נולדות לאפליה: קנס על הרחם לנשים עובדות

הסקירה השבועית של משרד האוצר שעסקה הפעם בפערי ההשתלבות והשרידות בהייטק בין גברים לנשים הציגה נתונים מעציבים: מלבד הפערים הקיימים כבר בבוגרי מקצועות ההייטק לתואר ראשון (רק כחמישית מהם נשים), עולה ממנה שככל שרמת השכר עולה, כך שיעורן היחסי של הנשים קטן.

גם אם נדלג על דרגות השכר הנמוכות ביותר בתחום, בהן יש רוב נשי של 60%, נראה שכבר בדרגת שכר של כ־15 אלף שקל (שכר של מתכנת מתחיל בחברות רבות) נשים מהוות רק שליש מכוח העבודה. בדרגות השכר הגבוהות ביותר הפער הזה קיצוני במיוחד - נשים מהוות רק 13% מכוח העבודה.

משרד האוצר גורס כי “הסבר עיקרי לפער בקצב התפתחות השכר הוא ההשפעה השונה שיש להורות על עובדים ועובדות. בעוד תוואי עליית השכר של נשים יורד כתוצאה מהולדת הילדים, קצב עליית השכר של גברים אינו מושפע מהמעבר להורות”.

על מנת לבדוק את התופעה הזו, המכונה ״קנס אמהות״, הושווה השכר של בוגרת מקצועות ההייטק ההופכת לאם לזה של בוגרת שלא הפכה לאם ונמצא כי הוא צפוי להיפגע ב־9% עם כניסת הילד הראשון במשפחה, כאשר לאחר הולדת הילד השני השכר צפוי לרדת עוד יותר ולהיות נמוך בכ־15%.

אישה ותינוק צילום: Getty

אבל נתון חשוב נוסף מראה כי הפער בין גברים לנשים שבע שנים לאחר שנכנסו לשוק העבודה גבוה אפילו יותר. נשים מרוויחות בשלב זה 25 אלף שקל לעומת 31.5 אלף שקל שמרוויחים הגברים. המסקנה העולה מהפער הזה היא שנשים נענשות גם כשאינן הופכות לאמהות, כלומר נענשות על עצם הפוטנציאל שלהן ללדת. כמובן שהאפליה נגד נשים אינה קשורה רק לכך שיש להן רחם מתפקד. כל אשה עובדת יכולה לשלוף גם מתוך שינה שלל דוגמאות. ״תתמודדי״, יכתבו כאן הטוקבקיסטים, "עוד פעם פמיניסטיות מתבכיינות״, יוסיפו אחרים.

והנשים מתמודדות: כשכולם במשרד מסתכלים עליהן בציפייה כדי שיזמינו ארוחת צהריים; כשמבקשים מהן חוות דעת נשית כי שוב יש רק אשה אחת בחדר; כשבפגישה חשובה מדברים רק עם הגבר שהגיע איתן. אף אחת מהדוגמאות הללו אינה מקרה של הטרדה, אף אחת מהן לא תגיע לבית המשפט או תעורר סערה בתקשורת. זו השגרה הפשוטה והמתישה של להיות מיעוט נשי בחברה גברית במקום העבודה.

את האפליה של חיי היומיום אי אפשר לכמת במספרים ולהציג בדו"ח, אבל היא חשובה לא פחות ומשפיעה לא פחות על שיקולי הקריירה של נשים. החללים בין המספרים בדו”ח של משרד האוצר מלאים בהתמודדיות כאלה.