"תוכנית היציאה הממשלתית עמומה ומלאת חורים"

"התוכנית שקיבלה הממשלה בדבר אסטרטגיית היציאה היא כמו גבינה שוויצרית מלאת חורים. תוכנית מעורפלת" - כך אומר יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן בראיון ל"כלכליסט".

ליברמן קורא להשיב מיידית את המשק לפעילות מלאה, ולבחון את החזרת מערכת החינוך לפעילות, בכפוף למגבלות משרד הבריאות: "על הממשלה לקבל החלטה לפתוח את כל הקניונים תוך הקפדה על הכללים שמושתים כיום על הנכנסים לבית מרקחת, או לסופרמרקט. עד עכשיו, בתי המרקחת והסופרמרקטים עבדו בצורה מסודרת, והציבור עמד בתור תוך שמירה על הכללים. צריך לבדוק חום לכל מי שנכנס לקניון, לחייב מסיכה״.

לדבריו, "מההודעה על הצעדים שפרסמה הממשלה עולות יותר שאלות מאשר תשובות. למרבה הצער, כל הגורמים הממשלתיים המוסמכים ממשיכים לתדרך בנפרד וכל אחד מהם אומר משהו אחר. משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד הביטחון, ואפילו השר לביטחון פנים והמל"ל - כולם מדברים אחרת". 

במקום עמימות ‑ מספרים

מה צריך לעשות כעת כדי להחזיר את המשק למסלול?

"יש להחזיר את המשק לפעילות מלאה תוך שמירה על הנחיות משרד הבריאות. יש לאפשר חזרה לעבודה של כל העובדים שמתחת לגיל 35, שכמעט לא בסיכון. על הממשלה לפתור את בעיית תזרים המזומנים של העסקים. בסופו של דבר, אם המגזר הפרטי לא יחזור לפעילות ולעבודה מלאה, לא תהיה תעסוקה ולמדינה לא יהיו הכנסות ממסים. בנוסף, יש להבהיר את אי הבהירות לגבי עובדים מעל גיל 67 שיצאו לחל"ת. בהחלטות הממשלה יש אי בהירות לגבי הנושאים הכלכליים וזה פוגע במשק".

החשב הכללי באוצר עדכן אתמול את ועדת הכספים כי 41 אלף בקשות בהיקף של כ־28 מיליארד שקל הוגשו לאחרונה לקרן לעסקים בערבות המדינה, מתוכן 1,900 אושרו ו־1,000 נדחו. אושרו עד כה הלוואות בערבות מדינה בהיקף של כ־900 מיליון שקל. 

אביגדור ליברמן צילום: צילום מסך

הצגת בתחילת החודש תוכנית להגדלת הגירעון בתקציב המדינה ולהקצאת כ־130 מיליארד שקל למאבק בקורונה. מה כוללת התוכנית?

"התוכנית כוללת הלוואות לעסקים וחברות בסכום השווה לתזרים 4 החודשים האחרונים של 2019, כשהחזר ההלוואות יתחיל מינואר 2021. העסקים שלא יצליחו לחזור לגובה ההכנסות הרגיל ‑ ההפרש בין גובה המחזור ב־2019 למחזור ב־2020 יהפוך למענק. גובה המענק ייקבע לפי תצהיר של רואה חשבון של החברה על הפסד תזרימי. כמן כן, הצעתי להעמיד מענק חד פעמי של 18 אלף שקל לכל העצמאים ובעלי העסקים הקטנים ששילמו מס כלשהו ב־2019".

מי לדעתך צריך לנהל את המלחמה בהתפשטות הנגיף?

"יש להקים מטה אחד למאבק בקורונה, עם מנהל אחד ודובר אחד. במלחמת המפרץ, היה דובר אחד ‑ נחמן שי. היתה תקשורת טובה עם הציבור, והציבור ידע מה קורה ומה מבקשים ממנו. כעת, מהרגע הראשון שבו פרצה מגפת הקורונה, היה צריך להעביר הנושא לאחריות פיקוד העורף, כדי שיפעיל את מל"ח (משק לשעת חירום), ולעבוד בנתיב הזה. פיקוד העורף הוקם על מנת להתמודד עם מצבים כאלה, וממילא בסופו של דבר, רק לפני כשבוע וחצי העבירו אליו את הטיפול בבני ברק. להערכתי, זו היתה שגיאה שלא להעביר בתחילת המשבר את האחריות לפיקוד העורף, ולהערכתי הדבר נבע משיקולים פוליטיים".

אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו הופיע עם הכרזות לאומה שבהן הסביר את המצב ואת הצעדים.

"כל מה שראינו שם היה ערבוב של פוליטיקה. (הכוונה לקריאות נתניהו להקמת ממשלת חירום ‑ צ"ז). לכל הדעות, יעקב ליצמן, שר הבריאות, נכשל לחלוטין בתפקידו. נתניהו נלחם כדי להשאירו במשרד הבריאות אך ורק מתוך שיקולים פוליטיים. למרות הקריאות של נתניהו להקמת ממשלת חירום, כל המשא ומתן הקואליציוני מתמקד בנושאים המשפטיים שנוגעים לגורלו האישי, כדי לספק לו מטריה מפני אפשרות שבג"ץ יפסול אותו מלכהן".

מה דעתך על החלטת הממשלה, לבקשת דרעי, לאפשר תפילה של 19 איש שיעמדו בריחוק?

"נתניהו נכנע לחרדים. גם למליאת הכנסת לא נותנים ליותר מ־10 אנשים להיכנס".

הממשלה החליטה להטיל קנס של 200 שקל למי שהוזהר פעם אחת ולא לבש מסיכה. והוצע להטיל קנסות על עסקים.

"זהו טירוף. יש מספיק קנסות שכבר מוטלים על עסקים ועל אזרחים".

במקום מגעים ‑ תחנונים

כסיעת אופוזיציה, האם תגבו את מהלכי הממשלה בענייני הקורונה?

"ישראל ביתנו הבהירה כי בכל הנוגע למאבק נגד הקורונה ולמען הצלת המשק ‑ ננהג כאופוזיציה קונסטרוקטיבית. נתמוך בכל מה שיהיה בכיוון הנכון ונתנגד למה שלא יהיה בכיוון הנכון. תמכנו בכל בקשות הממשלה שהוגשו לוועדת הכספים בראשות עודד פורר (ישראל ביתנו) בנושא הסיוע לאנשים מבוגרים ולחלשים.

"מצד שני, הממשלה רצתה לקבוע סכום כללי למלחמה בנגיף וסירבנו לאשרו כל עוד לא ניתן פירוט של מרכיבי הסיוע לעסקים. בנושא הסיוע לעסקים קטנים, הממשלה רצתה להעניק להם הלוואות למשך שנתיים ולאחר שנלחמנו הוגדלה התקופה ל־5 שנים ואנו תובעים להאריך התקופה ל־5 שנים גם לעסקים הגדולים".

מה עמדתך לגבי פתיחת מערכת החינוך?

"הממשלה צריכה לפרסם מתווה מאוד מאוד ברור לגבי מערכת החינוך. אי־הוודאות שקיימת בסוגייה מאוד מפריעה. אני מבין שלא שוחחו עם ארגוני המורים. מדברים על כך שרוצים לקצר את תקופת הקיץ אבל לא אומרים באיזה מתכונת".

ומה לגבי בתי האבות?

"זהו אחד המחדלים הגדולים של הממשלה בטיפול במשבר. כבר ב־6 במרץ פירסמתי פוסט שבו קראתי לטפל בבתי האבות ולקיים בדיקות בהם. רק בסוף השבוע הוחלט לקיים בדיקות בבתי האבות. כעת, צריך לעשות בדיקות יזומות כמעט לכל אוכלוסיית הקשישים. יש לבחון אפשרות לרתום את קרובי המשפחה של הקשישים, ולמי שיש אפשרות לקחת אותם הביתה בתנאי בידוד".

מה אתה חושב על המשא ומתן הקואליציוני של יו"ר כחול לבן בני גנץ ונתניהו?

"לפי מה שנראה כרגע זה, זה לא מגעים, אלא תחנונים של כחול לבן להיכנס לממשלת נתניהו. זו טעות חמורה של גנץ".

האם תתמכו בהצעות "חוקי נתניהו" שיאסרו על ראש ממשלה שיש נגדו כתב אישום להרכיב ממשלה או לעמוד בראש ממשלת מעבר?

"אם כחול לבן תעלה היום להצבעה את הצעות החוק הללו, שאנו כבר הצענו, כמובן נתמוך. נקדם את הצעות החוק הללו עם גנץ או בלעדיו. בלי קשר לנתניהו יש לחוקק חוק להגבלת קדנציה של ראש הממשלה ל־8 שנים. נראה לי שההסכם בין הליכוד לכחול לבן סגור ונעול, למרות שמושמעות כל מיני הצהרות על ידי הצדדים לצורך הפרוטוקול".

פורסם שבניך נפגשו בחשאי במוסקבה עם יזם שנזקק לשחרור שטח אש להקמת ישוב. היית מעורב?

"כשעיתונאי מפרסם כתבה, הדבר המינימלי הנדרש הוא לפנות למוזכרים בה בטרם פירסומה ולקבל מהם תגובה. העיתונאי לא טרח לפנות אליי, ולא לבנים שלי, ולא למשרד הביטחון כדי לקבל תגובה או התייחסות. כשמישהו מפרסם כתבה בלי התייחסות של המוזכרים בה, זה אומר שזו לא כתבה, אלא מזימה".