שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

פרויקט כלכליסט

כך נתניהו איבד וכבש מחדש את עיירות הפיתוח

ב־2006, אחרי שהטיל גזירות כלכליות כשר אוצר, בנימין נתניהו התרסק ביישובי הפיתוח וקיבל רק 11% מהקולות. מאז, על רקע היעלמות מפלגת העבודה והתחרדות ש"ס, הליכוד נסק ל־41%; עם עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס בראש, יש לעבודה סיכוי לתיקון

שחר אילן 12:0008.09.19

אין מה לומר, ראש הממשלה בנימין נתניהו חזק בעיירות הפיתוח. מאז ניצח נתניהו בבחירות של 2009, אז קיבל 27% מקולות המצביעים בעיירות הפיתוח, הכוח של הליכוד עולה בהתמדה והגיע שם ל־41.6% בבחירות באפריל השנה. זה לא מובן מאליו. נתניהו התחיל נמוך. בבחירות 2006, שגם בהן עמד בראש הליכוד, המפלגה קיבלה שם רק 11%, אולי בגלל הגזירות שהוא הטיל ב־2003, כשהיה שר האוצר בממשלת שרון.

 

 

 

איך מתיישבת ההצלחה של הליכוד עם המדיניות הקפיטליסטית של ממשלות נתניהו? ראשית, אומרים המומחים, הליכוד משקף את ישראל שתושבי עיירות הפתוח רוצים: יותר יהודית, מסורתית, שמרנית. שנית, לא רק תושבים חלשים גרים בעיירות הפיתוח - ומעמד הביניים המזרחי רואה בליכוד את מי שאפשר לו להתקדם חברתית וכלכלית.

 

 

 

ד"ר עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה בדק את ההצבעה ב־18 יישובים שהוגדרו בעבר כיישובי פיתוח. 16 מתוכם, כולל בית שאן, קריית שמונה, מגדל העמק וקריית מלאכי, עדיין יכולים להיחשב כאלה, בין היתר בגלל שממשלות הליכוד מזניחות אותם כלכלית לטובת ההתנחלויות. דו"ח שפרסם מרכז אדוה לשוויון וצדק חברתי בחודש שעבר גילה שהעלייה בתקציבי הממשלה בהתנחלויות הלא החרדיות ב־20 השנים האחרונות היתה גבוהה ביותר מפי ארבעה מזו שבעיירות הפיתוח.

 

הליכוד עולה, ש"ס מתכווצת, העבודה נעלמה

 

"הליכוד תמיד היה חזק ביישובים האלה, אבל מ־1996 ל־2013 איבד הרבה תמיכה", אמר קניג. "זה נבע בין היתר מההתחזקות של ש"ס ומהמדיניות הכלכלית הניאו־ליברלית שהוביל הליכוד בראשית העשור הקודם. רבים בפריפריה הרגישו שהם נזנחו ועברו להצביע ש"ס או כלל לא הצביעו. נתניהו הצליח בשתי מערכות הבחירות האחרונות להחזיר הרבה מצביעים הביתה".

 

ש"ס עברה תהליך הפוך. אם יש מקום שמבטא את היחלשות והתחרדות המפלגה אחרי פטירתו של הרב עובדיה יוסף ב־2013, אלה עיירות הפיתוח. בימי הרב יוסף ש"ס היתה מפלגה עממית, ורוב מצביעיה היו מסורתיים ודתיים, ולא חרדים. ב־2003‑2013 שמרה ש"ס על מאזן של 15%‑18% ממצביעי עיירות הפיתוח, בערך כפול מההצבעה אליה בכל הארץ.

 

לאחר פטירתו של הרב יוסף, המליך יו"ר ש"ס אריה דרעי את הרב החרדי הקנאי שלום כהן לנשיא מועצת החכמים של ש"ס, והמפלגה התחרדה. מאז הבחירות ב־2015 ש"ס בדעיכה בכל הארץ, ובעיירות הפיתוח היא צנחה ל־11%. את הרוב המכריע של הקולות, אומר קניג, היא איבדה לליכוד.

 

 

 

בהתחשב בעובדה שביישובי פיתוח לא מעטים - כמו נתיבות וחצור - יש ריכוז חרדי גדול, נראה שלש"ס לא נותרו בוחרים מסורתיים רבים. הסיבות לכך רבות. אחת היא שהמפלגה לא מצאה תחליף לדמותו הכריזמטית של הרב יוסף. הניסיון להשתמש בזכרו בקמפיינים דוגמת "אבא מסתכל מלמעלה" לא עבד. כמובן ששתיית הקולות של נתניהו בכל מערכת בחירות מסייעת לתהליך הזה. בנוסף, התרחבות מעמד הביניים המזרחי ייתרה עבור מצביעים רבים את הצורך במפלגת מחאה עדתית.

 

ספק אם המילה "קריסה" חזקה מספיק כדי לתאר את מה שקרה למפלגת העבודה בעיירות הפיתוח. בבחירות 1992, שבהן ניצח רבין, עוד קיבלה העבודה 29% מקולות המצביעים ביישובי הפיתוח, רק קצת פחות מהליכוד. אפילו בבחירות 1996, שבהן ניצח נתניהו, עוד היו לה 18%. אבל מאז 2003 הממוצע של העבודה הוא חד־ספרתי, 8% - ובבחירות האחרונות כבר הגיעה לשפל של 2%. כמו בשאר הארץ, את הקולות של העבודה אוספות בעיקר מפלגות המרכז. בעוד יש עתיד קיבלה 6% בבחירות 2015, כחול לבן כבר קיבלה 13% בבחירות באפריל השנה.

 

במערכת הבחירות הקרובה עומדים בראש העבודה־גשר שני נציגים מובהקים של יישובי הפיתוח: עמיר פרץ משדרות ואורלי לוי־אבקסיס, יוצאת בית שאן. ייתכן שהם יצליחו לשנות את מצבה של המפלגה.

 

"הליכוד חי על אדי דלק"

 

על התחזקות הליכוד והדומיננטיות של הימין בעיירות הפיתוח אפשר ללמוד ממחקרים נוספים. פרופ' קמיל פוקס מאוניברסיטת תל־אביב הציג בשבוע שעבר בכנס במכון ון ליר נתונים שלפיהם 43% מתושבי הדרום מתכוונים להצביע לימין, ורק 25% למרכז־שמאל. 46% מיוצאי עדות המזרח מתכוונים להצביע לימין, ורק 29% לגוש המרכז־שמאל. התמונה הפוכה אצל יוצאי מדינות אירופה. 45% מתכוונים להצביע למרכז־שמאל ורק 24% לימין. בבדיקה לפי רמת דתיות, 51% מהמסורתיים מתכוונים להצביע לימין ורק 25% למרכז־שמאל.

 

החוקר ירון הופמן־דישון ממרכז אדוה לשוויון וצדק חברתי בדק את ההצבעה בבחירות אפריל לפי עשירונים חברתיים־כלכליים. שיעור ההצבעה הגבוה ביותר לליכוד, 34%‑39%, נרשם בעשירונים 4‑6, הכוללים רבים מתושבי עיירות הפיתוח. העשירונים הנמוכים יותר, 1‑3, הם בעיקר ערבים וחרדים.

 

הסטטיסטיקאי רפי סמית סבור ש"לא מדובר בעניין גיאוגרפי, אלא דמוגרפי. תיקח אזורים של אוכלוסייה מסורתית בתל אביב וברמת גן, שהאלמנט הדתי־ימני נמצא שם, וגם שם יצביעו יותר לימין". ח"כ מיכאל ביטון מכחול לבן, ראש מועצת ירוחם לשעבר, אומר ש"זו הצבעה זהותית. אלה יישובים מסורתיים, חלקם שמרניים, והמסר של הליכוד כמפלגה מסורתית, שמרנית ומזרחית משפיע. אמנם ראשי המפלגה לא מסורתיים, אבל הקו השני של ההנהגה של הליכוד מאוד בולט במסורתיות ומזרחיות".

 

ביטון אומר גם ש"הליכוד עדין חי על אדי הדלק של בגין", שהשקיע הרבה בפרויקט שיקום השכונות ו"רומם את קרנן של עיירות הפיתוח". עכשיו", אומר ביטון, "אנחנו בעשור של נאמנות לנתניהו. זו נאמנות זהותית. היא לא נובעת מהשקעה של כספים, אלא מכך שהוא מדבר על מסורת, יהדות והזכות להעמיד אלטרנטיבה לשלטון העבודה".

 

פרופ' יוסי יונה מאוניברסיטת בן־גוריון, לשעבר ח"כ מהעבודה, סבור שהדרך הנכונה להסתכל על ההצבעה הזאת היא לא כשבטית ומסתגרת, אלא כ"ניסיון להגדיר מחדש את הישראליות". לדבריו, "זה מאבק אינטנסיבי על זהותה של ישראל ועל המרכיב היהודי שלה. זה לא רק חלכאים ונדכאים. זה גם מעמד הביניים המזרחי שטוב לו בשלטון הליכוד ורואה את הליכוד כאחראי למוביליות החברתית שלו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x