שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

"אני לא יכול לחשוף מי האסטרונאוט שיטוס עם איתן סטיבה, אבל זה לא יהיה טום קרוז"

עמיר בלכמן, מבכירי חברת אקסיום שתשגר לחלל את האסטרונאוט הישראלי: "לא חייבים להיות טייסי קרב מהוללים". לדבריו, "מדינות ערביות דיברו איתנו על שיגור אנשים לחלל וחשבתי שראוי שישראלי יהיה שם קודם"

אודי עציון 09:5020.11.20

לא היה חסר הרבה שאיתן סטיבה יזכה לשותף יוקרתי במיוחד לטיסה שלו לחלל: טום קרוז היה אמור להמריא בטיסה הראשונה של חברת אקסיום אל תחנת החלל הבין לאומית, כדי לצלם בה סרט עלילתי בשיתוף עם אילון מאסק, הראשון שיצולם בחלל.

 

"אני לא יכול לחשוף כרגע מי יהיו שני האסטרונאוטים הפרטיים הנוספים שיטוסו עם איתן סטיבה, אבל אפשר להגיד שבניגוד לכמה פרסומים שראיתי, זה לא יהיה טום קרוז, שאולי יטוס איתנו בעתיד", אומר עמיר בלכמן, מנכ"ל עסקים באקסיום, ואחד מבכירי החברה. אקסיום מיוסטון טקסס שמעסיקה 80 עובדים, נערכת לשגר תחנת חלל פרטית ראשונה ב-2024, ותתחיל בשנה הבאה בביצוע טיסות פרטיות ראשונות אל תחנת החלל הבין לאומית.

 

אקסיום היא הביטוי למהפך הגדול שעוברת תעשיית החלל, מפעילות ממשלתית יקרה באמצעות יצרניות אירוספייס ותיקות כמו בואינג ולוקהיד מרטין, ל"ניו ספייס", שבו פועלות חברות פרטיות שבונות משגרי חלל וחלליות כמו ספייס X של אילון מאסק, במחירים זולים הרבה יותר, ותוך אימוץ טכנולוגיות חדשות.  

מימין: עמיר בלכמן הישראלי הבכיר ביותר באקסיום ספייס ואיתן סטיבה מימין: עמיר בלכמן הישראלי הבכיר ביותר באקסיום ספייס ואיתן סטיבה

ב-2003 שוגר אילן רמון במעבורת חלל אמריקאית ממשלתית לאחר שנבחר בידי חיל האוויר לייצג את ישראל במשימה. כל שיגור של מעבורת החלל עלה בממוצע כ-500 מיליון דולר. איתן סטיבה, לעומת זאת, ישלם עבור הטיסה שלו ב-2021 מכיסו, וימריא בטיסה של חברת פרטית שתתבצע בחללית פרטית של ספייס X, אבל עם צוות אזרחי פרטי.

 

כפי שנחשף ב"כלכליסט", הוא ישלם כ-50 מיליון דולר עבורה שיגור והשהייה בחלל. הטיסה תתבצע עם צוות של אקסיום ובאחריותה. 

 

בלכמן, שגדל בארה"ב, אבל מחזיק באזרחות ישראלית ושירת בצה"ל, הגיע להנהלת החברה אחרי שניהל סינדיקט של משקיעים בעסקי חלל, ואחרי שהגיעה הצעה להשקיע ב-2016 באקסיום הצעירה השקיע בה בעצמו והפך לאחד ממנהליה הבכירים.

 

"ראיתי שיש אפשרות לעשות משהו גדול. תוכנית עם השפעה חיובית גדולה על האנושות", אומר בלכמן. "הרחבת היכולת של המין האנושי בחלל, שתתרום להבנה של איך אנחנו צריכים להתייחס לכדור הארץ. אנחנו קוראים לזה 'אובריו אפקט', מה שחווה כל מי שמסתכל מהחלל אל כדור הארץ. מהחלל לא רואים את הגבולות ואת הסכסוכים. רואים את האטמוספירה, ומבינים איך כולנו אורגניזם אחד, שחיים בכוכב אחד שאי אפשר להמשיך להתעלל בו. סכסוכים בין מדינות נראים פתאום לגמרי אחרת, אנשים חוזרים אל פני הקרקע וחושבים איך אפשר לעזור ולגשר".

 

זה מסע מאתגר, חבל שצריך עשרות מיליוני דולרים כדי לחוות אותו.

"בינתיים זו חוויה ששמורה לאנשי עסקים אמידים, אבל גם אנשים עם השפעה שיכולים לקדם את העתיד הזה. אני רואה שיתוף פעולה בין לאומי שבו ימריאו יחד לחלל אסטרונאוטים ישראלים וערבים כמשימה אזורית. כמו משימת אפולו-סויוז האמריקאית-רוסית ב-1975, שהראתה ששתי המעצמות יכולות לעשות דברים גדולים ביחד".

 

"אני מאוד גאה שאיתן יטוס איתנו", אומר בלכמן. "הייתי בקשר עם קרן רמון, כי רציתי לקדם את פרויקט האסטרונאוט הישראלי השני. ידעתי שמדינות ערביות כבר מדברות איתנו על שיגור אזרחיהן לחלל, וחשבתי שראוי שישראלי יהיה שם קודם. קרן רמון הרימו את זה משם. אני מאוד שמח שהנשיא ראובן ריבלין ושר המדע יזהר שי אימצו את הפרויקט כשליחות לאומית". 

 

איתן סטיבה על רקע שיגור איתן סטיבה על רקע שיגור צילום: NASA איי אף פיי

לפני שטיסתו אושרה עבר סטיבה בדיקות רפואיות שווידאו את כשירותו למשימה, כולל עמידות בתנאי ג'י. "לא חייבים להיות טייסי קרב מהוללים כמו איתן ולא חייבים להיות פיזיקאים ומהנדסים כדי לטוס לחלל, אבל צריכים להיות בריאים פיזית ומנטלית", אומר בלכמן. "את האימון בן ארבעה חודשים אנחנו נספק. איתן בריא וחזק, הוא יכול לאמן את הצנטרפוגות, ולא להיפך. בשיגור הוא צריך לעמוד ב-3.5 ג'י, שזה פחות ממה שהוא חווה כטייס קרב".

 

המשימה שבה ישתתף סטיבה תארך 10 ימים, מהם 8 ימים בתחנת החלל ויומיים טיסה הלוך וחזור. "לאיתן יהיו משימות מדעיות, והוא יעסוק בקידום לימודי החלל בשיחות עם תלמידים בארץ. יעסוק גם בניסויי ייצור בחלל, תחום שמתפתח מאוד ואנחנו מעריכים שרוב הלקוחות שלנו יגיעו ממנו", מוסיף בלכמן. "גם מיזהר שי, שר המדע ואיש תעשיית ההיי הטק לפני כן, שמעתי כמה הוא מעוניין לקדם את החלק הישראלי בפעילות הזאת.

 

בכלל, אומר בלכמן אקסיום מחפשת חברות ניו ספייס ישראליות שיעבדו איתה. "הצוות שלנו כבר ביקר בארץ פעמיים, אני אישית ביקרתי בכמה מחברות הישראליות שעוסקות בחלל, כמו התעשייה האווירית, NSL Comm, Space Nest וספייס פארמה. יש מעט סטארט-אפים ישראליים בתחום החלל, ואני מקווה שהשיגור של איתן יאיץ את הפעילות בתחום בארץ".

 

אסטרונאוטים בתחנת חלל אסטרונאוטים בתחנת חלל צילום: נאס"א

סטיבה לא יטיס את החללית. מפקד המשימה שלו יהיה מייקל לופז אלגריה, סגן נשיא אקסיום לפיתוח עסקי, אבל גם מי ששירת שנים ארוכות כאסטרונאוט בנאס"א, השתתף בשלוש טיסות של מעבורת החלל, שהה 7 חודשים בתחנות החלל בין 2006 ל-2007 ומחזיק בשיא נאס"א להליכות חלל, גם במספר (10) וגם בזמן מצטבר (67 שעות).

 

"בסיס הלקוחות העיקרי שלנו הוא סוכנויות חלל לאומיות, שישגרו דרכנו את האסטרונאוטים שלהם. אחריהן אסטרונאוטים פרטיים, ובסוף חוקרים ומי שעוסקים בייצור בתנאי חלל. אבל נשמח לארח גם זוגות וגם משפחות עם ילדים", מפרט בלכמן.

 

אקסיום תשגר את רכיבי תחנת החלל שלה שבתחילה יפעלו כחלק מתחנת החלל הבילאומית, וכשזו תינטש כמתוכנן בסוף העשור, יתפקדו כתחנה עצמאית.

 

"התחנה שלנו תהיה 50% מגודלה של תחנת החלל הבין לאומית, אבל תהיה יעילה ומודרנית יותר ותוכל להכיל בהתחלה 16 איש, לעומת 6 בתחנה הבין לאומית. ההפעלה של תחנת החלל הבין לאומית עולה 2 מיליארד דולר בשנה, אנחנו נבנה ונשגר את זו שלנו ב-3 מיליארד דולר, ובעתיד נגדיל ונפתח אותה", מסכם בלכמן.

 

 

x