.

 

זילבר, שעמדה על קיום מנגנון שוויוני תחרותי לבחירת דירקטורים, ספגה את מיטב הרפרטואר של כבוד השר דודי אמסלם: “בריונית״, “מחוצפת״, “שודדת״ זילבר, שעמדה על קיום מנגנון שוויוני תחרותי לבחירת דירקטורים, ספגה את מיטב הרפרטואר של כבוד השר דודי אמסלם: “בריונית״, “מחוצפת״, “שודדת״ צילומים: אלכס קולומויסקי, דוברות משרד המשפטים

 

 

הקרב הזה מהדהד במדויק את ההתנגשות עם שרת המשפטים לשעבר איילת שקד. אמסלם ביקש ששרים ימנו דירקטורים, שקד ביקשה ששרים ימנו יועצים משפטיים. "הפיכת משרת היועץ המשפטי למשרת אמון זו מגמה הרסנית", אמרה זילבר בדיון בוועדת חוקה. "אנשים טובים שיבינו שכדי להתקדם במערכת אתה צריך לקרוץ ללא הרף לדרג הפוליטי, אתה צריך לרצוע את אוזנך על מפתנו של פוליטיקאי ולקשור את גורלך בגורלו".

 

שקד דרשה אז להעמיד את זילבר לדין משמעתי על דבריה. והיום סערת הפרישה שלה לא מסתפקת רק באמסלם, אלא גם בעתירה לבג"ץ מצד התנועה למשילות ודמוקרטיה להעמידה לדין משמעתי. אם הדיון אכן יתקיים, יקבלו הפוליטיקאים עוד הזדמנות לשמוע את זילבר, גם אחרי פרישתה, והפעם באולם ג' של בית המשפט העליון. ולשמוע את זילבר הם ממש לא אוהבים.

 

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, שכל כך זעקה על היעדר משילות, דרשה שהחטיבה להתיישבות יהודית תנהל את קרקעות איו״ש, ודווקא זילבר התעקשה שהמדינה תנהל שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, שכל כך זעקה על היעדר משילות, דרשה שהחטיבה להתיישבות יהודית תנהל את קרקעות איו״ש, ודווקא זילבר התעקשה שהמדינה תנהל צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן

 

 

ההופעה המשמעותית הראשונה שלה היתה באפריל 2017 במועדון “אברקסס” בתל אביב במסגרת "הרצאה על הבר". זילבר ניסחה את המוטיב המרכזי שיחזור בהמשך שוב ושוב. ההתנכלות הפוליטית ל”פקידים” שמסכלים לכאורה את המשילות. "כל מי ש'מפריע' במסגרת קבלת החלטות מקצועיות זוכה לתגובה אלימה ואישית, זאת כדי להרתיע, לסמן ולהשלות שאם רק אותו פקיד או שופט או יועץ משפטי יורחק - תשקוט הארץ ארבעים שנה, ורוח המשילות תרחף על פני הארץ".

 

וכמו שאמר רמי הויברגר ב”מבצע סבתא” המיתולוגי: "אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט־לאט אתה מגביר".

 

מאז 2017 רשמה זילבר הופעות דומות בוועדות הכנסת, בכנסים אקדמיים, והשיא רק לאחרונה, בנובמבר, בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה. "כדי לא להודות באמת המצערת של היעדר מנהיגות", אמרה, "מפעילים את הוונטילטור המפזר את האשמה לכל עבר. מייצרים מציאות מדומיינת של פרקליטות שבתוך הפרקליטות, או של מדינת פקידים חורשי רע במחשכים המתכננים הפיכה שלטונית. שיח המשילות הוא המכבסה הכי אפקטיבית לחיפוי על כשלי המנהיגות, ושיח המשילות הוא לפעמים מפלטו של הפייק מנהיג". כהמלצת הויברגר ב”מבצע סבתא”, היא התחילה הכי חזק במועדון והגבירה עד לשיא במכון. "פייק מנהיג" – יש יותר ברור ומזוקק מזה?

 

רגליים על הקרקע

 

שיח המשילות הוא במרכז הסיפור הזה והוא התפוצץ עם מינוי שקד לשרת המשפטים במאי 2015. בשלוש השנים שלפני כן בקושי שמענו על זילבר. מוקד העימות היה איו"ש, השטחים הכבושים או המוחזקים. שקד ביקשה לשחררם ככל הניתן מעולם של המשפטנים, וזילבר התעקשה על קיום שלטון החוק, כולל המשפט הבינלאומי ופסיקת בג"ץ. אחד משיאי המאבק התנקז למעמדה של החטיבה להתיישבות יהודית. שקד והמתנחלים ביקשו להפריטה כדי שתנהל את הקרקעות, את ההפקעות ואת שאר הטריקים המקובלים בשטחים, מתחת ומחוץ לרדאר הממשלתי ולשקיפות שזילבר התעקשה עליהן - שהמדינה היא זו שתנהל את החטיבה. בדיוק כמו שהתנגדה להעברת הגן הארכיאולוגי הצמוד לרחבת הכותל לניהול עמותת הימין אלע"ד. ובשני המקרים בולט האבסורד - דווקא זילבר לחמה למען המשילות והתעקשה שרק גורם ממשלתי ינהל את אזור הכותל ואת החטיבה להתיישבות. ובדומה, לחמה זילבר להותרת נכסי תרבות כ"כתרי דמשק" (כתבי יד עתיקים של התנ"ך) והטיוטות המוקדמות של מגילת העצמאות בידי המדינה.

 

לאחר ששקד סימנה את זילבר, הגיע לעזרתה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שמונה בידי נתניהו ושקד בפברואר 2016. לעומת היועץ שקדם לו, יהודה וינשטיין, שגיבה את מדיניותה בשטחים, מנדלבליט היה קרוב יותר לשקד, תמך יותר בהסדרים ואילתורים סביב המאחזים השנויים במחלוקת, עד שגם לקרבה זו הגיע הקץ כשהיועץ התנגד לחוק ההסדרה. בכל מקרה, בינואר 2017 "גורשה" זילבר מהשטחים ותחום איו"ש נלקח ממנה ופוזר בידי מספר יועצים אחרים.

 

להבדיל מהאיבה התהומית שרשפה שקד כלפי זילבר, יחסיה עם מנדלבליט היו מורכבים יותר. בתפקידה, כזרועו הארוכה של היועץ, היא חלשה על הממשקים החשובים ביותר של הייעוץ המשפטי, וגם אחרי שאיו"ש הופקעה ממנה, נשאר לה הרבה בשר והרבה מוקדי חיכוך פוטנציאליים עם הפוליטיקאים: טוהר מידות, ליווי מינויים בכירים, הסדרי ניגודי עניינים, הדרת נשים, שלטון מקומי, עבודת ממשלה וגם ענייני ביטחון כמו מעורבותה בהסדרת איכוני השב"כ בניטור הקורונה.

היועמ״ש אביחי מנדלבליט היה מזועזע מהכותרות שנחתו על ראשו אחרי כל הופעה פומבית של זילבר, אבל העריך את יכולותיה המקצועיות והניהוליות היועמ״ש אביחי מנדלבליט היה מזועזע מהכותרות שנחתו על ראשו אחרי כל הופעה פומבית של זילבר, אבל העריך את יכולותיה המקצועיות והניהוליות

 

מנדלבליט אכן היה מזועזע מהכותרות שנחתו על ראשו אחרי כל הופעה פומבית של זילבר, אבל ידע להעריך את יכולותיה הניהוליות, הארגוניות והמקצועיות. בחוות הדעת שלה שיקפה את המשפט הישראלי באופן המקצועי ביותר והחתרני פחות. חוות דעת לחוד, הבעות דעת לחוד. עמדותיה המשפטיות נשענו על החוק, הפסיקה, דו”חות מבקר המדינה, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. את חירות הדעה שמרה למקומות שבהם סברה שחובה עליה להשמיעה. וכך, כשהגיע מועד פרישתה לפני שלושה חודשים, ולא התאפשר למנות לה מחליף בגלל הקפאת המינויים, ביקש ממנה מנדלבליט להמשיך עוד שלושה חודשים. להמשיך, למרות הסיכון (שהתממש) שייאלץ לצפות בה שוב פותחת את מהדורות השעה השמונה, כפי שאכן קרה לאחר נאום הפייק מנהיג במכון הישראלי לדמוקרטיה.

 

לצד מאבקי המשילות, פייק או לא, שני נושאים קרובים במיוחד ללבה של זילבר – נשים ותרבות. היא פעלה נגד הפרדה מגדרית בספריות ציבוריות, בבריכות שחייה כמו זו בקריית ארבע, בקורסים של משרד התיירות, בשירת נשים, בנוכחות נשית בשירת גברים כמו בסיפור של הזמר מוטי שטיינמץ, שהופעותיו בעפולה ובחיפה חוללו סערת זוטא של דת-מדינה. זילבר ומנדלבליט הגנו, גם בבית המשפט, על הנוכחות הנשית בעפולה והתנגדו לקיום מופע לגברים בלבד בחיפה.

 

זילבר יצאה חוצץ נגד הדרישה השלטונית המסוכנת לטעמה לנאמנות. לכל סוגי הנאמנות, כפי שהתריעה בכנסת: "אנחנו נמצאים כרגע במצב של שתי תפיסות מתחרות, מצב שבו מבקשים מאיתנו לבחור בין ממלכתיות לבין תפיסה של נאמנות. נאמנות, עידן של נאמנות, נאמנות באקדמיה, נאמנות במינויים, נאמנות בתרבות, נאמנות במשפט". ועכשיו ניתן להוסיף גם את הנאמנות בדירקטוריונים.

 

ובתחומי התרבות, ולא רק בהקשר חוק ה"נאמנות בתרבות”, הרבתה זילבר לכתוב חוות דעת שנועדו לשמור על חופש הביטוי האמנותי, למנוע התערבות פוליטית בביטויים אמנותיים (הצגות, סרטים, מופעים) ולמנוע התנאת תמיכה ממשלתית בתוכן שיישא חן בעיני השלטון.

 

שאלה של סגנון

 

חבריה הטובים של זילבר לספסל הלימודים באוניברסיטת תל אביב היו גדעון סער וצבי האוזר. לאחר התמחות אצל מני מזוז, שהפך למנטור ומודל נערץ, המשיכה זילבר במחלקת הבג"צים, ועתה היא מסיימת 25 שנה במשרד, שמונה שנים האחרונות בתפקיד המשנה הציבורי־מנהלי ליועץ המשפטי. היא היתה החמישית לכהן בתפקיד זה אחרי מישאל חשין, יורם בר־סלע, מני מזוז ומייק בלאס.

 

מלבד המורשת המקצועית העשירה, שכללה גם שני ספרים (“בשם החוק”, “בירוקרטיה כפוליטיקה”) ושלושה דו”חות ציבוריים (טוהר המידות בשלטון המקומי, הסדרת הסודות הביטחוניים בכתיבת ספרים והסדרת זכויות הקהילה הטרנסג'נדרית – הדו”ח אמור להיות מוגש היום), הותירה זילבר מחלוקת באשר ללגיטימיות הסגנון הססגוני ששפע בהופעותיה: עד כמה מותר לעובד מדינה לבקר - בוועדות הכנסת, בכנסים אקדמיים - את מדיניות הממשלה ואת חוקי הכנסת. הראיה המרכזית לחריגות התופעה היא מיעוט הדוגמאות. אין מקביל לזילבר בשירות הציבורי, וספק אם היה כזה. היו מקרים נקודתיים שבהם "פקיד" התפוצץ בפומבי נגד הממשלה, כפי שקרה לאחרונה לראש אגף התקציבים שאול מרידור. מצד שני, השאלה היא אם אין להצטער על ייחודה הבלעדי של זילבר, דווקא עכשיו כשמשק כנפי חורבן הדמוקרטיה מאיים מעל. במצב רגיל היינו אומרים 'טוב שיש זילבר אחת, וטוב שאין יותר מאחת'. והיום, חבל שאין יותר מאחת. בכל מקרה, זילבר הבטיחה: "נמשיך למלא את השליחות בלי לוותר על הערכים שלנו, על מי שאנחנו. נעמוד איתן מול המכפישים, המגדפים. הם יסיתו, ואולי עדיף יסיטו, ואנחנו ניישר. הם ישסעו ואנחנו נאחד. הם ישקרו, ואנחנו נאמר אמת".

x