שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

דו"ח החשב מבהיר: טיפול בפנסיות יחסוך מיליארדים

דו”ח החשב הכללי באוצר חושף שתשלום הפנסיות התקציביות הגיע בשנה שעברה ל־22 מיליארד שקל וסבסוד הפנסיות הצוברות זינק ל־8 מיליארד שקל. גם הגירעון הרשמי שהיה 3.7% אינו מקור לגאווה

עמרי מילמן 06:5716.09.20

דו”ח החשב הכללי שפורסם אתמול (ג') אמנם מיושן טיפה לאור העובדה שהוא מנתח את מצבה של ישראל נכון ל־31 בדצמבר 2019 אולם בין אם נרצה ובין אם לא ישנן לא מעט בעיות שהוא מציף, שלא יעלמו ביום שאחרי הקורונה, ודווקא המגפה עלולה להעצים אותן. “כלכליסט” ממפה את הנקודות המרכזיות העולות מהדו”ח.

 

 

1. המשקולת של צה”ל

 

מחצית מגמלאי צה”ל מקבלים קצבה הגבוהה מ־12.6 אלף שקל, כך עולה מדו”ח החשב הכללי שפרסם אתמול רוני חזקיהו לשנת 2019. הדו”ח מקדיש פרק שלם לחובות הפנסיה התקציבית של המדינה. לכאורה מדובר בחובות שיילכו וייעלמו לאור העובדה שעובדים חדשים לא זכאים לפנסיות תקציביות החל משנת 2000 (ו־2004 בצה”ל) אולם בפועל התמונה רחוקה מלהיות מעודדת שכן שיא התשלומים יגיע ב־2038 אז הם יגיעו לכמעט 36 מיליארד שקל לעומת 22 מיליארד שקל היום.  

החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו. הנגיף שיבש את הנתונים החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו. הנגיף שיבש את הנתונים צילום: עמית שעל

 

יותר חמורה מזה היא העובדה שאין שום תחזית לגבי פנסיות הגישור שיקבלו אנשי הקבע שהתגייסו החל מ־2004 מיום פרישתם (בשנות ה־40 לחייהם) ועד לגיל הפרישה הרשמי - פנסיות תקציביות לכל דבר שלחשב הכללי אין שום מידע לגביהן, ואם לשפוט לפי ההתעקשות של צה”ל לשמור על הגדלות הרמטכ”ל שמגדילות בכ־9% בממוצע כל קצבה, הסיכוי שאלו לא יכבידו משמעותית על תקציב המדינה די נמוך. שר הביטחון והרמטכ”ל נלחמים על שכרם של אנשי הקבע ובעיקר על הפנסיות שלהם במקום להתאים את התנאים שלהם לשוק העבודה התחרותי היום כך שניתן לחשוב שקצבאותיהם של אנשי הקבע נמוכות יחסית. בפועל רק רבע מהגמלאים מקבלים פחות מ־8.5 אלף שקל. רבע ממקבלי הפנסיה מקבלים מעל 17.4 אלף שקל. סך ההוצאות על הפנסיה התקציבית של צה”ל עמדה ב־2019 על 243.2 מיליון שקל לעומת 201.5 מיליון שקל ב־2018.

 

2. סבסוד הפנסיות

 

סך ההתחייבות האקטוארית של המדינה עומד על 866 מיליארד שקל. אמנם נדבך שלם של פנסיות הגישור, לא קיים בחישוב הנוכחי, אבל מדובר בהתחייבות שתלך ותקטן בהדרגה עד לשנת 2095. במקביל ישנה בעיה שרק הולכת ומתעצמת והיא סבסוד הפנסיות הצוברות. אמנם הסבסוד של אותן פנסיות שכלל הציבור חוסך אינן מסובסדות במלואן כמו הפנסיות התקציביות, אך באמצעות האג”ח המיועדות המבטיחות תשואה קבועה של 4.86% עבור 30% מנכסי קרנות הפנסיה, סבסדה הממשלה את החוסכים בהיקף של 8.2 מיליארד שקל בשנה שעברה. מדובר בעלייה של מיליארד שקל ביחס ל־2018, ועלייה של 3 מיליארד שקל ביחס ל־2016. שיעור אגרות החוב שמנפיקה המדינה לקרנות הפנסיה ביחס לכלל החוב שלה רק הולך וגדל עם השנים וגדל מ־22.2% ב־2012 ל־30.9% בשנה שעברה. מדובר בהפסד משמעותי שרק הולך ומצטבר ובסופו של דבר יידרשו למצוא לו פתרון.

 

3. אזהרת הריבית

 

אחד הדברים הבולטים ביותר בו התגאו באגף החשב הכללי בשנים האחרונות הוא הירידה בגובה הריבית בה גייסו חוב. כך למשל באפריל גייס החשב הכללי 5 מיליארד דולר לטווח של 40 שנה בריבית של 3.8% וביולי חצי מיליארד יורו בריבית אפס. סביבת הריבית העולמית שהלכה וירדה לצד השיפור בגירעון בעשור האחרון (עד לממשלה הקודמת) הביאו לשיפור משמעותי בריביות שמקבלת ישראל עבור החוב שהיא מגייסת. הדו”ח מציג גרף מרשים בו נראת ירידה בשיעור הוצאות הריבית מתוך כלל ההוצאה הציבורית - מ־11% בשנת 2013 ל־7.9% בסוף השנה שעברה (עלייה קלה ביחס ל־2018 אז עמד שיעור זה על 7.7%). זה נתון חשוב, שכן הוצאות הריבית (להבדיל מהחוב עצמו) כלולות במגבלת ההוצאה של הממשלה, כלומר ככל שתשלומי הריבית גבוהים יותר כך התקציב שנותר למשרדי הממשלה נמוך יותר. בשנה הבאה הוא בהכרח יהיה גבוה יותר. זו בין היתר המשמעות של אזהרות הכלכלנים לפוליטיקאים כי כל שקל שיוצא היום במסגרת כל קופסאות הקורונה ישולם עם ריבית בשנים הבאות, ולכן צריך להחליט על אותן הוצאות בזהירות ואחריות. 

 

 

4. הפקרות הגירעון

 

בהודעה לעיתונות שיצאה יחד עם הדו”ח ציין שר האוצר ישראל כץ כי “הדו”חות של שנת 2019 משקפים את מקומה הטוב שבו עמדה כלכלת ישראל ומוכנותה להתמודד משבר הקורונה”. אולם דווקא הנתון המשמעותי ביותר שמתפרסם רשמית בדו”ח - הגירעון השנתי - אמור להביך קודם כל את הבוס של כץ, ראש הממשלה בנימין נתניהו. עוד לפני הזינוק בגירעון ל־8.1% בחודש שעבר, גירעון שנתי של 3.7% כשהמשק “במקום טוב” לדבריו של כץ, זו הפקרות שנשלם עליה בניסיון לשקם את המשק אחרי משבר הקורונה.

 

5. איום ביטחוני

 

נתון חשוב נוסף שעולה מהדו”ח הוא הירידה בהוצאות מערכת הביטחון מתוך כלל הוצאות הממשלה. מ־20.7% ב־2013 ל־17% ב־2019. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא ההסכם בין כחלון ליעלון ב־2015 שריסן את ההוצאה. אלא שאותו הסכם השאיר המון חורים פתוחים, בעיקר בכל הנוגע לסוגיה המהותית ביותר מבחינת ראשי המערכת - השכר והפנסיות. מה שעלול רק להגדיל שוב את ההוצאות.

 

6. בור בביטוח לאומי

 

לגבי המוסד לביטוח לאומי החשב הכללי מציג נתונים שהיו נכונים לסוף 2016, שאינם רלבנטיים להיום. אולם אסור להתעלם מכך שהבעיה - שהיתה חמורה כבר אז - רק תועצם בעקבות משבר הקורונה. לפי הנתונים החל מ־2027, התקבולים של הביטוח הלאומי יהיו נמוכים מהתשלומים שהוא נדרש לשלם, מה שיקטין בכל שנה את הקרן עד שזו תתאפס ב־2044. הבעיה של הביטוח הלאומי תפגוש אותנו הרבה קודם.

x