שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

"אם הממשלה לא תיקח אחריות מיידית, מחאת 2011 תיראה כמו קייטנה לילדים"

צבי סטפק, ממייסדי בית ההשקעות מיטב דש, שוויתר על המענק להחזרת עובדים מחל”ת, קורא לחברות נוספות לעשות כן. ומבהיר מדוע על הממשלה להרחיב משמעותית את הסיוע לנפגעי המשבר

עירית אבישר 10:2613.07.20

העמקת המשבר הכלכלי הובילה את בית ההשקעות מיטב דש לחבור ליוזמה של חברות גדולות נוספות במשק ולוותר על המענק שלו החברה זכאית בעקבות השבת עובדים מחל"ת, וגם לקרוא לשאר החברות היציבות לעשות זאת.

 

מיטב דש, בניהולו של אילן רביב, הוציא 150 עובדים לחל"ת בזמן המשבר, כ־18% מכוח האדם בחברה. הוא היה זכאי למענק של כמיליון שקל מהמדינה על השבתם לעבודה. בכך מצטרף בית ההשקעות לחברות כמו הראל, מנורה מבטחים, קוקה־קולה ותדיראן שהודיעו כי יוותרו על המענק. 

 

"בנסיבות הקיימות אין זה ראוי ליטול את המענק שהציעה המדינה לחברות שהחזירו עובדים מחל"ת”, אומר ל”כלכליסט” צבי סטפק, ממייסדי מיטב דש. “אני קורא לכל החברות הגדולות והרווחיות, שאינן מצויות במצוקת נזילות, להודיע שהן יפעלו באופן דומה, גם אם רווחיותן נפגעה". סטפק מציע כי את הסכומים שהחברות הגדולות אמורות לקבל, המדינה תקציב כמענה לעסקים קטנים ובינוניים.

 

לדברי סטפק, ישנם דברים חיוביים בתוכנית הכלכלית שהוצגה ביום חמישי האחרון על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובראשם הקניית ודאות לפרק זמן ארוך יחסית המתבטא בהארכת תשלומי האבטלה עד יוני 2021 ופיצוי לעסקים שעתידים להיות סגורים לתקופה ארוכה. אך הוא מתריע כי הצעדים הללו אינם מספיקים, ויש לבצע מהלכים משלימים באופן מיידי.

 

עצרת המחאה במוצ"ש עצרת המחאה במוצ"ש צילום: מוטי קמחי

 

"משבר הקורונה פגע קודם כל בחלקים החלשים יותר באוכלוסייה ובשוק התעסוקה. התוצאה היא שכמיליון ישראלים יושבים בביתם, חווים אי־ודאות עצומה, וחוסר ביטחון תעסוקתי. אם הממשלה לא תיקח אחריות באופן מיידי, תחושות התסכול והחרדה של כמיליון מובטלים יתפרצו לרחובות ישראל, כך שמחאת קיץ 2011 תיראה כמו קייטנת ילדים״, אומר סטפק.

 

”הגירעון לא צריך להרתיע”

 

כבר היום ברור שהגירעון צפוי לעלות בעקבות המשבר ותוכניות הסיוע של המדינה. סטפק אומר כי יש לקבוע מתווה של ירידה הדרגתית של הגירעון, שתימשך כמה שנים, ומדגיש כי "כבר הוכחנו בעבר שאנו יודעים לבצע אותה". אך לצד זאת, לדבריו, הגירעון לא צריך להרתיע את הממשלה מלבצע צעדים משמעותיים לסיוע למשק.

 

"לכל החוששים מפני פזרנות יתר מצד הממשלה שתביא את הגירעון לרמות 'בלתי נסבלות', כדאי שיזכרו שהרבה פרדיגמות כלכליות התנפצו בתקופות משבר, וזו אחת מהן. נכון, יש סיכון במהלך הזה, אבל יש סיכון שהוא הרבה יותר גדול לטעמי באי־נקיטת מהלך כזה. סיכון של מיתון מתמשך, וסיכון שמה שלא נעשה היום, תצטרך לעשות מחר בלית ברירה בעלות הרבה יותר כבדה".

 

צבי סטפק צבי סטפק צילום: אוראל כהן

 

סטפק מוסיף שהסיכון מאי־נקיטת תוכנית כלכלית רחבה אינו רק כלכלי, אלא גם חברתי. "מיליון איש צוברים בבטנם תחושות של אכזבה מהמדינה ולעתים קרובות גם של זעם. זו רק שאלה של זמן, שאינו רב, עד שכל התחושות הללו יתפרצו בדמות של מחאה המונית".

 

”לתת יד לעמותות הסיוע”

 

סטפק מציע כמה צעדים משלימים שניתן לבצע כדי להקטין את אי־הוודאות של משקי הבית והמגזר העסקי. הצעד הראשון הוא שינוי בחוקי מס, שיאפשר לעסקים קטנים ובינוניים שהיו רווחיים בשנים קודמות, אך צפויים לסיים את השנה בהפסד, לקבל החזר מס על מה ששילמו בשנים 2018 ו־2019. "זאת, במקום מה שנהוג כיום, שאותן חברות בהנחה שיחזרו לרווחיות בשנת 2021, יוכלו לקזז מתשלום המס העתידי בלבד את המס בגין ההפסד שנגרם להן ב־2020", אומר סטפק.

 

"מהלך כזה ישפר את תזרים המזומנים של אותן חברות ויאפשר להן להחזיר מהר יותר את עובדיהן לעבודה סדירה. במצב הנוכחי היו לא מעט עסקים ששילמו מסים במשך שנים ודי בשנה אחת או שתיים של הפסדים כדי לחסלם. תתכבד המדינה ותחזיר להם חלק מהמסים ששילמו כדי לאפשר להם לצלוח את התקופה הזו. מבחינת המדינה מדובר בתמיכה רק בעסקים שהיו רווחיים בשנתיים לפני פרוץ המשבר, וקרוב לוודאי שהסיבה היחידה שעברו להפסד היא המגפה והשלכותיה", מסביר סטפק.

 

המחאה בכיכר רבין, במוצאי שבת. קריאה לצעדים משלימים לתוכנית הסיוע החדשה של הממשלה המחאה בכיכר רבין, במוצאי שבת. קריאה לצעדים משלימים לתוכנית הסיוע החדשה של הממשלה צילום: טל שחר

 

 

חלק נוסף שהמדינה צריכה להתייחס אליו בצעדיה הוא בנושא העמותות. "חלק גדול מהסיוע לשכבות החלשות בחברה הישראלית ניתן בעבר, ועוד יותר כיום, על ידי עמותות שעושות, למעשה, את מה שהמדינה צריכה לעשות ומורידות ממנה נטל תקציבי גדול. פעילותן של עמותות רבות עומדת בסכנה גדולה שכן הן נסמכות במידה רבה על פילנתרופיה", אומר סטפק.

 

על כן, לדבריו, הממשלה צריכה להגדיל את שיעור ההכרה לצורך מס בתרומות מ־35% ל־50% לפחות, מה שיגדיל את הסכום שניתן לתרום.

 

"מהלך כזה יגביר את המודעות והנכונות של המגזר העסקי לתרום למטרות ראויות, בין שמדובר בעמותות שמספקות מזון לקשישים ולחסרי יכולת, ובין שבעמותות הפועלות למען אנשים עם מוגבלויות, נוער בסיכון ועוד", אומר סטפק.

 

”הגדלת ערבות המדינה”

 

סוגיה נוספת שהמדינה צריכה לטפל בה היא הגדלת ערבות המדינה בהלוואות לעסקים. בקרנות להלוואות בערבות מדינה שבהן הוענקו עד היום 15 מיליארד שקל, ערבות המדינה עומדת על 15% בלבד. באחרונה הוקמה קרן נוספת המיועדת לעסקים בסיכון גבוה בהיקף של 4 מיליארד שקל, שם שיעור הערבות מגיע ל־60%.

 

לדברי סטפק, סך הערבויות שהוענקו אינו מספיק. "שיעור הערבות שהמדינה מעניקה להלוואות הוא נמוך בכל קנה מידה, מה שמשמש חסם למתן אשראי מצד הבנקים. כמובן שעל המדינה להכניס למעגל נותני האשראי גם את חברות האשראי החוץ־בנקאי שעובדות באופן הדוק עם עסקים בינוניים וקטנים", אומר סטפק. נזכיר כי מיטב דש היא בעלת השליטה בחברת האשראי החוץ־בנקאי לעסקים פנינסולה.

 

בנוסף לצעדים אלה, סטפק מוסיף כי דרושים עוד מהלכים בתחום התשתיות והגדלת הפריון של המשק. "יש צורך בתוכניות מסיביות להכשרה והסבה מקצועית בעולם תעסוקה שהשתנה עוד לפני הקורונה, והשינויים בו הואצו בעקבות המשבר. וגם יש צורך בשינויים בהתייחסות של הממשלה לשוק ההון הישראלי", הוא אומר.

 

x