המשכורת כבר היתה נמוכה מהממוצע, ואז הגיעה החל"ת

כמעט חודשיים עברו מאז שהוצאו מעל מיליון עובדים לחופשה ללא תשלום על ידי מעסיקיהם, ומאז הם חיים מדמי אבטלה שנעים בין 40% ל־80% משכרם (במקרים רבים אף פחות מכך, לאור העובדה שרק חלק מהשכר מבוטח). כעת הכלכלנית הראשית שירה גרינברג חושפת תמונה מדאיגה בנוגע למאפיינים של מקבלי דמי האבטלה: מעבר לכך שרוב העובדים שהוצאו לחל"ת הם אלה ששכרם נמוך יחסית, העובדים בעלי השכר הנמוך הם אלו שהוצאו לחל"ת גם בענפים שהשכר בהם נמוך וגם בענפים המתאפיינים בשכר גבוה.

ממורות ועד עובדי מנהלה

השכר הממוצע של יותר ממיליון העובדים שנשלחו לחל"ת עומד על 6.3 אלף שקל בחודש, בעוד השכר הממוצע במשק עומד על 10.4 אלף שקל ‑ נמוך בכשליש, כך עולה מממצאי הניתוח. כמחצית מאותם עובדים מגיעים משישה ענפים שחלקם מתאפיינים בשכר הנמוך לעובדיהם ‑ חינוך (גני ילדים, בתי ספר תורניים ועוד) שירותי מזון ומשקאות, שירותים של משקי בית, קמעונאות, תעשייה ומסחר סיטונאי.

גם בענפים שהשכר הממוצע בהם גבוה רוב העובדים שהוצאו לחל"ת הם בעלי שכר נמוך. כך למשל במגזר הפיננסים השכר הממוצע עומד על 19.2 אלף שקל, אולם השכר הממוצע של העובדים שהוצאו לחל"ת עומד על 7.9 אלף שקל.

מהנתונים עולה תמונה ברורה שלפיה החברות הוציאו לחל"ת את העובדים שקל יותר לוותר עליהם לאור תרומה נמוכה יותר לעסק, ככל שניתן לשפוט את פריון העובד לפי השכר שהוא מקבל. כך למשל, במשרדי רואי חשבון או עורכי דין עובדי מנהלה הם אלו שנשלחו הביתה, ולא עובדי הליבה שנותנים שירותים.

עוד עולה מהנתונים כי יותר ממחצית מהעובדים שהוצאו לחל"ת מועסקים בעסקים זעירים וקטנים. 27% מאותם עובדים הגיעו מחברות בעלות היקף מכירות שנמוך מחמישה מיליון שקל, 22% מהעובדים הגיעו מעסקים שהיקף המכירות שלהם נע בין חמישה ל־20 מיליון שקל. בנוסף, 17% מחברות עם היקף מכירות של 20‑100 מיליון שקל ורק 11% הגיעו ממחברות עם מחזור של מעל 100 מיליון שקל.

שירות התעסוקה צילום: באדיבות שירות התעסוקה

על רקע הנתונים האלה הממשלה צריכה להתמודד עם היום שאחרי הקורונה. מצד אחד לחזור כמה שיותר מהר לפעילות מלאה של המשק ומצד שני להפיק לקחים.

מהנתונים עולה כי הסיוע שצריך לספק למשק חייב להסתכל מעבר לזווית הפיננסית עבור העסקים, אלא גם ממקום של סיפוק רווחה אמיתית לעובדים שהוצאו לחל"ת. בשעה שעובד עם שכר גבוה יכול לספוג ירידה זמנית בשכר (דמי אבטלה חלקיים), לעובדים שמראש שכרם נמוך, קשה יותר להסתפק בדמי האבטלה למשך זמן. אולי היה מקום לא רק להרחיב את הזכאות לדמי האבטלה אלא גם את גובהם.

מענקים למי שיקלוט עובדים

הפתרון שעליו עובדים בימים אלה במשרד האוצר עבור עידוד התעסוקה מתמקד במענקים לעסקים שיקלטו בחזרה עובדים. בעוד שרשתות האופנה דרשו "מענק לראש" בגובה 10 אלף שקל (בשעה שהשכר הממוצע של עובדי ענף הקמעונאות שהוצאו לחל"ת עומד על 6.5 אלף שקל), המתווה המועדף על האוצר הוא לסייע באופן יחסי לא למי שיחזיר עובדים אלא למי שיעסיק שיעור גבוה יותר של עובדים ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה.

שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד אוצר צילום: אלכס קולומויסקי

כך או כך, מענק כזה נותן מענה מיידי וחשוב לקליטת עובדים. אבל הוא לא פותר את הבעיה העולה מהנתונים החדשים. הפריון הנמוך של אותם עובדים והיעדר הכישורים במקרים רבים יקשה עליהם להשתלב מחדש בשוק העבודה אם יפוטרו בסופו של דבר.

הפתרון לטווח הארוך שמציע כרגע משרד האוצר הוא תקצוב של 200 מיליון שקל להכשרות עובדים. מלבד הצהרה, בינתיים לא קרה דבר עם אותם 200 מיליון שקל. זה בדיוק הזמן שמשרד האוצר צריך לעצור ולהבין כיצד הוא יכול לסייע לאותם עובדים לשפר את הכישורים שלהם, שיאפשרו להם להשתלב בצורה טובה יותר בשוק העבודה ובשכר גבוה. הדבר יסייע לעובדים ולמשק לא רק ביום שאחרי הקורונה אלא גם בשנים שלאחר מכן.