שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

דו"ח מרכז אדווה: השכר במאיון העליון - 139 אלף שקל; לכ-80% מהעניים אין פנסיה

שיעור מקבלי הפנסיה בעשירונים העליונים - כ-80%; לפי מחברי הדו"ח, "רווחי הצמיחה עשויים לזרום לכיסם של בעלי ההון יותר מאשר לכיסם של העובדות והעובדים מן השורה"

עמרי מילמן 00:0020.02.20

ההכנסה הממוצעת של המאיון העליון של משקי הבית שבראשם שכיר/ה  עמדה על 138.7 אלף שקל ב-2018 - פי 8 מזו של העשירון החמישי (17.5 אלף שקל) ופי 2.4 מההכנסה הממוצעת של תשעת המאיונים הנותרים של העשירון העליון (58.1 אלף שקל). כך עולה מהדו"ח השנתי של מרכז אדוה, "תמונת מצב חברתית 2020", שחיברו שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס ואביב ליברמן.

 

מחברי הדו"ח מציינים כי תשומת הלב הציבורית החלה להתרכז במאיון העליון והאלפיון העליון (בניגוד לעשירון העליון), "בין השאר בעקבות התהוותה בדור האחרון, עם צמיחתן של קבוצות עסקיות משפחתיות גדולות, גל ההפרטות של שנות ה-80 וה-90, עם האמריקניזציה של שכר הבכירים בתאגידים הגדולים, עם ריבוי האקזיטים, בעיקר בענפי ההיי-טק".

 

כותבי הדו"ח מתייחסים לכך שבישראל אין נתוני עושר רשמיים המתפרסמים באורח סדיר. למעשה הם חושפים כי הסיבה לכך שישראל לא נכללה במחקר של הכלכלן תומאס פיקטי בנושא, היא כי פיקטי ביקש ממשרד האוצר את נתוני המיסוי - ונענה בשלילה. זאת, לפי תשובה שנתן לפרופ' מומי דהן.

 

בחינת התפתחות ההכנסה החודשית בשנים האחרונות מעלה כי בעוד שהתנודות הגדולות ביותר נרשמו אצל המאיון העליון - לאחר עלייה בשנים 2013-2014 נרשמה ירידה ולאחריה שוב עלייה ב-2018 . הסיבה לכך, ככל הנראה, היא העובדה שהכנסותיהם של אותם פרטים מושפעות משמעותית יותר משוק ההון שהן תנודתיות יותר משכר. בשלוש השנים האחרונות למדידה (עד 2018) ההכנסות של המאיון העליון גדלה ב-20%, כאשר זו של יתר העשירון העליון וזו של העשירון החמישי גדלה ב-10% בלבד.

 

בדואים בנגב בדואים בנגב צילום: אוהד צויגנברג

 

הדו"ח מבקש לערער את התפיסה השלטת בקרב מקבלי ההחלטות לפיה צמיחה היא היעד של המשק הישראלי, וכל עוד ידאגו בממשלה לעודד את המשק לשיעורי צמיחה נאים, זו תעלה את השכר של כולם ותשפר את מצבם. ניתוח שנעשה בדו"ח על נתונים של הביטוח הלאומי מעלה כי מ-1968 ועד 2018 השינוי בשכר הריאלי היה נמוך יותר מהשינוי הריאלי בתוצר לנפש. בעוד שהתוצר לנפש גדל באותה תקופה פי 2.88, השכר הריאלי גדל רק פי 2.28 כך לפי נתונים של מחלקת המחקר בביטוח הלאומי. מחברי הדו"ח כותבים כי "רווחי הצמיחה עשויים לזרום לכיסם של בעלי ההון יותר מאשר לכיסם של העובדות והעובדים מן השורה. ואכן אנו יודעים כי בעשורים האחרונים, חלקם של העובדים בעוגת ההכנסות הלאומית מצטמק בעוד שחלקם של המעסיקים עולה".

 

ניתוח של השכר הממוצע לפי לאום, מוצא ומגדר מוצא פערים לא קטנים נכון לשנת 2018. כך למשל, גברים אשכנזים דור ראשון שעלו עד 1989 עמדו בראש טבלת השכר עם 18.7 אלף שקל בממוצע בחודש, אחריהם גברים אשכנזים דור שני עם 16.5 אלף שקל בחודש (שכרם נמוך יותר לאור גילם הצעיר יותר בממוצע). במקום השלישי גברים מזרחים דור שני עם 14.1 אלף שקל. נשים אשכנזיות (דור ראשון) הרוויחו בממוצע כ-12 אלף שקל. שכרם החודשי של ערבים היה נמוך משמעותית מזה של רוב קבוצות המוצא באותה שנה- 8,100 שקל עבור גברים ו-5,700  שקל עבור נשים וכן יהודים יוצאי אתיופיה עם שכר של 7,900 שקל לגברים ו-5,600 שקל לנשים.

 

פערים כלכליים יכולים להתעצם עם הפרישה לפנסיה. בדו"ח בחרו להתמקד בפערים בין העשירונים בכל הנוגע להכנסה הממוצעת מפנסיה. מנתונים אלו עולה כי בעוד שבשני העשירונים התחתונים שיעורי מקבלי הפנסיה עומד בין 7.1% ו-19.3%, בעשירון העליון 78.5% מקבלים פנסיה ובעשירון ה-9  -80.4%. הפנסיה הממוצעת בעשירונים התחתונים נמוכה מ-1,500 שקל, ואילו של העשירון העליון עומדת על 19.6 אלף שקל. בהמשך לנתונים אלה, השוואה בינלאומית מעלה כי שיעור תוחלת העוני בישראל, נכון ל-2016 גבוה בהשוואה לממוצע ב-OECD (19.9% לעומת 13.5%).

 

ד"ר שלמה סבירסקי, ממחברי הדו"ח, קורא בדוח להעמיד את האינטרס של כלל הציבור במרכז המדיניות הממשלתית, אין זה אומר הצרת רגליו של המגזר העסקי; זה אומר חיזוק זרועותיה של המדינה." עוד הוסיף כי "תקציב המדינה צריך לכלול מנועי שוויון ולא רק מנועי צמיחה. המדינה צריכה להשקיע באזורים בהם המגזר העסקי אינו משקיע. על המדינה להנחיל נורמות שכר גבוהות יותר עבור משתכרי שכר מינימום בשורותיה. עליה לשדרג את מערכת החינוך ולהרחיב את מערכת ההשכלה הגבוהה. עליה להתמודד עם צרכיה הגוברים של מערכת הבריאות ולבלום את תהליך ההפרטה שלה. עליה לפתח אופציה של דיור ציבורי בשכירות ארוכת טווח. עליה לחזק את רשת הביטחון הסוציאלי".

x