שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

קיצור השירות הצבאי אושר לפני 4 שנים, אך שר הביטחון טרם גיבש עמדתו בנושא

בוועדת המשנה בכנסת לכח אדם בצה"ל, הודהראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה"ל, כי "אנו מודיעים למתגייסים ששירותם יהיה 30 חודשים, אבל שייתכן ויהיה תיקון לחוק שיחול גם עליהם ויאריך את שירותם". ראש הוועדה ח"כ אורנה ברביבאי: "כנראה שלשר יש אילוצים פוליטיים, שכנראה מחלחלים ומשפיעים על מכלול השיקולים שלו בנושא"

עמרי מילמן 15:5501.11.20

"על שר הביטחון לקבל החלטה על קיצור השירות הצבאי, ובלבד שתהיה מקצועית, ולא יחלחלו שיקולים פוליטיים לגיבוש מודל הגיוס הנכון". כך אמרה היום ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם) בוועדת המשנה לכח אדם בצה"ל בראשה היא עומדת במסגרת דיון על ביטול קיצור שירות החובה לגברים, כך שיחזור מ-30 חודשים ל-32.

 

 

 

לדברי ברביבאי, לשעבר ראשת אכ"א, אמרה כי "ההחלטה על קיצור השירות התקבלה בכנסת בדצמבר 2016. זה לא שהתקלנו את השר בסוגיה חדשה, וכרמטכ"ל לשעבר חייבת להיות לו עמדה ברורה לגבי משמעות אורך השירות. צה"ל אומר שצריך לשנות את החוק כי אינו יכול לעמוד במשימותיו, ושר הביטחון לא אומר לצבא שיפעל לתיקון, או שהצבא צריך להתמודד עם המצב הקיים – ושתי ההחלטות לגיטימיות".

 

הדיון היווה דיון המשך לדיון שהתנהל בספטמבר שבו נאמר במפורש כי צה"ל לא יודע להתנהל עם אורך שירות גברים של 30 חודשים. לדברי ברביבאי "בדיון הקודם לא שמענו את עמדת שר הביטחון בנושא ונקווה לשמוע אותה היום".

 

 

ח"כ והאלופה (במיל.) אורנה ברביבאי ח"כ והאלופה (במיל.) אורנה ברביבאי צילום: כפיר סיון

 

עו"ד ערן יוסף, מהייעוץ המשפטי למשרד הביטחון, אמר בדיון "לצערי אין לי עמדה סופית להציג בעניין הזה. הנתונים, כפי שצה"ל הציג בפני הוועדה, הוצגו גם בפני שר הביטחון והדברים בהחלט מחייבים בחינה. אבל עם הקשב בעיקר לנושא הקורונה ונושאים מדיניים וביטחוניים דחופים, והמצב הפוליטי המורכב, בחינת הנושא טרם מוצתה. המצב המשפטי ברור לשר הביטחון, ובהיעדר פעולה אקטיבית לשינוי החוק, הצבא צריך להיערך לשירות של 30 חודשי שירות לגברים. לא התקבלה החלטה לקידום תיקון לקיצור השירות ולא התחילה פעולה כלשהי בנושא, עד לסיום בחינת הדברים וקבלת החלטת השר".

 

תת אלוף אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה"ל, הודה בדיון כי "אנו מודיעים למתגייסים ששירותם יהיה 30 חודשים, אבל שייתכן ויהיה תיקון לחוק שיחול גם עליהם ויאריך את שירותם. לאחר ההחלטה על קיצור השירות ל-32 חודשים הופענו בפורומים רבים, והסברנו את משמעות הקיצור ל-30 חודשים וסוכם שזה ייבחן לפני שמחליטים על קיצור נוסף ל-30 חודשים. כבר אז אמרנו שקיצור השירות הנוסף יפגע ביכולת הצבא לעמוד במשימותיו, בהיקף הכח הנדרש בכלל וללחימה בפרט. אמרנו גם שקיצור נוסף יפגע באפקטיביות של ההכשרות ומכאן ברמת המוכנות. תר"ש 'תנופה' (תוכנית עבודה של צה"ל לארבע שנים) של הרמטכ"ל מחייבת היקפי כח אדם, גם לוחם וגם טכנולוגי, גדולים אף יותר מאלה עליהם התבססנו כאשר אמרנו זאת לקבינט".

 

תא"ל ודמני הוסיף כי "בינתיים אנו מפנים הרבה יותר כח אדם לעולם הלחימה, על חשבון העולם הטכנולוגי ועולם תומכי הלחימה ושם רמת הכשירות שלנו כבר אינה משביעת רצון בשל כך. ההחלטה הזו פוגעת בכשירות הצבא בשנים הקרובות ואנו כבר לא יכולים להמתין שתתקבל החלטה רחבה על מודל הגיוס, למרות ההבנה שבראייה ארוכת טווח נכון להסתכל על החבילה הכוללת".

 

תא"ל ודמני נשאל על פערי כח האדם שהוא מתאר, לאור הנתונים של הגידול הדמוגרפי, והשיב כי אכן יש מגמת גידול דמוגרפית, אשר התבטלה אל מול מגמה אחרת – עלייה חדה בגידול הפטורים הנפשיים - אם משירות צבאי כלל או משירות בתפקידים משמעותיים רבים, אשר הותירה קושי רב באיוש תפקידים, במיוחד במערך הלוחם.

 

לדבריו "הדבר ודאי קשור למגמה גוברת של צעירים אשר רואים ערכים אחרים כגוברים על ערך השירות, וכי בהסתכלות ארוכת שנים עלולה להיווצר מציאות שתסכן את צבא העם. ודמני אמר כי יש להעניק תמריצים לשירות קרבי ומשמעותי כדי לשנות ולהפוך מגמה זו."

 

ח"כ יאיר גולן (מרצ) אמר בדיון כי "הדיון חייב להתקיים ברמת התמונה הרחבה והכיוון אליו הולך הצבא. לא יהיה מנוס מכך שנרצה שירות חובה כלשהו מהציבור הערבי, וברור שזה ידרוש פתרון מחוץ לצבא, וכחלק מהתהליך החינוך והלכידות החברתית בישראל. יחד עם הגידול באוכלוסייה, ועם המגמה בצבא שתפקידי שירות חובה הפכו לתפקידי קבע או תפקידי אזרחים, הכל צריך להיות נדון ביחד כדי לייצר חזון כולל לשירות כח האדם במדינת ישראל ובצה"ל".

 

גולן הוסיף כי "עם זאת, אני חושב שצה"ל משקיע יותר מדי כח אדם במשימות הביטחון השוטף. אני חושב שניתן לקצר את ההכשרות, והיו תקופות של ארבעה מחזורי גיוס בשנה בצה"ל בהן ההכשרות היו קצרות יותר ולא פחות טובות. אני גם סבור שהאתגרים בתקופה זו ודאי לא גדלו ביחס לתקופה שישבנו ברצועת הביטחון או כאשר היקף הטרור ביו"ש היה גדול בהרבה."

 

בתום הדיון אמרה ברביבאי": "הופתעתי לגלות ששר הביטחון משתהה עם החלטה בנושא, למרות עמדתו הברורה של הצבא ובראשו הרמטכ"ל. אני מבינה שלשר יש אילוצים פוליטיים, שכנראה מחלחלים ומשפיעים על מכלול השיקולים שלו בנושא, וזו כנראה הסיבה לעיכוב במענה לבג"ץ בעתירה על חוק הגיוס. אני קוראת לשר הביטחון להתעשת ולגבש תשובה עניינית וקונקרטית באשר לאורך השירות כדי שאנחנו, ובעיקר הצבא, נדע איך להתקדם".

x