פרשנות
הנתונים שביבי לא מנפנף בהם
נתניהו מתגאה בצמיחה ברבעון השלישי, אך מתעלם מהזינוק באבטלה
- אחרי הנפילה ברבעון השני: המשק צמח ב-38% ברבעון השלישי - מעל הציפיות
- למרות היציאה מהסגר שיעור האבטלה במחצית השנייה של אוקטובר עדיין על 18%
- אין חיסון באופק לנתוני האבטלה
אלא שנתניהו בחר לנופף בגרף השני של הלמ”ס, זה שמשווה את הצמיחה ברבעון השלישי 2020 לרבעון המקביל לו. הסיבה לכך ברורה ולא קשורה כלל לכלכלה: הגרף הזה פשוט טוב יותר לקמפיין שלו. מה יעשה נתניהו בתום הרבעון והאחרון של 2020, כשהתוצאות הקטסטרופליות של הסגר השני יבוטאו בנתונים השנתיים? כנראה שיבחר בגרף אחר.
נתניהו. מנהל קמפיין בחירות, לא מדינה צילום: רויטרס
נתניהו הקפיד להתגאות בהצלחה שהיה, לדבריו, הסגר השני, והזכיר שוב ושוב את המנהיגים שהתקשרו להתייעץ איתו על ניהול מדינה בזמן משבר קורונה. ספק אם הוא שיתף את המתקשרים בנתוני האבטלה שהתפרסמו יום לפני נתוני הצמיחה, ושופכים מעט מים על החגיגה: אחרי הסגר הראשון האבטלה הרחבה (שכוללת גם את הנמצאים בחל”ת) ירדה באוגוסט ל־11% - אך הסגר השני הקפיץ אותה בספטמבר ל־14% ובאוקטובר היא טיפסה שוב ל־20%, שמשקפים יותר מ־845 אלף מובטלים. בה בעת, האבטלה הרחבה הממוצעת במדינות ה־OECD בחודש אוקטובר היתה 8% בלבד.
איך נתוני הצמיחה מסתדרים עם שיעורי האבטלה? נתוני הלמ”ס משקפים תשובה פשוטה: הכל צנח, למעט הצריכה הציבורית והיצוא. הצריכה הציבורית נותרה יציבה משום שההוצאה הממשלתית איבדה כל רסן, שכן נתניהו מתעקש לא לאשר תקציב מדינה כדי שיוכל לדבוק בתקציב המשכי ולממן כלכלת בחירות. והיצוא היציב הוא אותם שירותי הייטק שממשיכים להציל את כלכלת ישראל, אך מעסיקים רק כ־10% מהשכירים בה.
