בארץ

פרשנות

הנתונים שביבי לא מנפנף בהם

נתניהו מתגאה בצמיחה ברבעון השלישי, אך מתעלם מהזינוק באבטלה

אדריאן פילוט 07:0018.11.20
ברור היה שנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) שבישרו על צמיחה גבוהה במיוחד ברבעון השלישי של 2020 יהפכו במהרה למנה עיקרית בקמפיין הבחירות היומיומי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא הרי כבר מזמן מנכס לעצמו את כל הישגי המשק הישראלי ומתנער מכל הבעיות והמחלות שהזניח בעשור שבו עמד בראשות הממשלה. אחרי יותר מחודש של סגר הרמטי באפריל־מאי, היה ברור שביולי־ספטמבר נראה זינוק חד בתוצר. ואכן, התמ”ג זינק ברבעון השלישי ב־8.4% לעומת הרבעון השני, שהיה מהגרועים בתולדות המדינה, אחרי שהישראלים התנפלו על החנויות, המסעדות וכל מה שאפשר. הלמ”ס השוותה את הנתונים לצמיחה בשאר המדינות המפותחות, וגם הפעם ישראל דורגה במקום טוב באמצע.

 

 

 

אלא שנתניהו בחר לנופף בגרף השני של הלמ”ס, זה שמשווה את הצמיחה ברבעון השלישי 2020 לרבעון המקביל לו. הסיבה לכך ברורה ולא קשורה כלל לכלכלה: הגרף הזה פשוט טוב יותר לקמפיין שלו. מה יעשה נתניהו בתום הרבעון והאחרון של 2020, כשהתוצאות הקטסטרופליות של הסגר השני יבוטאו בנתונים השנתיים? כנראה שיבחר בגרף אחר.

 

 

נתניהו. מנהל קמפיין בחירות, לא מדינה נתניהו. מנהל קמפיין בחירות, לא מדינה צילום: רויטרס

 

 

נתניהו הקפיד להתגאות בהצלחה שהיה, לדבריו, הסגר השני, והזכיר שוב ושוב את המנהיגים שהתקשרו להתייעץ איתו על ניהול מדינה בזמן משבר קורונה. ספק אם הוא שיתף את המתקשרים בנתוני האבטלה שהתפרסמו יום לפני נתוני הצמיחה, ושופכים מעט מים על החגיגה: אחרי הסגר הראשון האבטלה הרחבה (שכוללת גם את הנמצאים בחל”ת) ירדה באוגוסט ל־11% - אך הסגר השני הקפיץ אותה בספטמבר ל־14% ובאוקטובר היא טיפסה שוב ל־20%, שמשקפים יותר מ־845 אלף מובטלים. בה בעת, האבטלה הרחבה הממוצעת במדינות ה־OECD בחודש אוקטובר היתה 8% בלבד.

 

איך נתוני הצמיחה מסתדרים עם שיעורי האבטלה? נתוני הלמ”ס משקפים תשובה פשוטה: הכל צנח, למעט הצריכה הציבורית והיצוא. הצריכה הציבורית נותרה יציבה משום שההוצאה הממשלתית איבדה כל רסן, שכן נתניהו מתעקש לא לאשר תקציב מדינה כדי שיוכל לדבוק בתקציב המשכי ולממן כלכלת בחירות. והיצוא היציב הוא אותם שירותי הייטק שממשיכים להציל את כלכלת ישראל, אך מעסיקים רק כ־10% מהשכירים בה.

x