יאיר גולן הוא אלוף במילואים, סגן הרמטכ"ל לשעבר ופוליטיקאי המכהן כיו"ר מפלגת הדמוקרטים. לאחר קריירה צבאית שנמשכה קרוב לארבעה עשורים הוא הצטרף לפוליטיקה, כיהן כחבר כנסת וכסגן שרת הכלכלה, ובהמשך נבחר להוביל את מפלגת העבודה ואת איחודה עם מרצ.
הקריירה הצבאית של יאיר גולן
גולן נולד ב-14 במאי 1962 בישראל. הוא התגייס לצה"ל ב-1980 ושירת בחטיבת הצנחנים. במהלך שירותו מילא שורה ארוכה של תפקידי פיקוד, ובהם מפקד גדוד 890, מפקד חטיבת הנח"ל, מפקד עוצבת הגליל ומפקד אוגדת יהודה ושומרון.
בהמשך מונה למפקד פיקוד העורף ולמפקד פיקוד הצפון. בין דצמבר 2014 למאי 2017 כיהן כסגן הרמטכ"ל, אחד התפקידים הבכירים ביותר בצה"ל. הוא השתחרר משירות צבאי ב-2018 בדרגת אלוף.
לצד ניסיונו הביטחוני, גולן הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדיניות המינהל הציבורי מאוניברסיטת הרווארד.
המעבר מצה"ל לפוליטיקה
יאיר גולן נכנס לכנסת ב-2019 במסגרת רשימת המחנה הדמוקרטי. בהמשך הצטרף למרצ וכיהן כחבר הכנסת מטעמה בכנסות ה-23 וה-24. בממשלת בנט־לפיד שימש כסגן שרת הכלכלה והתעשייה.
במהלך כהונתו הפרלמנטרית היה חבר, בין היתר, בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת החוקה, חוק ומשפט ובוועדת החינוך, התרבות והספורט. בבחירות לכנסת ה-25 מרצ לא עברה את אחוז החסימה, וגולן נותר מחוץ לכנסת.
יאיר גולן ומפלגת הדמוקרטים
מפלגת הדמוקרטים הוקמה על בסיס איחוד מפלגת העבודה ומרצ, ובראשה עומד יאיר גולן. האיחוד הוצג כמהלך קבוע ולא רק כרשימה טכנית שנועדה להתמודד בבחירות. המפלגה מגדירה את עצמה כמסגרת ציונית, ליברלית וסוציאל־דמוקרטית, ומציבה במרכז את ההגנה על מוסדות המדינה, השוויון האזרחי, מדיניות הרווחה והחתירה להסדר מדיני.
גולן מבקש למצב את הדמוקרטים ככוח מרכזי במחנה המתנגד לממשלות בנימין נתניהו ולא כגרסה מחודשת של מפלגות השמאל שקדמו לה. פעילותו הציבורית מתמקדת בביקורת על מדיניות הממשלה, במאבק נגד השינויים במערכת המשפט ובדרישה לוועדת חקירה ממלכתית בנוגע לכשלי 7 באוקטובר.
פעילותו של יאיר גולן ב-7 באוקטובר
בשעות הבוקר של 7 באוקטובר 2023, לאחר שנודע לו על חדירת מחבלי חמאס ליישובי הנגב המערבי, לבש גולן מדים ויצא דרומה ברכבו הפרטי. לאחר שעבר במחנות של פיקוד העורף הוא השתתף בחילוץ אזרחים מאזור עוטף עזה.
בין היתר, גולן איתר מבלים שנמלטו מאזור מסיבת הנובה והסתתרו בשטח. מיקומם הועבר אליו באמצעות בני משפחה, והוא הגיע לנקודות הציון שנמסרו לו ופינה כמה מהם מאזור הסכנה. מעשיו באותו יום הפכו לחלק בולט בדמותו הציבורית וחיזקו את הזיקה בין עברו הצבאי לפעילותו הפוליטית.
מאז המתקפה מתייחס גולן ל-7.10 כנקודת שבר ביטחונית ושלטונית. הוא מטיל על הממשלה אחריות לכשלים שקדמו למתקפה ודורש חקירה ממלכתית של הדרג המדיני, הצבאי והמודיעיני.
מהו "חוק יאיר גולן"
"חוק יאיר גולן" הוא כינוי תקשורתי להצעת חוק שקידמו חברי כנסת מהקואליציה. ההצעה נועדה לאפשר שלילת דרגות, זכויות והטבות מקצינים ומבכירים לשעבר במערכות הביטחון, בנסיבות הכוללות בין היתר קריאה לסרבנות או למרי אזרחי והתבטאויות מסוימות נגד חיילי צה"ל או המדינה.
הכינוי ניתן להצעה בעקבות התבטאויות של גולן בתקופת המחאה נגד המהלכים לשינוי מערכת המשפט. בינואר 2023 הוא קרא לקיים מאבק אזרחי בלתי אלים במסגרת ההתנגדות למהלכי הממשלה. בדצמבר 2025 אושרה הצעת החוק בקריאה טרומית, וב-2026 נמשכו הדיונים בה לקראת קריאה ראשונה.
תומכי ההצעה טוענים כי המדינה אינה צריכה להעניק דרגות והטבות לבכירים לשעבר הפועלים, לטענתם, נגד צה"ל או מעודדים סרבנות. מנגד, מתנגדי החוק רואים בו ניסיון להעניש קצינים בדימוס בשל התבטאויות פוליטיות וליצור אפקט מצנן על חופש הביטוי.
המשפחה והחיים האישיים
משפחתו של יאיר גולן נותרה ברובה מחוץ לפעילותו הפוליטית. הוא נשוי לרותי ואב לחמישה בנים. המשפחה מתגוררת בראש העין. אביו, גרשון, הגיע לארץ כילד לאחר שמשפחתו נמלטה מגרמניה הנאצית, ואמו רחל נולדה בארץ ישראל.
גולן גדל בראשון לציון והיה פעיל בנוער העובד והלומד.
יאיר גולן הוא כיום אחת הדמויות הבולטות בשמאל הציוני בישראל. מעמדו נשען על הקריירה הצבאית שלו, פעילותו ב-7 באוקטובר והנהגת הדמוקרטים, אך הוא גם מעורר מחלוקת בשל התבטאויותיו החריפות נגד הממשלה והמערכת הפוליטית. הדיון סביב "חוק יאיר גולן" ממחיש את המתח המתמשך בין מעמדם של בכירים לשעבר במערכת הביטחון, חופש הביטוי והמעורבות שלהם במאבקים פוליטיים.