שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

"הנגיד הוביל מהלך רגולטורי חסר תקדים בעולם"

נגיד בנק ישראל הודיע אתמול כי יגביל את היקפי ההעברות באפליקציות התשלומים של הבנקים, כדי להגן על חברות כרטיסי האשראי. בבנקים התרעמו על הבשורה, אולם גם בחברות האשראי לא מרוצים: "נתנו אור ירוק לארנק דיגיטלי שיכול לחסל אותנו"

רחלי בינדמן 08:0110.07.19

נגיד בנק ישראל אמיר ירון הדהים אתמול את ענף הפיננסים והודיע שהוא מציב מגבלה על כניסת אפליקציות התשלומים של הבנקים כאמצעי תשלום בבתי עסק לתקופה של שלוש שנים. במהלך תקופה זו, פעילות האפליקציות מול בתי עסק תוגבל לרמה מינורית יחסית, כדי לתת הגנת ינוקא לחברות כרטיסי האשראי ישראכרט ומקס, שהופרדו מהבנקים.

 

 

 

עם זאת, הבשורה הגדולה לציבור היא שבאופן מיידי אפליקציות התשלום של הבנקים – ביט של הפועלים, פפר פיי של לאומי ופייבוקס של דיסקונט – יהפכו לארנק דיגיטלי. בכפוף להסכמים בין הבנקים לבתי עסק, האליקציות ישמשו כאמצעי תשלום תחליפי לכרטיסי אשראי.

 

בחודש האחרון חשף "כלכליסט" שורה של שיתופי פעולה כאלה – למשל של ביט עם רשת הפיצות דומינוס ולאומי, שחתם על הסכם עם 400 בתי עסק פחות מוכרים, הודיע אתמול על התקשרות נוספת שתאפשר כיבוד תשלומים בפפר פיי בבתי עסק כמו ארומה, גולף, קסטרו ואחרים.

 

במלים אחרות, באופן רשמי הבנקים לאומי והפועלים קיבלו אור ירוק להיכנס לשוק התשלומים בישראל, לאחר שאיבדו את חברות כרטיסי האשראי שלהם, לפי הוראות הוועדה להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים (ועדת שטרום). הפועלים הנפיק את ישראכרט באפריל ולאומי מכר בסוף 2018 את לאומי קארד לקרן ההשקעות ורבורג פינקוס, ששינתה מאז את שם החברה למקס.

 

הנגיד מגביל את אפליקציות התשלום של הבנקים הנגיד מגביל את אפליקציות התשלום של הבנקים

 

 

מגביל אבל פחות

 

באוגוסט אשתקד חשף "כלכליסט" את פניית בנק הפועלים לבנק ישראל בבקשה לקבל היתר להפוך את אפליקציית ביט לאמצעי תשלום מול בתי עסק. בתחילת השנה פרסמה המפקחת על הבנקים חדוה בר טיוטת מתווה שהופצה בקרב הבנקים, שתאפשר להם להיכנס לשוק התשלומים מול בתי העסק ולהתחרות בכרטיסי האשראי. בר התנתה זאת בכך שב־2019, השנה הראשונה לפעילות זו, מחזור התשלומים יוגבל ל־2 מיליארד שקל, בשנה השנייה ל־2.5 מיליארד שקל ובשלישית ל־3 מיליארד שקל.

 

הנגיד ירון, שהיה אז חדש בתפקיד, דרש לעצור את כניסת המתווה לתוקף ולבצע חשיבה מעמיקה על הנושא בטרם יקבל החלטה סופית. מאז עברה יותר מחצי שנה, ובבנקים היו משוכנעים שהנגיד הבין את הצורך לפתח את שוק התשלומים המקומי, שמפגר מאחור ביחס לעולם, ולא להציב שום מגבלה.

 

להפתעתם של הבנקים, כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט", הנגיד החליט ללכת לבסוף עם מתווה בר, בכפוף לכמה תוספות ושינויים. הנגיד נימק מדוע החליט להעניק לחברות כרטיסי האשראי את אותה הגנת ינוקא שכל כך לחצו עליה, בטענה כי בלעדיה הבנקים יחסלו את פעילות כרטיסי האשראי ויחליפו אותה באפליקציות.

 

"בגיבוש עמדה על מבנה שוק התשלומים הנכון לשלב זה, שיביא להגברת התחרות בטווח הבינוני והארוך ולחדשנות בשוק, אנו נדרשים לאזן בין כמה שיקולים: מחד גיסא, נשקלה הפגיעה האפשרית ביכולת התחרותית של חברות כרטיסי האשראי, או נותני שירותי תשלום פוטנציאליים אחרים, שעלולה להיווצר כתוצאה מהרחבת השירות של הבנקים באופן מיידי לתשלום באמצעות האפליקציות גם לעסקים בישראל, ובפרט מיכולתן של החברות המופרדות להתחרות מול הבנקים, בייחוד בתקופה שבה חברות כרטיסי האשראי עדיין בונות את המודל העסקי לפעילותן העצמאית. בהיבט זה, עלה חשש שהאפליקציות הבנקאיות ישתלטו על שוק התשלומים בטווח הקצר", ציין הנגיד.

 

עם זאת, ירון הוסיף כי "מאידך גיסא, נשקלה העובדה שחסימת האפשרות לבנקים לפעול בתחום התשלומים לבתי העסק עלולה לפגוע בצרכנים ובבתי העסק, שכן עיכוב בקידום אמצעי תשלום חדשניים יגדיל את הפיגור של המשק הישראלי בהשוואה לעולם בהכנסת אמצעי תשלום חדשניים, המשפרים את רווחת הצרכן, ועלול לפגוע בהוזלת העלויות לבתי העסק בטווח הקצר.

 

 

מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו צילום: אוראל כהן

 

יתרה מזאת, העובדה שהבנקים פיתחו והשיקו את האפליקציות היא כשלעצמה תוצאה של התחרות המתגברת בתחום, ופעלה לטובת הצרכנים שנהנים מאופציה זולה ונוחה לביצוע תשלומים. ברקע הדברים יש לציין כי ההערכות הן ששוק התשלומים בעולם, וגם בישראל, צפוי להתפתח במהירות, תוך שינויים תשתיתיים במערכות התשלומים, כניסה של שחקנים נוספים, חלקם אף משמעותיים, שיתופי פעולה בין שחקנים והצעות ערך ללקוחות מסוגים שונים", סיכם הנגיד.

 

המתווה שהציג אתמול ירון שומר על המגבלות מהמתווה של בר, של 2 מיליארד שקל ב־2019, 2.5 מיליארד שקל ב־2020 ו־3 מיליארד שקל ב־2021. מחזור הפעילות של חברות כרטיסי האשראי עומד היום על כ־300 מיליארד שקל בשנה, מזה כ־20% בעסקים קטנים, כך שמגבלה של 2 מיליארד שקל רחוקה מלפגוע בשנים הראשונות בחברות כרטיסי האשראי.

אלא שבשונה ממתווה בר, ירון יאפשר בתי עסק שיאמצו תשתית תשלום חכמה לחרוג מהמגבלה על השימוש באפליקציות. לפי מתווה ירון, בשנה השלישית המגבלה של 3 מיליארד שקל לא תחול על בתי עסק שיכבדו תשלום באפליקציות התשלום ויעבדו עם טכנולוגיית תשלום חכמה בשם EMV.

 

מדובר בתשתית תשלומים שמאפשרת תשלום ללא מגע שמטרתה לאפשר תשלום מאובטח שמחייב את הלקוח להזין קוד בעת ביצוע התשלום כנהוג באירופה. טכנולוגיה זו היא גם התשתית שעל בסיסה עובדות אפליקציות התשלום של חברות הטכנולוגיה הבינלאומיות, כמו אפל פיי ועלי פיי, וזו גם הסיבה המרכזית שהן לא מגיעות לכאן עדיין, כך שלבנקים אין ממש אינטרס שהטכנולוגיה הזו תוטמע בישראל. כיום רק 0.5% מבתי העסק בישראל עובדים עם EMV, למרות ש־20% מחזיקים ביכולת הזו אך לא משתמשים בה.

 

בשלב הראשון, אפליקציות התשלום של הבנקים לא יעבדו על בסיס התשתית הזו, אלא על בסיס שיטה אחרת מבוססת ברקוד שהטלפון החכם יזהה. אלא שירון מייצר כעת תמריץ לבנקים לעודד בתי עסק לעבור לטכנולוגיית התשלום החדשה, כדי שמחזור התשלומים בהן דרך האפליקציות לא ייספר במגבלה בשנה השלישית.

במקביל, כך נודע ל"כלכליסט", הנגיד שוקל דרכים נוספות לעודד העברת בתי עסק לשימוש ב־EMV. בין הצעדים הנבחנים: לפעול בדומה לאירופה ולאסור על בתי עסק להשתמש בתוכנת התשלום הישנה.

 

בעסקים נרתעים מהמעבר הזה בשלב זה, שכן בכל הקשור לתשלום בכרטיסי אשראי, המשמעות תהיה חובת הזנת קוד על ידי הלקוח, דבר שמסרבל את הליך התשלום ועלול לייצר תורים. עסקים קטנים נרתעים מכך עוד יותר, על רקע הצורך לרכוש מסופי תשלום חדשים שעלותם מוערכת באלפי שקלים.

 

השאלה הגדולה היא איך בנק ישראל יוכל לאכוף את המגבלה. בסביבת בנק ישראל מסבירים שהבנקים הם אלה שיצטרכו לוודא עמידה במגבלה מול בתי עסק, ולמנוע הגעה לרף המגבלה - מצב שיחייב את הבנקים להקפיא לציבור את אפשרות התשלום באפליקציות עד לסוף השנה שבה התשלומים הגיעו לרף.

 

בשורה התחתונה – בלי תשתית התשלום החכמה, אפל פיי, עלי פיי ודומיהן לא יגיעו לישראל כאמצעי תשלום פיזי בבתי עסק. הנגיד העביר מסר ברור מאוד: הוא רוצה שהענקיות הללו ייכנסו לכאן ואף רוצה לרתום לכך את הבנקים, שצפויים לסבול מתחרות מצד אותן ענקיות.

 

מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק־עמינח מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק־עמינח צילום: רון קדמי

 

תלמדו לחלוק

 

חלק משמעותי נוסף במתווה של ירון יאפשר לחברות חוץ־בנקאיות להתחרות בבנקים באמעות טכנולוגיה שהיתה אמורה לתת לבנקים יתרון תחרותי.

 

ירון קבע כי חברות כרטיסי האשראי יוכלו להתחבר לטכנולוגיה שמפתחים הבנקים בשנה האחרונה באמצעות חברת מס"ב, שתאפשר לראשונה העברת תשלומים מיידים - בלי המתנה של יום עסקים לביצוע התשלום.

 

מס"ב היא החברה האחראית על העברות התשלומים בין גופים מחוץ לעולם של כרטיסי האשראי, כלומר העברות מחשבון בנק אחד לאחר בין לקוחות פרטיים ובין מעסיקים לעובדים. כיום, כשכסף עובר דרך מס"ב, הפעולה לוקחת לפחות יום עסקים אחד, אולם הטכנולוגיה החדשה אמורה לאפשר העברת תשלום מיידית.

 

אלא שטכנולוגיה זו היא גם התשתית שאמורה לאפשר לאפליקציות התשלום של הבנקים להתחרות ראש בראש עם חברות כרטיסי האשראי. כיום, אפליקציות התשלום מבוססות סליקה בכרטיס אשראי, כך שכל העברת תשלום באפליקציה נסלקת על ידי חברת כרטיסי אשראי - והבנק שמחזיק באפליקציה מעביר עמלה לחברת כרטיסי האשראי שדרכה האפליקציה נסלקת. הטכנולוגיה שמס"ב מפתחת אמורה לאפשר לראשונה גם העברת תשלומים מיידית בין לקוח שירצה להעביר תשלום לבית עסק – מה שייתר את הצורך לסלוק כל עסקה באפליקציה דרך כרטיס אשראי.

 

המשמעות היא שכאשר הטכנולוגיה תושלם, הבנקים יוכלו להתחרות ישירות מול חברות כרטיסי האשראי ולמעשה להחליף אותן באפליקציה. כדי להתמודד עם האיום הזה, הציב ירון את הדרישה הזו. "בנק ישראל פועל על מנת שתתאפשר גישה למס"ב לגופים חוץ בנקאיים כדי שיוכלו להתחרות בגופים הבנקאיים במתן שירותי תשלום", אמר אתמול. עבור חברות כרטיסי השאראי, האפשרות להתחבר למס"ב היא דרמטית. כיום, הבנקים הם היחידים שעובדים עם מס"ב ולכן כל ההעברות מתבצעות דרך הבנקים בלבד. לאחר השינוי, גם חברות כרטיסי האשראי יוכלו להציע שירותים כאלה.

 

בנוסף, התחברות של חברות כרטיסי האשראי למס"ב תאפשר להן למשל לפתח אפליקציות תשלום שלא מבוססות על טכנולוגיית כרטיסי האשראי אלא על העברה ישירה, בדומה לאלו של הבנקים, וכך לא להזדקק לשלם כסף לענקיות כרטיסי האשראי הבינלאומיות – ויזה ומאסטרקארד שהיום חברות האשראי חולקות איתן בהכנסות. השימוש במס"ב יאפשר גם לחברות האשראי להנפיק כרטיסים לחיוב מיידי שבנק ישראל מעודד את השימוש בהם. כיום החברות תלויות בבנקים כדי להנפיק כרטיסים כאלה, המבוססים על העברת כסף מיידית.

 

מנכ"ל ישראכרט רון וקסלר מנכ"ל ישראכרט רון וקסלר צילום: עמית שעל

 

 

זה לא נהנה וזה חסר

 

אף אחד מהצדדים – הבנקים וחברות כרטיסי האשראי – לא סבור שהוא ניצח בקרב הזה. בכירים במערכת הבנקאית אמרו אתמול ל"כלכליסט" כי "זה יום עצוב לציבור. ל־350 אלף בתי עסק שעלויות כרטיסי האשראי יקרות להם מדי אז הם לא מכבדים אותם ויכולנו להציע להם פתרון זול יותר. ועכשו אנחנו מוגבלים.

 

הייתי בטוח שהנגיד עצר הכל כי הבין שחייבים לפתח את שוק התשלומים ולא להוביל מהלך רגולטורי חסר תקדים ברמה עולמית. פונות אלינו מורות ליוגה ולפילאטיס ומתלוננות שהן הגיעו למגבלה שנתית של העברות של 50 אלף שקל בשנה ולא יכולות לקבל יותר תשלומים. ואני לא יכול עכשיו להגדיל את המגבלה הזו. אסור לי לעקוף את המגבלה של ה־2 מיליארד שקל, אז אני חייב להיערך בהתאם ולכן כדי להתחיל לעבוד עם עסקים גדולים אני חייב להשאיר מגבלה של 50 אלף שקל בשנה לעסקים קטנים".

 

אותו בכיר הוסיף, "אפשר לקחת לדוגמה את ההסכם של הפועלים עם דומינוס לכבד תשלום בביט, כל חיפוש בגוגל מראה שהמחזור של דומינוס זה מאות מיליוני שקלים בשנה, אז מה זה משאיר לבנקים? לסגור עם ארבעה עסקים אולי. אז מה שנעשה עכשו שנתיים וחצי זה שנשתעשע בשוק התשלומים".

 

בכיר אחר במערכת הבנקאית ציין כי "העסקים הגדולים הפסידו כאן בענק. אחד האתגרים הגדולים של עסק שמקים אתר אונליין זה שהקונה יעבור משלב השיטוט באתר לבצע את העסקה ממש. התברר שאנשים נרתעים מלהזין את כרטיס האשראי שלהם ברשת. ברגע שיש כפתור של פפר פיי, פייבוקס או ביט כאמצעי תשלום, בלחיצת כפתור יש עסקה. מדינת ישראל חתומה פה על ההישג המרשים של התערבות רגולטורית חסרת תקדים בשוק התשלומים. עולם התשלומים נכנס עכש להולד של שנתיים וחצי. ובזמן הזה מה יקרה? שחקנים כמו אפל פיי ועלי פיי יגיעו לפה וישתלטו על כל התשלומים המקוונים. אני באמת לא מבין, למה חברה כמו פייפאל יכולה לעבוד בישראל ולקוח יכול לשלם דרכה בקסטרו בלי שום הגבלה ואנחנו לא?".

 

בבנקים אף טוענים כי חברות כרטיסי האשראי צפויות לחבור לענקיות הטכנולוגיה העולמיות הפעילות בתחום התשלומים ולפעול יחד. כך למשל, ביום שבו שירות כמו אפל פיי יגיע לישראל, הוא יעבוד על בסיס התשתית של חברות כרטיסי האשראי והקשר שלהן עם בתי העסק.

 

בבנקים אמנם טוענים כי המגבלה תפגע בעסקים הזעירים שמשתמשים כיום באפליקציות, אך כיום השירות הזה ניתן בחינם ולכן הוא נוח מאוד לאותם עסקים. אולם הבנקים לא יסבסדו את השירות לנצח, וברגע שיתחילו לגבות עליו תשלום לא בטוח שהעסקים הקטנים יעדיפו אותו על פני שימוש במזומן. יתרה מכך, מכיוון שממילא אותם עסקים מקבלים כיום את הכסף לחשבונם הפרטי, הבנקים לא יכולים לזהות שמדובר בעסק ולכן ספק אם העברות אליהם עוסקים יהיו חלק מהמגבלה.

 

במקביל, בבנק לאומי רק המתינו להחלטת הנגיד כדי לפרסם על הסכם שחתמו לכיבוד תשלומים בפפר פיי בשורה של רשתות ובהן ארומה, בורגר ראנץ', רולדין, ג'פאניקה, רנואר, מגה ספורט, קסטרו, גולף, אופטיקה הלפרין ועוד, כך שנראה שהבנקים לא בהכרח "שמים על הולד" את הכניסה לשוק התשלומים.

 

בחברות כרטיסי האשראי, שלכאורה אמורות לשמוח מהחלטת הנגיד, טוענים מנגד כי המגבלה אינה אפקטיבית. לטענתם, לבנקים אין באמת כלים לספור במגבלת המחזור את התשלומים שמקבלים עסקים קטנים מאוד, כמו קוסמטיקאית שמקבלת את התשלומים לחשבון הפרטי שלה. "חוק שטרום נועד להגביר את התחרות במערכת הבנקאית. לא סתם הפרידו את חברות האשראי, אלא כדי שנהפוך לשחקניות שיתחרו בבנקים. אז דקה אחרי שמכרו את החברות, נותנים לבנקים אור ירוק לפעול באמצעי תשלום תחליפי שבקלות יכול לחסל אותנו", טען בכיר באחת מחברות כרטיסי האשראי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x