$
בארץ

קורונה - היום שאחרי

זה מה שנעשה ביום שאחרי המגיפה

לקחת אוהל למדבר, לגלוש בים, להספיק את הפריחה, לבדוק מה שלום הפיתון, להסתפר, לבכות, לאכול פלאפל - ולחבק, לחבק, לחבק. 60 מנהלים, אנשי עסקים ויזמים מספרים מה יעשו כשכל זה יסתיים

כלכליסט 22:3508.04.20

רובי ריבלין, נשיא המדינה

״הדבר הראשון שאעשה אחרי המשבר יהיה לאכול פלאפל. או אצל שלום בבצלאל, או בנורדאו בת"א או בגדרה. הכל הולך. אמנם גיליתי שאני יכול בלי - אבל הגעגוע קיים. אם נשים את החיוך בצד, גיליתי מחדש את הקריאה. שעות של קריאת חומרי מחקר בשל המצב, ולצדן לילות ארוכים של קלאסיקות ספרות שלא הגעתי אליהן. מקווה שאצליח להתמיד גם כשהשגרה הברוכה תשוב. והיא תשוב. אני בטוח שנהיה שונים, אולי זהירים יותר, אולי מתקרבים פחות, אבל אם נצליח לשמר את הערבות ההדדית, לצד כל הקושי והכאב שאנחנו חווים כעת, השגרה גם תיטיב איתנו".  

נשיא המדינה רובי ריבלין נשיא המדינה רובי ריבלין צילום: עמית שעל

 

ג׳וליה זאהר, בעלת טחינה אל ארז

אני אישה של אנשים, חייבת חברה, לא יכולה להיות בבידוד. אני רוצה לחבק את כולם. אמא שלי נפטרה בסוף נובמבר, רציתי לחבק אותה אבל זה כבר לא יוכל לקרות. נשאר לי לחבק משפחה, חברים להיות עם אחים שלא ראיתי, להיות באקשן. אני מתה מהמצב. הזמן המת הזה הורג אותי, אני רוצה לחזור לחיים".

  

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות

״אצא לטבע, לראות מה נשאר מהאביב. דווקא השנה, כשזכינו לחורף גשום ואביב שופע, כשהריחות משכרים והפרחים מתחננים למבט, אנחנו בבית מול גרפים של תחלואה. אני חולמת על הרגע שאוכל לשבת באחו, להריח פרחי שדה ולשמוע את הדבורים עמלות".

 

איתן יוחננוף, בעלי רשת יוחננוף

"אצלנו בקהילת הרוכבים, 5,000 איש בכל הארץ, כשמשביתים אותנו כולם בשיגעון. רכיבה זה גם המגע עם המכונה וגם עם הטבע שמסביב, זה כמו סם. כולם מגרזים, משמנים, מחכים שישחררו את הסוסים מהאורווה, נשק יום הדין ליום שאחרי. יאללה, שחרר אותנו. תנו לרכב".

 

ראובן קפלן, מנכ"ל פסגות

"ביום חמישי הראשון שאחרי הבלאגן אוציא מהמחסן את האוהל הישן, אעמיס אותו על הרכב עם שני מזרנים וערכת תה, אקח את בתי הקטנה מיקה וניסע יחד לסוף שבוע בצפון, להריח את האביב שפוספס. למחרת, כשנשוב לעבודה מלאה, אעבור קומה קומה בפסגות, עובד עובד, מנהל מנהל, אסתכל לאנשים בלבן של העיניים, אחבק אותם ואודה להם על העבודה הנהדרת שעשו בתקופת המשבר. אחר כך אזמין אליי הביתה את כל החברים הטובים למסיבת סוף קורונה מטורפת. וחוץ מכל זה, אני מניח שאשנה חלק מהרגליי, והראשון שבהם יהיה לדבר עם ההורים שלי פעמיים ביום, בוקר וערב, לשמוע את קולם ולשאול לשלומם".

 

עמוס לוזון, יזם נדל"ן

"אמא שלי, בת 86, היא עטרת ראשי. לפני כמה ימים אמרה לי שאם אסור לה לראות את הילדים והנכדים, היא מעדיפה כבר למות. לכן בשנייה שהמשבר ייגמר אני הולך לאמא שלי ואני נהג שלה 48 שעות. לוקח אותה לאן שתרצה, מניקור, ספא, מסעדה, כל דבר. אני אהיה לצדה, וכל שאר העולם יחכה". 

 

 איור: יונתן וקסמן

 

אבנר חדד, מנכ"ל קסם

"הדבר הראשון שאעשה יהיה לנסוע לרמת הגולן כדי לאסוף הביתה את הבן שלי, חייל קרבי שלא ראה בית כבר יותר מחודש. בדרך צפונה אעבור דרך הבית של אמא שלי בנתניה, אישה לבדה בת 81 שכבר זמן רב הקשר היחיד איתה הוא טלפוני".

 

נחמה רונן, יו"ר ממן

"אכנס לבידוד של שבוע ואשלים שעות שינה. כסבתא וסבא שמגרדים את קבוצת הסיכון מספיק רחוק מלמטה, זכינו במשהו נדיר: כל הילדים והנכדים עברו אלינו עם פרוץ הקורונה. זאת חוויה ייחודית, במיוחד כשארבעת הקטנים הם בני חודש עד ארבע שנים. אחר כך אסע לכנרת לראות איך היא התמלאה. כבר מחכה ליום".

 

גיא ברעם, בעלי פרסום ברעם

"אקח את עובדיי לארוחת בוקר ישראלית על שפת הים. כי האור, המים והשמים הם הדברים הפשוטים שתמיד היו שם ולא הערכנו מספיק".

 

סרג' דרעי, מנכ"ל רנואר

"ביום שאחרי, כל מה שאני רוצה זה להגיע למשרדים שלנו, כשהם מלאים באנשים עסוקים, עם המון רעש של עשייה מהולה בשמחה והתרגשות. אחר כך אעבור בין החנויות, מצפון עד דרום, כדי להתחבק עם העובדים והלקוחות".

 

נורית שקד, מנכ"לית תן ביס

"אצלנו בימים המורכבים האלה כולם עובדים מסביב לשעון. אני נפעמת כשאני רואה את זה, ולכן כשהכל ייגמר, דבר ראשון אאסוף את העובדים ואודה לכל אחד ואחת מהם על ההירתמות המדהימה".

 

אבירם גנות, מנכ"ל QUIK

״עבור רוב האוכלוסיה תקופת הקורונה היתה תקופת עצירה, אבל אצלנו אלה היו ימים של ריצת מרתון בקצב של ריצת 100 מטר. לכן כרגע אני מפנטז על כמה ימים של הפוגה, משהו פשוט. ים, שמש, או רק לצאת לטבע עם הבנים שלי, לראות את החיות שיצאו לשטח, לפני שההמולה תשלח אותן בחזרה למחבוא".

 

אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה

"השבוע מלאו לאבא שלי 88 ולא יכולתי לבוא אליו ולשמח אותו. אני הילדה הקטנה שלו, מאוד קשורה אליו ונורא מתגעגעת לרגעים הקטנים שלנו יחד. לכן הדבר הראשון שאעשה יהיה לבקר את את אבא שלי, לחבק ולנשק אותו ולהגיד לו כמה אני אוהבת אותו".

 

תומר מוסקוביץ, מנהל רשות האכיפה והגבייה

"קודם כל אחזור לבית הכנסת. אחר כך אלך לפגוש את הוריי שלא ממרחק של עשרה מטר, ואז אצא עם אשתי לטיול בצפון, בתקווה שעוד יישאר משהו מהפריחה המשגעת של השנה". 

 

 איור: יונתן וקסמן

 

רן דנאי, מנכ"ל יוניון מוטורס

"בשש אחרי הקורונה אני נוסע לחופשה בטבע עם ההורים שלי, יוצא למסעדה עם חברים ומחבק את האנשים שאני אוהב. מתברר שהקורונה גרמה לנו להעריך מחדש את המובן מאליו: ריצת בוקר, עבודה במשרד, טיול עם הילדים וארוחת ליל שבת עם המשפחה".

 

יותם יקיר, מנכ"ל מוזיאוני חיפה

"אסע לחבק את ביתי, שנמצאת במוסד לילדים בעלי מוגבלויות ולא יכולתי לראות אותה בתקופה הזאת".

 

ורדה אלשיך, שופטת (בדימוס) ומגשרת

"בידוד מרצון מעניק זמן למחשבות, מעשיות ופילוסופיות. היות שחלקנו נהפכנו מיזנטרופים, אולי ביום שאחרי אפתח שיטה להליכי גישור ב־Zoom או ב־Houseparty. אם זה לא יתפוס, אולי אפתח קריירה כדיאטנית. לזה בוודאי יהיה ביקוש" .

 

ציון אמיר, עורך דין

"עד הקורונה זה היה בערך כך: 'אין לי זמן ואין לי פנאי / אני טרוד, אני עסוק / יקירתי הערב אאחר / בן שלי, בת שלי, אולי נדחה את הפגישה / אני כועס על התובע, מתוסכל מפסק הדין'. אחרי הקורונה פשוט אמצא פנאי למה שחשוב".

 

מאיר חת, לשעבר המפקח על הבנקים ויו"ר טבע

"אני הולך להסתפר. אני ואשתי נמצאים בבית דיור מוגן ובמרכז המסחרי הסמוך יש ספר, אבל אסור לצאת. אז בינתיים אני מנסה גם לגדל זקן, שייראה מתאים, אבל אתה חש לא בנוח עם עצמך".

 

סיגל יעקבי, כונסת הנכסים הרשמית

"שאלתי את הילדים מה ירצו לעשות ביום שיוסרו המגבלות, והם ביקשו לבקר את נחש הפיתון בגן החיות, לראות אם הזדקן. מבחינה מקצועית אנחנו לוקחים בחשבון ונערכים לגל של חדלות פירעון בעקבות המשבר, והלוואי שנתבדה".

 

 איור: יונתן וקסמן

 

איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל

"אני סוגר את המשרד ועושה טור של שבועיים, מצפון עד דרום, פוגש מקסימום עובדים ואומר להם תודה על מה שעשו. כאדם פרטי אני הולך לראות את הילדים והנכדים ואת אמא. אפילו בשבילי, שהייתי איש צבא, המשבר הרפואי הזה הופך חיבוק פשוט למשהו עוצמתי, בלתי נתפס".

 

אהוד דודסון מנכ"ל קופ"ח כללית

"הדבר הראשון יהיה לכנס את כל המשפחה הקרובה תחת קורת גג אחת. את רעייתי תמי, את שתי הבנות ואת הבן שגר ביפן, כולם יחד עם בני זוגם, ופשוט נבלה יחד בניסיון לפצות על הזמן הארוך שבו לא התראינו".

 

חגית פאר, יו"ר נעמת

"אחרי שמחת המפגש עם העובדות נשב כולנו ונערוך אומדן נזקים. נראה איך מחזירים את מעונות היום והתיכונים לפעילות מלאה, לטובת הילדים וההורים המשוועים לחזרה לשגרת לימודים ועבודה, ואיך מסייעים לנשים שחוו טלטלה קשה"

 

איתן זינגר, מנכ"ל מדלן

"בתום הקורונה אקח את אמי שהיתה סגורה בביתה, אקרא לאחי שגר בקליפורניה ולא הספיק לחזור לארץ, ואם יתמזל מזלי גם לאחד מילדיי שיסכים להצטרף אלינו, וניסע לשבוע חלומי בפריז. זאת העיר שמנקה כל שארית של וירוס בגוף ובנשמה. מיד כשאחזור ארשם ללימודי פסיכולוגיה. זה חלום ישן, ובתקופת המגפה הבנתי שהדרך היחידה להיפטר מפנטזיות היא להגשים אותן".

 

אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין

״עם חלוף הזעם אחבק את כל מי שאני אוהב, ואז אעלה על המטוס הראשון לפריז, לפגוש את בתי ואת הנכד שלי. לחבק, לנשק, להפיג את הגעגועים העוצמתיים. המציאות שנכפתה עלינו לימדה אותי להעריך הרבה יותר את הזמן והמרחק". 

 

 איור: יונתן וקסמן

 

קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט

"את השיעור הכי גדול לעמידות בחיים קיבלתי מאמי, שחלתה בניוון שרירים: ליהנות מהחיים, לחוות את הרגע, לראות את האנשים מבעד למסכות. התובנה הזו מלווה אותי תמיד, גם במשבר הקורונה, לכן כשנצא ממנו אני הולכת לצרף כמה חברים להליכה על שפת הים, ליהנות מהטבע בפשטות, לראות מה השתנה – ולחבק ולגעת באנשים בלי פחד".

 

ראול סרוגו נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ

"הקושי הגדול ביותר שלי באופן אישי בתקופה הזו היא להיות רחוק מאהובי - אימי וביתי שלא גרות איתי. אז הדבר הראשון שאעשה יהיה להגיע אליהן ולחבק אותן. אחר כך אתפנה לעשות את מה שאני חולם לעשות בכל יום מאז תחילת ההסגר - אעלה על האופניים ואצא לרכיבה ארוכה בטבע. אני איש שטח - אני בונה בתים מהבוקר עד הלילה, וההסגר הזה הוא ההפך הגמור מהטבע שלי".

 

ז'ק חן, עורך דין

"ימי הקורונה החזירו אותי לבסיס הדברים. עולמי החומרי והגשמי צומצם. קילפתי שכבה אחר שכבה של תבליט, של חיים מורכבים ותוססים בעולם סואן, והתקרבתי שוב ליסודות. אני כבר יודע שביום שאחרי ארצה לגעת בהם עוד. לחזור ולפגוש את הוריי המבוגרים באשדוד, ומשם להדרים עוד למדבר, המקום שמדגים את יפי הבריאה כי הוא תכסית בלבד. אני מתגעגע למדבר".

 

יהודה זיסאפל, איש הייטק

"אני רק רוצה לחזור לנורמליות ולקבל את הדברים הבנאליים בחזרה. מוסיקה, קונצרטים, מסעדות, חברים. היו הרבה תוכניות שנקטעו, כולל יצירה שהלחנתי ובדיוק עמדו לבצע, אבל אם חוזרים לנורמליות אני מוותר על כל השאר".

 

לן רוזן, מנכ"ל Evercore ישראל

"כשכל זה ייגמר אלך ישר לעבודה במשרד, או שאעלה על מטוס לפגוש לקוחות בחו"ל. העבודה מהבית יעילה, אבל בנקאות השקעות מבוססת בעיקר על קשרים בינאישיים. או שאולי פשוט אקח את הילדים לדיסנילנד".

 

צורי דבוש, בעלי קליל

״חיבוק. פעולה כל כך בסיסית ביחסי אנוש, שפשוט נגזלה מאיתנו. החיבוק הראשון יהיה לאמא שלי, שחיה בבית אבות ולא ראיתי אותה כבר שבועיים, ואחר כך אציע חיבוק לכל אחד ואחד מהעובדים שלנו".

 

 איור: יונתן וקסמן

 

ברק בכר, מאמן הפועל באר שבע לשעבר

"קודם כל לקחת את הילדים להורים שלי ולהתחבק איתם, ואז לטוס להשתלמות אצל פאולו סוזה בבורדו".

 

יובל טל, מייסד Payoneer

"יש לי תשוקה לחזור לעשות עסקים כמו בשגרה, בווליום גבוה. רומנטיקה זה לחלשים. בואו נתמקד בלבנות חברות ולתת למובטלים מקום להתחיל מחדש".

 

יוסי ויניצקי, מנהל תחום ההייטק בהפועלים

"אצא ל'ריצת צבעים' במסלול הרגיל שלי: מבט לכחול של הים, לחום־צהוב של החול, לטיילת הצבעונית, לציפורים הלבנות, וכמובן לצהוב של כדורי הטניס – גם לזה אשוב. כמה אפשר לרוץ הלוך ושוב באותו רחוב" .

 

אריק זאבי, מדליסט אולימפי

״בא לי לענות כמו בשיר של אריק איינשטיין: את אותם הדברים אבל מהר... כי זה ממש ככה אצלי. רוצה כבר לאמן את הנבחרת שלי, להחזיר לחיים את הפרויקטים בעמותה, להריץ את ההרצאה השנייה שלי, להתקדם עם דברים עסקיים שתקועים. בא לי לעשות הכל אותו דבר, רק בטירוף".

 

אבי חסון, שותף בקרן אימרג׳

"חוץ מלחזור עם הבנים סוף סוף לביקור השבועי במשחקי הפועל חולון, אני מתכוון להמשיך לשחק מול בסל שבחצר שלנו. גיליתי שיש לי יד סבירה בהחלט לשלוש...".

 

אהרון אהרון, מנכ"ל הרשות לחדשנות

״הדבר הראשון שאעשה לאחר שתמוגר המגפה הוא להזמין את כולם אליי הביתה בגילון שבגליל. אבשל להם ארוחה מעשה ידיי – זה כישרון שאני מתברך בו – ואאמץ אותם

אחד־אחד לליבי. הביחד הזה הוא אחד הדברים שמספקים לי הכי הרבה אושר, והמגפה נתנה לכולנו פרופורציות על החיים ועל מה שבאמת חשוב לנו".

 

 איור: יונתן וקסמן

 

פיונה דרמון, שותפה בקרן JVP

״אלך לספר, לסדר את הבלגן, ואקח את הילדים לראות את הים ולגעת בחול".

 

בועז דינטי, שותף בקרן קומרה קפיטל

"אקח את המשפחה, נארוז אוהל ונרד למדבר לקצת שקט ושלווה בטבע".

 

יפעת אורון, מנכ"לית לאומיטק

״אני רק מחכה לחזור לטייל, ולוקחת על עצמי את אתגר שביל ישראל".

 

אסף פלד, מנכ"ל מינט מדיה

"אני אוהד ארסנל, והשנה, אחרי שנסעתי עם הילדים למשחקים שהפסדנו בהם, החלטנו להפסיק עם התסכול הזה. אבל הסגר גרם לי להתגעגע מאוד, וברגע שיוסר אני חוזר עם הילדים למשחק של ארסנל, לא משנה מה תהיה התוצאה".

 

לירן גרינברג, ממייסדי Team8

"דבר ראשון אבקר את ההורים ואת סבתי, שבגיל 91 למדה מה זה אינטרנט ואיך להפעיל Zoom. ומשם ישר לחדר כושר".

 

איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע

"הדבר הראשון שאעשה הוא טיול לבד במדבר, במרחבי הנגב. זה מסע שנותן לי אוויר לכל המשך השנה, והוא הפך לאחת החוויות השנתיות המשמעותיות שלי בשנים האחרונות. קשה לתאר במילים את עוצמת החוויה של מסע לבד בטבע, התחושה המשכרת של החופש והמרחב. זה ממלא אותי באנרגיה ומעניק לי חוסן ושלווה לחודשים ארוכים".

 

תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

"אני אישה של מלים וחולמת על הרומן שאכתוב יום אחד. אבל בזמן הקורונה ישבתי מול המסכים והתפוצצתי מקנאה כשראיתי איך אנליסטים של דאטה הופכים לאפידמיולוגים מומחים. לכן החלטתי שכאשר תיגמר הקורונה, ולפני שאתפנה לכתוב את הרומן שלי, אלך ללמוד הדמיית נתונים ותכנות בפייתון. כך אדע איך עושים את זה".

 

 איור: יונתן וקסמן

 

אמתי קורן, מנכ"ל כל זכות

"אחרי שבועות של עבודה מהבית מסביב לשעון, הדבר הראשון שאעשה יהיה לילה באוהל על חוף הים עם הנכדים. פנים מחייכות, מדורה, שק שינה, שקט וגלים. שלווה פשוטה עם הנאות פשוטות".

 

בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי

"הדבר הראשון שאעשה יהיה לצאת לטבע ולצלם. אבל הפעם לא את המרחבים או את בעלי החיים. אני רוצה לצלם שמורות טבע עמוסות, פארקים מפוצצים במשפחות, חופי ים שאין בהם מקום לשבת. אני רוצה לתפוס במצלמה את בעלי החיים האלה, שנעלמו כמו חיה בסכנת הכחדה. בני האדם בסביבה הטבעית שלהם".

 

אלי ממן, מנכ"ל אפליקציית Tranzit

"אני רוצה להמשיך ולהשקיע בתא המשפחתי גם ביום שאחרי, ולכן החלטנו שנצא למסע שורשים עם חמשת הילדים במרוקו, ברוסיה ובניו יורק".

 

צח הדר, מנהל מוצר בפייסבוק ישראל

"התחנה הראשונה אחרי מפגש עם הסבא והסבתא תהיה שדה התעופה, בדרך לטיול משפחתי בניו זילנד. אני מקדיש כל דקה פנויה לתכנון של מסע בן חודש במקום הכי רחוק שאני יכול לחשוב עליו".

 

אמיר לוי, מנכ"ל מיזם הסיבים IBC

"הדבר הראשון שאעשה הוא ללכת לראות משחק כדורסל של עומר, הבן שלי שלומד בכיתה ו' ומשחק בהפועל נען".

 

יהודה משי זהב, יו"ר זק"א

"אפעל להטמיע במגזר החרדי שציות להוראות הממשל אינו סתם ציות לגזירות שלטון ושהן מכוונות לטובת כולנו. צריך להעביר את המסר שמה שכתוב בתורה 'ואהבת לרעך כמוך' ו'לא תעמוד על דם רעך', הוא לא מגזרי אלא מדבר על כל עם ישראל. ואז צריך להגביר אחדות בעם ישראל, אחרי ההסתה הגדולה ותחושת העליהום שבה חיים החרדים".

 

כוכבית אלמגור, מנהלת מקאפי ישראל

"אגשים חלום ואקח את משפחתי לטיול קראוונים בארצות הברית".

 

גלעד רבינוביץ, מנכ"ל SQLink

"ללכת לבלומפילד. הפועל עלתה סוף סוף לפלייאוף העליון ואני מת ללבוש אדום ולהשתגע ביציע".

 

אור לנצ'נר, מנכ"ל לומינטי

"כבר בזריחה הראשונה בבוקרו של יום חדש אצא לגלוש. אני תוצר של חופי דור וינאי, ואת אנרגיות העשייה והפוקוס אני מקבל על הגלים. זה כמו טקס בשבילי. בימים אלה אני מחזיר לעצמי חלק מהאנרגיות בבניית גלשנים, אבל זה לא משתווה לפעם הראשונה שבה אחזור לים".

 

ליאור פינקל פרל, מנכ"לית מנהיגות אזרחית

"ימי הקורונה היו התקופה הכי מאתגרת בקריירה שלי, מצאתי את עצמי במאבק מרחוק על גורל העמותות בארץ ועתיד רשת הביטחון החברתית. כשהם יסתיימו פשוט אכבה את המחשב ואכנס לבידוד".

 

אלי כהן, מנכ"ל מקורות

"ארוץ לחבק את העובדים ואומר להם כמה אני גאה בהם, ואז אלך לשחות".

 

יפה זילברשץ, יו"ר הות"ת

״אירשם לקורס מקוון במדעים מדויקים. ההשכלה הגבוהה עברה כולה במשבר ללימודים מקוונים, ואני רוצה להרגיש בעצמי איך זה להיות סטודנטית במאה ה־21".

 

אורנה הוזמן בכור, יו"ר נמל אשדוד

"ביום שאחרי ארוץ לחבק את אמא שלי שנשארה לבד לאורך כל התקופה, וביחד נעלה לקברו של אבי שנפטר לפני כמה חודשים. מיד אחר כך אכנס את כל עובדי הנמל להרים איתם כוסית באיחור ולהודות להם על הירתמותם למאמץ".

 

עופר בלוך, מנכ"ל חברת החשמל

״לפני חודשיים נולד לי ולרעייתי נכד, נבו. והדבר הראשון שאני אעשה זה לנסוע לחבק אותו ואת הוריו. אנחנו מתגעגעים".

 

ציפי פינס, מנכ"לית בית ליסין

"אני לוקחת מורה ומשתלטת על כל התחום הטכנולוגי של הסטרימינג והאפליקציות. הבנתי שהעולם הופך לטכנולוגי, וזו לא השפה של הדור שלי. חוסר האונים מול היכולת המדהימה של הדור הצעיר מעליב אותי".

 

ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל

"הדבר הראשון שאעשה יהיה להתפלל מניין בבית הכנסת שקרוי על שם אבי".

 

נעם סמל, מנכ"ל הבימה

"אאסוף את כל שחקני ועובדי הבימה לומר שיוצאים לדרך חדשה. יש לשכנע את הקהל לשוב ולהאמין בתיאטרון".

  

דורית חיזי, מנכ"לית הסדנה לידע ציבורי

״הדבר הראשון שאעשה הוא ללכת למילואים. ככה זה, מהנדסת ניסויי טיסה רוצה לטוס, ובשבועות האחרונים אני עסוקה בלחשוב למי צריך להתחנן כדי לקבל איזה ניסוי שישים אותי שוב בגיחות לשמיים על מטוס עם לפחות מבער אחורי אחד".

x