שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ראיון כלכליסט

"שמירה על כוח האדם מדירה שינה מעיניי יותר מהאיום האיראני"

בלב רמת גן, במבנים מיושנים מבחוץ אבל שמזכירים חברת הייטק מבפנים, יושבת יחידת ממר"ם. המפקד, אל"מ ע', מספר על הפעילות שנעה מהגנת סייבר ועד איתור מנהרות, מודה שיש קושי לשמור על הטאלנטים ביחידה ומספק תחזית מפתיעה: "בעוד 5-10 שנים חלק גדול מהפעילות בצה"ל תעבור לענן הציבורי כמו של אמזון ומיקרוסופט". ולא, החיילים ממש לא חייבים להצדיע לו

מה מדיר שינה מעיניך?

"כוח אדם".

 

יותר מהאיום האיראני?

"כן. הפלטפורמה העיקרית שלנו היא אנשים. בממר"ם אין טנקים ומטוסים אלא פלטפורמות דיגיטליות, ומי שמביא אותן לידי ביטוי הם אנשים. בזכותם יש לנו הכל ועליהם אנחנו בונים. המטרה שלנו היא שיבואו לפה אנשים עם מומחיות, שירגישו משמעותיים ושיישארו איתנו. זה הדרייב שלי וזה מה שמעסיק אותי".

 

זו אמירה מפתיעה מצדו של מפקד ממר"ם, אל"מ ע' (שמו המלא ופניו הגלויים אסורים לפרסום). שעה קודם, כשישבנו במשרדו ודיברנו על איומי הסייבר שאיתם מתמודד הצבא, הוא אמר שאיומים אלה דווקא לא מדירים שינה מעיניו. "אני צריך לוודא שכשאני מתעורר בבוקר, הרשתות של הצבא לא נמחקו, הוצפנו או שמשהו לא התפשט שם, וזה לא מדיר שינה. אנחנו ערוכים לזה, עושים פעילויות ובודקים מידע בשגרה כי סייבר הוא חלק מהאקוסיסטם בממר"ם".

 

הדגש הגדול על כוח אדם הוא חלק מהאופי של ממר"ם מודל 2019, שמזכיר חברת הייטק יותר מאשר יחידה צבאית. היא יושבת בלב רמת גן, במבנים מיושנים ודי כעורים, אבל בפנים הם מפתיעים: קירות לבֶנים אופנתיים, טאפטים ענקיים בשחור וירוק בוהק שזועקים ממר"ם, כדורגל שולחן באחת הפינות בקומה, מחשבים שמחוברים למסכי ענק (שהיו גורמים לאוהדי כדורגל קנאה), מטבחונים שאליהם כל חייל יכול להזמין את הקפה או התה האהובים עליו, קבוצת ריצה שבועית ששמה Mamrun (עם מדבקה טרנדית למכונית), יכולת לקבל תוספת שכר משמעותית על עיסוק במחקר (מה שמכונה דירוג מופת), ובית קפה שייפתח בקומת הכניסה בעוד חודשיים.

 

זה מאוד שונה מהצבא שאני הכרתי ושהרבה חיילים אחרים מכירים, ואל"מ ע' מכיר בזה. "מדהים בעיניי שכמה שהצבא גדול ובירוקרטי, המערכת יודעת להיות גמישה ולהכיר ביצירה טכנולוגית ובמחקר משמעותיים", הוא אומר.

אני מניחה שקשה לכם להשאיר פה אנשים ולהתחרות עליהם עם השוק הפרטי.

 

"נכון. מאוד קשה לשמר כוח אדם בצה"ל ובמיוחד טאלנטים בעולמות הטכנולוגיים. אני יודע להציע להם מנעד של אפשרויות, מתמריצים ועד אתגרים. בגיל צעיר יחסית הם יכולים לעסוק בעולמות תוכן שלא היו מגיעים אליהם אלמלא הצבא, כי בחוץ זה אורך יותר זמן. ואני מבין שחלק מרכזי הוא ליצור שירות אטרקטיבי וזה אומר שירות מאתגר מבחינה מקצועית ושירות משמעותי, אבל גם לייצר מנגנון מתגמל כלכלית ולתת תחושה פרסונלית, שזה לא one size fits all".

 

אתם עושים פה רמת החייל על מדים.

"מי שמגיע לכאן מקבל בשירות שלו אתגר לא קטן, שזה הרבה פעמים חשוב לדור ה־Y, X, אלפא – אני כבר לא סופר. הם רוצים שיאתגרו אותם וזה משמעותי אצלנו, כי הם יכולים לראות מהר את האפקט המבצעי והניהולי של העבודה שלהם; לדעת שהם הקימו פלטפורמה דיגיטלית שעליה זרועות שונות הצליחו להעלות מערכות ששיפרו את קטלניותו של צה"ל. אני לא מתיימר לשרוק לבד בחושך; זה לא רק ממר"ם לבדה, ממש לא. ממר"ם מעצימה אחרים ובהיבט הזה השירות משמעותי ומאתגר, ובוגרי ממר"ם הם תורמים מרכזיים לסטארט־אפ ניישן. למי שמגיעים לפה יש פוטנציאל תעסוקתי טוב ביום שאחרי, ומן הסתם גם זה חלק מהמוטיבציה שלהם".

 

אל"מ ע' ביחידה אל"מ ע' ביחידה צילום: דנה קופל

 

ברמה האישית, הם יכולים לצפות לקשר חם מהמפקד, שמגיע לכל שבעה וחתונה ומתקשר לאחל מזל טוב בימי הולדת. "אני מבין את הסיטואציה. זה ארגון טכנולוגי ודור שמצפה למנהיגות אחרת, יותר אותנטית ובגובה העיניים. אני מחזר כל החיים: בבית אחרי אשתי או בעבודה אחרי הקצינים שלי".

 

ממחשב הפילקו ועד הענן

 

הדברים שמטרידים היום את מפקד ממר"ם רחוקים מאלה שהטרידו את מייסדי היחידה ובראשם אלוף יצחק רבין, אז ראש אגף המטה הכללי, שחתום על כתב המינוי של מפקד ממר"ם הראשון, מרדכי קיקיון, ביוני 1959, לפני 60 שנה. צה"ל קיבל אז את המחשב הראשון שלו, פילקו אימתני בגודל מקרר, ותפקיד היחידה היה לתפעל אותו עבור יחידות שונות של צה"ל.

 

היום העיסוק של ממר"ם (ראשי תיבות של מרכז המחשבים ומערכות המידע) שונה לחלוטין. תפקידה הוא לפתח את תשתיות ה־IT של הצבא לכל ייעוד – מינהלתי ותומך לחימה, לפתח יישומים לשימוש יחידות שונות בצבא, לתת הגנת סייבר לרשתות הרבות שמשמשות את צה"ל ולתפעל את מרכזי המחשוב. האחריות של ממר"ם מתחילה בשולחן השרטוט, כשמתכננים את הטכנולוגיה או היישום החדשים, דרך הייצור, ביצוע, תשתיות, בנייה, ועד תפעולם השוטף וההגנה עליהם. אולי בהכללה אפשר לומר שאם משהו קשור במחשב צבאי – ממר"ם אחראית לזה.

 

"אני אמור לאפשר לצה"ל לנצח", אומר ע'. "צה"ל היום מתבסס מאוד על טכנולוגיה. אחד המרכיבים בליבת האסטרטגיה הצה"לית זה הדיגיטל, ובתוכו אני מספק שירותי IT שהיום אי אפשר בלעדיהם. פעם היה אפשר, היום זה נגמר. למשל, הענן המבצעי, שהוא פלטפורמה מרכזית שפיתחנו ומשמש בתי תוכנה מחוץ לממר"ם.

 

"אם פעם המפתח היה צריך לספר סיפור שלם שהתחיל מדרישה מבצעית, לעבור המון תהליכים, לבוא לממר"ם, להכניס לטיפול ושאנחנו נעבוד על זה וזה היה לוקח שנה, היום הורדנו את זה לשבועות ואפילו ימים. הוא מתכנת את האפליקציה על הענן, בשירות עצמי, ולא עוסק בכל המעטפת. אחד השרירים החזקים בצה"ל הוא המפתחים, ונתתי להם יכולת לבטא את עצמם מהר ובזול, וזה חיוני לצה"ל כדי להיות על האקספוננט. ואגב – אנחנו אוהבים לעשות מודלים למודלים, ו'יבש' ל'רטוב', ומנסים לא להיכשל. אבל אם אפשר, עדיף להיכשל מהר ובזול, ואת זה המערכת מאפשרת לנו".

 

עוד שירות שממר"ם נותנת למפתחים הצה"ליים הוא פלטפורמה דיגיטלית ידידותית לניתוח מהיר של ביג דאטה. זה נשמע כמו קסם: המפתח – באמצעות הענן – מעלה לפלטפורמה את נתוני העתק שלו, נותן להם לרוץ כמה ימים ומקבל בחזרה את מודל החיזוי הטוב ביותר שהפלטפורמה מוצאת. נשמע כמו כלי שכל מדען וסטארטאפיסט היו שמחים לקבל גישה אליו.

 

"זה מדען המידע האוטומטי על משקל הרקדן האוטומטי", מתבדח ע'. "קח את הדאטה מכל הסנסורים שלך, תגדיר לפי מה אתה רוצה למקסם, תלחץ play, תן לזה לרוץ שלושה ימים בסופשבוע, וכשתחזור תקבל מודל שינבא בצורה הכי טובה שאפשר את מה שרצית. זה מה שמדען מידע עם תואר שני, מומחה עם הרבה ניסיון, היה עושה במשך חודשיים. ואני נותן לו תהליך אוטומטי. זה יכול להביא ערך לצה"ל מהרמה של התייעלות כלכלית ועד פעולות מבצעיות כמו איתור מנהרות. יש בגבולות סנסורים שאוספים מידע ואפשר להזין את הדאטה הזו ולהגיע למסקנה שבוודאות של 70% יש מנהרה".

 

תוכל לתת דוגמה לעוד שימושים?

"לפני חודשיים באכ"א עשו תהליך שהניב מודל שהצליח לנבא ב־60% ומשהו שיבוץ מוצלח של מלש"ב. אז מעבר למראיין שיודע הרבה, יש עכשיו כלי תומך החלטה נוסף".

 

עוד תפקיד חשוב של ממר"ם הוא לבנות ולתפעל את הרשתות הצה"ליות, ולא פחות חשוב – להגן עליהן. ע' אומר שלפי מיקרוסופט, הרשתות הצה"ליות הן הגדולות ביותר במזרח התיכון מבחינת כמות המשתמשים. וברוח התקופה, הוא מרגיש מחויב לתת לחיילים בצבא את מה שמקבלים אזרחים בבית, לא פחות.

 

"זו הציפייה: שכשאני אשב על המחשב, הכל יהיה זמין, תהיה לי סביבה דיגיטלית עשירה, ובזה אנחנו עובדים", הוא מסביר. "הצבא כבר לא צועד רק על קיבתו, הוא צועד על הרשת שלו, על הדיגיטל שלו, והרבה מזה אני צריך להביא. כמו צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי – מערכות דיגיטליות שמשמשות לוחמים ומשלבות את כל הגורמים שמשתתפים בלחימה) שהיום מנוהל מפה, או ערוצי ההתרעה במקרי אזעקה, שגם זה מפה. אני מבין היטב את גודל האחריות שמוטלת על כתפיי, וככל שמתקדמים, נשענים יותר ויותר על הדיגיטל לא כי צה"ל חכם במיוחד – אלא כי ככה העולם".

 

"לא בכל יום מגשימים חלום ילדות"

 

אולי זו האישיות שלו, או האופי הלא פורמלי של יחידת עילית טכנולוגית שרוצה שהאנשים שלה יהיו מרוצים, אבל ע' נינוח וחף ממניירות טיפוסיות למפקד בכיר בצבא. כשנכנסנו להדגמה באחד המבנים, הוא המתין בסבלנות שהחיילים ייצאו, התבדח עם כמה, ואף אחד לא התייחס ביראה (וגם לא הצדיע) למפקד שהגיע. החיילים שלו פנו אליו בשמו הפרטי.

הוא בן 40, נשוי לטל ואב לשלושה - גלעד בן 11 וחצי ("חולם להיות רונאלדו"), יובל בן 8 וחצי ("בקטע של מבוכים ודרקונים") ומאיה בת 5 וחצי ("צובעת את החיים שלנו בוורוד והולכת כל יום לגן לבושה כמו חד־קרן"). כשהיה ילד בעצמו, הוא אהב ספורט ומחשבים, ובתיכון חלם להגיע לממר"ם. אבל היה לו פרופיל קרבי ולכן הוא שירת כקצין תקשוב מבצעי קרבי במורן. "אחר כך עברתי רצף של רוב היחידות המיוחדות בקהילת המודיעין הישראלית, בצה"ל ומחוצה לו. נשאיר את זה ככה", ואז עשה שני תארים ראשונים – בפיזיקה ובהנדסת חשמל. כשסיים את הלימודים, ב־2011, הציעו לו להקים את מחלקת הגנת הסייבר, ולפני שנה וחצי הציעו לו להתמודד על תפקיד מפקד ממר"ם. "קפצתי על ההזדמנות, ולשמחתי קיבלתי את התפקיד. לא בכל יום מגשימים חלום ילדות. זו יחידה מדהימה עם עבר מפואר ועתיד מזהיר. זו תחושה אדירה".

 

חיילים ביחידת ממר"ם חיילים ביחידת ממר"ם צילום: דנה קופל

על השולחן יש לו דמויות קטנות של מייסדי המדינה. בספריה "סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז, עם הקדשה אישית מידי המחבר. "יש לי את האנשים האלה (הוא מתכוון לדמויות) שיזכירו לי כל בוקר למה אני פה, ואני מתהדר בזה שפרופ' אסא כשר בוגר ממר"ם יותר מאשר בכל סטארטאפיסט. אפשר להבין על איזה מותג אני יושב כמפקד היחידה".

 

מה הדרייב שלך?

"אני סקרן, אני מאוד אוהב את המערכת הצבאית, ציונות זו לא מילה גסה אצלי, ואני מאוד אוהב טכנולוגיה".

 

ברמה שכשיוצא מוצר חדש, אתה חייב לשים עליו את היד?

"אם יש עליו סמל של תפוח אז כן, ואם לא – אני קורא הרבה. אני מקפיד לעמוד בכלל חמש שעות הלמידה השבועיות של אילון מאסק. בעבר דיברו על IQ (מנת משכל), ועל EQ (אינטליגנציה רגשית) והיום מדברים על GQ (Growth quotient) – מדד הצמיחה שלך. ומי שה־GQ שלו לא גבוה, במיוחד בעולם טכנולוגי, יורד מהעקומות בגלל הקצבים המהירים. אני משקיע בשריר הזה לא רק כדי להיות רלבנטי, אלא כדי לנסות להקדים".

 

מתנצלת מראש אם אני מעליבה, אבל סייבר לא יותר מדליק ורלבנטי מממר"ם?

"סייבר הוא חלק אינטגרלי מעולם הדיגיטל. אני חושב שהוא פחות מ־20% מתחום ה־IT בשוק החופשי, אבל הוא מאוד דומיננטי ובכותרות, ומאוד סקסי. אבל הוא חלק משלם, הוא לא עומד בפני עצמו. הרי סייבר הוא ממד מומצא אדם. אם לא היה IT, לא היה סייבר. דבר שני, זה באמת מגניב, מאוד נהניתי בתפקידים שלי שם ואולי גם אחזור אליהם, אבל אני נהנה מאוד גם מסוגיות שאינן סייבר. היום, למשל, היתה לי הדגמה על טכנולוגיה חדשה שמאפשרת יעילות טובה יותר. מי היה מאמין לפני חצי שנה שאני אראה שרת ואחייך כי אני יודע שהוא מביא דאטה סנטר שלם במזוודה. אני מלא סיפוק.

 

"וכמעט חמישית מממר"ם עוסקים בסייבר כי לא מספיק שנביא פלטפורמה דיגיטלית או רשת, נקים ונתפעל אותן, צריך שהן גם יהיו מוגנות משלושה תרחישים – פגיעה לשם שלילת יכולות, ריגול ואיסוף מידע, והאיום הפנימי מתוך צה"ל. הופקו המון לקחים מאירוע ענת קם, שבו חייל לוקח מידע בזדון או מסקרנות, וגם בזה אנחנו מטפלים. אז סייבר הוא חלק מהאקוסיסטם שלי ומקבל נתח לא מבוטל מהלו"ז שלי".

במבט קדימה, ע' שואף להביא את פלטפורמת הענן שממר"ם פיתחה לשטח הלחימה עצמו, עם מן "עננון" שיאסוף את המידע מהסנסורים וציוד ה־IoT שבאזור הלחימה ויעבד אותו מקומית. "ככל שאנחנו יותר ויותר מונעי מידע, אנחנו זקוקים למידע שחלקו מגיע מהקצוות, ולא הכל יכול לבוא 'הביתה'", הוא מסביר. "צריך לתת לקצוות יכולת עיבוד ומחשוב לוקליות. חלק יעלה למעלה, חלק ייתן מענה מקומי באמצעות יותר ויותר פרויקטים חצי־אוטונומיים. לזה קשור הדאטה סנטר במזוודה שהזכרתי, שמגיע לשדה הקרב בטנק, בנגמ"ש או בסטי"ל ועוזר שם בעיבוד נתונים ובקבלת החלטות.

 

"אז אם את שואלת אותי איפה ממר"ם תהיה בעוד 5 או 10 שנים – ניכנס למרחב הלחימה עם יכולות עיבוד שיש לנו בהן יתרון יחסי. ודבר שני, מאחר שיותר עשייה צה"לית תהיה בענן, אני מעריך שיותר יעבור לענן הציבורי של אמזון, מיקרוסופט, you name it".

 

אתה רציני? חומר צה"לי על ענן ציבורי, שהוא לא שלך? ומה עם ביטחון מידע?

"ואם זה מידע בלתי מסווג?".

 

ואם יש דלת אחורית?

"עכשיו מתחיל שיח שלם על שלושה פרמטרים: זמינות, כי אני רוצה שהכל יהיה נגיש לי; אבטחת מידע שהיא הגנה על המידע ואנחנו יודעים לטפל בזה; וסוגיה כלכלית, לראות שהבאנו משהו שמפחית עלויות. אבל כמה גדול שלא אהיה, אני לא אמזון שבשנה שעברה היה לה תקציב מו"פ של 17 מיליארד דולר. אין אלטרנטיבה. אני לא הולך להחליף את אמזון ולכן אני רוצה לאפשר לאנשי צה"ל ליהנות מהבשורה שם. יש מגוון רחב של שירותים שלהערכתי בתוך חמש עד עשר שנים מהיום צה"ל יהיה חייב להיות בהם באופן יותר משמעותי ודרמטי כדי ליהנות מהעושר הזה. אנחנו מקפידים על ABC, מה שאפשר מאמצים (Adapt), מה שאפשר לקנות קונים (Buy), ואם מפתחים צריך להיות ברור שיש לזה ערך מיוחד. יש דברים שכנראה לעולם לא ייצאו מצה"ל וטוב שכך, אבל יש דברים שכן. אחרת לא נצליח לדלג את האקספוננט".  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x