שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הפרקליטות: שווי ההטבות שהעניק נתניהו לאלוביץ' - 1.8 מיליארד שקל

על פי כתב החשדות, נתניהו פעל לקדם את האינטרסים העסקיים של בעל השליטה בבזק - באמצעות מתן אישורים במשרד התקשורת לעסקת בזק-יס, למכירת יד 2 ולשעבוד מניות השליטה לצורך הנפקת אג"ח בי-קום - על מנת שאלוביץ' יוכל לפרוע בכסף שיקבל חובות עתק לבנקים

ליטל דוברוביצקי ותומר גנון 20:5828.02.19
איש העסקים שאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת התקשורת בזק, זכה בסכומי עתק בסך 1.8 מיליארד שקל כתוצאה ממעורבות ראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו, בקידום האינטרסים הכלכליים שלו תמורת סיקור מלטף באתר "וואלה". כך טוענת הפרקליטות בכתב החשדות בתיק 4000. הן נתניהו והן בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' דוחים את הטענות.

 

לצפייה בכתב החשדות המלא נגד בנימין נתניהו לחצו כאן

לצפייה בעמדת היועמ"ש ובזו הנגדית של פרקליט המדינה לחצו כאן

לצפייה בתשובת היועמ"ש לעורכי דינו של נתניהו בנושא פרסום ההמלצות לחצו כאן

 

במסגרת כתב החשדות שנשלח לנתניהו, המיוצג על ידי עוה"ד נבות תל צור, טל שפירא ועמית חדד, נטען על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כנגד נתניהו: "מעורבותך בענייניו של שאול אלוביץ' ופעולות שביצעת על מנת לקדם את האינטרסים הכלכליים שלו, ובכלל זה היתר שיעבוד מניות השליטה בבזק לצורך הנפקת אג"ח בי-קום; אישור עסקת מכירת יד 2; אישור עסקת בזק-יס והטבות כלכליות נוספות שנבעו מפעילותך, הניבו לאלוביץ' סכומי עתק הנאמדים בלפחות 1.8 מיליארד שקל. חלק נכבד מן הכספים שקיבל אלוביץ' כתוצאה מהחלטות רגולטוריות שלך, שימשו אותו על מנת לפרוע את חובות העתק של חברות מקבוצת יורוקום שבשליטתו לבנקים".

 

התערבות 1: עסקת בזק-יס

על פי כתב החשדות, עד לחודש יוני 2015 הוחזקו חלק ממניות יס בידי יורוקום וחלקן בידי קבוצת בזק. עד למרץ 2014 היתה קבוצת בזק מנועה מלרכוש את מלוא האחזקות ביס, נוכח התנגדותו של הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, דיוויד גילה.

 

"במרץ 2014 לאחר בחינה מחודשת של בקשת בזק לרכוש את מניות יס המוחזקות על ידי יורוקום", נטען בכתב החשדות, "אישר הממונה את עסקת בזק יס, תוך התנייתה בתנאים. מאחר שאישור שר התקשורת לעסקה נדרש על פי רישיון החברה, פנתה יס למשרד התקשורת בהמשך, בחודש יולי 2014 בבקשה לאשר את עסקת בזק יס. אישור זה נדרש בנוסף על האישור שנדרש לתת לעסקה הממונה, והשיקולים לנתינתו היו רחבים יותר מהשיקולים שאותם שקל הממונה".

 

עוד מצוין בכתב החשדות כי "בהסכם שנחתם בין יורוקום לבזק לצורך מכירת מניות יס, נקבע כי ככול שאישור שר התקשורת יהיה בכפוף לתנאים מהותיים, הדבר יאפשר לדירקטוריון בזק לחזור בו ולבטל את העסקה. הסכם המכירה קבע מסגרת זמנים לקבלת האישור.  

בנימין נתניהו ושאול אלוביץ' בנימין נתניהו ושאול אלוביץ' צילום: יובל חן, אלכס קולומויסקי

 

"מועד מהיר לקבלת האישור לעסקה היה חשוב לאלוביץ' גם מכיוון שכספי תמורת המניות שיורוקום היתה עתידה לקבל מהעסקה, יועדו מראש לתשלום חובות עתק של חברות מקבוצת יורוקום לבנקים, אותם התקשה אלוביץ' לפרוע".

 

מכתב החשדות עולה כי שאול אלוביץ' היה בתקופה הרלוונטית לחשדות בעל השליטה בקבוצת יורוקום באמצעותה הוא החזיק בשליטה במספר חברות ציבוריות וקבוצת בזק ביניהן. "בתקופה הרלוונטית חברות מקבוצת יורוקום שבשליטת אלוביץ היו נתונות לחובות של 800 מיליון שקל לבנקים שונים".

 

התערבות 2: השוק הסיטונאי

נושא נוסף שבו, על פי כתב החשדות, התערב נתניהו כדי לנסות להטיב עם קבוצת בזק וכך עם כיסו של אלוביץ', נגע לעיכוב רפורמת השוק הסיטונאי. "ברבות השנים", נטען בכתב החשדות, "התברר שמספר המתחרים בשוק התקשורת, המוגבל למספר התשתיות, קטן מכדי להבטיח תחרות אפקטיבית בשוק התקשורת. זאת משום שהצורך בתשתית היה חסם כניסה לשוק התקשורת, דבר שפגע בתחרות בשוק זה. לפיכך קידם משרד התקשורת במשך שנים רפורמות שתכליתן פתיחת מקטעים שונים בשוק התקשורת לתחרות".

 

על פי כתב החשדות "בחודש מאי 2012 פרסם שר התקשורת, משה כחלון, מסמך מדיניות בנושא הרחבת התחרות בתחום התקשורת, בו אימץ את עיקרי המלצות ועדת חייק. במסמך נקבע בית היתר שבעלות התשתית יחויבו למכור לספקיות השירות שירותים סיטונאיים, והאחרונות יספקו את השירותים על גבי התשתיות של בעלות התשתית. בשנת 2013 אומץ מסמך המדיניות בהחלטת ממשלה שבראשותך, ואף החלו להתקיים שימועים בנוגע לרכיבים השונים של הרפורמה.

 

"בהמשך לכך בחודש נובמבר 2014 התקין שר התקשורת דאז, גלעד ארדן, תקנות שבהן נקבעו חובת בעלות התשתית לספק שירותים סיטונאיים, וכן נקבעו התעריפים המרביים שינתן יהיה לגבות עבור השירות. ברישיונן של בעלות התשתית נקבע כי השירותים יבוצעו החל משנת 2015. לרפורמה הזו היו שלושה מרכיבים מרכזיים הרלוונטיים לחשדות: תשתית נייחת, שירותי טלפוניה קווית ושימשו בתשתיות פסיביות".

 

התערבות 3: הפרדה מבנית

נושא נוסף שבו התערב לכאורה נתניהו כדי לקדם את האינטרסים של אלוביץ' היה ההפרדה המבנית בקבוצת בזק. "במסגרת דו"ח חייק ובמסמך המדיניות שאימץ אותו הומלץ לבטל מגבלות שהוטלו בעבר על קבוצת בזק וחייבו אותה בהפרדה מבנית בין השירותים השונים שסיפקה, על מנת לצמצם את כוחה המונופוליסטי בתחום התקשורת. ועדת חייק המליצה לקשור בין ביטול ההפרדה המבנית לבין יישום רפורמת השוק הסיטונאי".

 

"בעקבות פרסום המדיניות ועל בסיס האינטרסים שלה בעניין, החלה בזק לדרוש ממשרד התקשורת את ביטול ההפרדה המבנית, כך שיתאפשר לה למזג את מתן כלל השירותים שמעניקה קבוצת בזק חתחת ישות משפטית, תאגידית ותפעולית אחת. מהלך זה גילם יתרון כלכלי עצום לבזק, ולא בכדי הוא הותנה משל זמן רב על ידי משרד התקשורת ביישום אפקטיבי של רפורמת השוק הסיטונאי".

 

תגובות:

מטעם ראש הממשלה נמסר: "ההאשמות על שוחד הן מגוחכות. ראש הממשלה נתניהו לא קיבל מאלוביץ׳ דבר ולא נתן לו דבר. הסיקור בוואלה היה שלילי והתגבר לקראת הבחירות. כל ההחלטות בעניין בזק אושרו ע״י כל הרגולטורים האחראיים וראש הממשלה פעל ללא רבב, כפי שמשרד המשפטים קבע במסמך רשמי. להאשים בשוחד על שתיים וחצי כתבות באינטרנט זה צעד אבסורדי שאין לו תקדים בתולדות המשפט. מגדל הקלפים הזה יקרוס בקרוב".

פרקליטיהם של שאול ואיריס אלוביץ׳, עורכי הדין ז׳ק חן, מיכל רוזן-עוזר, נועה פירר ותאיר בן שושן ממשרד חן, יערי, רוזן-עוזר ושות׳, מסרו: ״קיבלנו את הודעת הזימון לשימוע, נלמד אותה ואת מלוא חומר החקירה ונשקול את המשך צעדינו. אנו משוכנעים שלא נפל פגם בהתנהלותם של שאול ואיריס אלוביץ״.

 

 

 

x