$
דעות

דעה

המזון מתייקר? תפסיקו לזרוק אותו

שליש מהמזון המיוצר בישראל מושלך לפח, אך רוב האנשים לא מודעים בכלל לעובדה שהם זורקים אוכל; לבזבוז הזה אחראים רבים - מהצרכן הביתי ועד ליצרניות המזון, הקמעונאים והרגולטור. מקורה של התופעה הזו הוא עיוורון וחוסר מודעות - ואת זה יש לשנות

מיכל ביטרמן 08:0811.01.19

כל אחד מאיתנו זורק לפח רבע ממוצרי המזון שהוא קונה. דמיינו שאתם יוצאים מהסופר עם ארבע שקיות - ואז משליכים אחת מהן לפח בחוץ. זה מה שקורה לכולנו ברמה היום-יומית. בנוסף, רוב האנשים לא מודעים בכלל לעובדה שהם משליכים מזון, ואם הם מודעים - הם מעריכים את היקף התופעה בחסר.

 

בניגוד לתחושה הברורה המורגשת בארנק בעת קניית המזון, אנו עיוורים לחלוטין למחיר ההשלכה שלו; מכאן, לא מפתיע שהישראלי הרבה יותר חסכני בעת הקנייה מאשר בעת ההשלכה.

 

 

  

 צילום: זהר שחר

 

 

המספרים מדברים בעד עצמם: משפחה ישראלית ממוצעת מבזבזת כ-8,000 שקל בשנה על השלכת מזון. במקרה של חלק מהבתים בישראל, המספרים אף גבוהים יותר: במחקר של לקט ישראל ו-BDO נמצא כי חצי מהמזון שהושלך היה ראוי למאכל בעת השלכתו, ולא נזרק משום שתוקפו פג, היה לא מזין או לא בריא למאכל.

 

מדוע, אם כן, אנו נזעקים, ובצדק, לנוכח עליית מחירי המזון, אך עיוורים למחיר שאנו משלמים בשל השלכתו? התשובה נעוצה בחוסר המודעות לכך שאנו משליכים את המזון ולכך שהכמויות מצטברות לכדי מחיר כלכלי גבוה.

 

חלק מהעיוורון נובע מכך שאין סיבה אחת להשלכת מזון: במחקר שערכנו ב-The Natural Step ישראל גילינו שקיימות 17 סיבות שונות לבזבוז מזון בבית, וביניהן: חוסר הבנה של תאריכי התפוגה, בישול מוגזם בעת אירוח, קנייה מוגזמת בשל פיתוי למבצעים בסופר, הפחד משאריות או חוסר מוכנות הילדים לאכול יום אחר יום את אותו המזון. בין אם מדובר בערך הנמוך שיש למזון אצל ילדים, בפיתוי מוגזם למבצעים, בפחד מירקות ומפירות שנראים שונה, או ברצון לבשל הרבה כדי 'שלא יחסר', התוצאה זהה: השלכה מוגזמת ומיותרת. לכן, את יוקר המחייה האישי שלנו ניתן לצמצם גם באמצעות קנייה חכמה יותר ושימוש מדויק יותר במזון שקנינו.

 

לבזבוז המזון אחראים רבים. הצרכן הביתי הוא חלק מפאזל שלם של שחקנים שאחראים לכך שבסופו של דבר, שליש מהמזון המיוצר בישראל מושלך לפח. אלא שלצרכן הביתי יש אפשרות לפעול על מנת לצמצם את בזבוז המזון שלו - במקביל לצעדים ההכרחיים בהם צריכים לנקוט יצרניות המזון, הקמעונאים והרגולטור.

 

הארגונים הפעילים בתחום עושים לא מעט כבר כיום; יש שחתמו על "האמנה הישראלית לצמצום בזבוז מזון", יש שחברו ל"יום צמצום בזבוז המזון העולמי" שהוכרז, לראשונה השנה, ב-12 במרץ, ויש שפועלים במסגרת עצמאית. אך עשייה משמעותית בנושא, בקרב הגורמים המשמעותיים במשק המזון, עדיין חסרה.

 

על רקע המחאה נגד עליות המחירים, יש הזדמנות לפקוח את העיניים; להסתכל על הכמויות הנצרכות, לקנות בצורה מושכלת ולעשות שימוש מידתי במזון שלנו. יש פתרונות רבים, ורובם לא דורשים מאמץ מיוחד - רק מודעות. ברגע שנסתכל אחרת על הרכישה, השימוש, וההשלכה של המזון שלנו, הדברים יתחילו להיראות אחרת. כך גם נחזיר לעצמנו לארנק סכומים יפים כל חודש.

 

הכותבת היא מנכ"לית וממייסדי The Natural Step ישראל , מלכ"ר הפועל להטמעת המודעות לנושא צמצום בזבוז מזון בארץ ובעולם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x