הסיכון הגבוה ביותר להלבנת הון: העלמות מס

דפוסי הלבנת ההון הבולטים בשנת 2018 היו שימוש במזומן והעברות כספים בינלאומיות. כך עולה מהדו"ח השנתי לסיכום פעילות הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים שמתפרסם הבוקר. על פי סקר סיכונים שערכו רשויות האכיפה בשנת 2017, העבירות שנמצאות בסיכון הגבוה ביותר שילוו בהלבנת הון הן העלמת מס, כספים שנצברים בארגוני פשיעה ושימוש בחשבוניות פיקטיביות.

הרשות לאיסור הלבנת הון מקבלת מידע על פעילות פיננסית מגופים כגון הבנקים, חברות הביטוח, חברות כרטיסי האשראי, או הבורסה לני"ע, על מנת לנתח אותו ולזהות חשד לביצוע עבירות של הלבנת הון או מימון טרור. המידע המודיעיני מועבר לזרועת הביטחון (השב"כ, המוסד, אמ"ן והמלמ"ב) וגופי האכיפה (המשטרה ורשות המסים) – על מנת שיעשו בו שימוש בחקירות שהם מנהלים. הרשות אמורה להעביר לפי חוק מידע מודיעיני גם לרשות ני"ע ומח"ש, אולם התקנות שיאפשרו זאת טרם אושרו בועדת חוק, חוקה ומשפט.

ד"ר שלומית ווגמן רטנר ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור משרד המשפטים צילום: רן יחזקאל

מהדו"ח עולה כי בשנת 2018 גדלו בקשות גופי האכיפה והביטחון לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות ב-18%. מצד שני, הפצת מידע יזום, ב-84% מהפרפראזות המודיעיניות שהעבירה הרשות למשטרת ישראל נעשה שימש בפועל בחקירות הלבנת הון.

עוד עולה מדו"ח הרשות, שבראשה עומדת ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, כי דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת הון בשנת 2018 היו שימוש במזומן (14.6%), העברות בינלאומיות (11.9%), פעילות באמצעות נותני שירותי מטבע – צ'יינג'ים (8.9%), פעילות בנדל"ן (5.7%), הסתייעות באנשי קש (4.5%), ועבירות של אי-דיווח (4.2%).