שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מחקר: לאומת ההייטק אין לאן לגדול

מחקר חדש של מרכז טאוב מגלה שענף ההייטק הישראלי כבר קלט את רוב העובדים המקומיים המסוגלים לעבוד בו. גם כך הוא הרבה יותר גדול מאשר במדינות אחרות. הסיכויים לשלב בו עובדים מהמגזרים החרדי והערבי שהמיומנויות שלהם נמוכות יחסית, קלושים

שחר אילן 06:3912.12.18

הפוטנציאל לגידול של ענף ההייטק הישראלי באמצעות עובדים מקומיים נמוך. זאת, הן משום שכבר היום שיעור העובדים בהייטק בישראל גבוה יחסית למדינות המפותחות והן בשל המיומנויות הנמוכות של יתר העובדים במשק. כך עולה ממחקר שמפרסם היום החוקר גלעד ברנד ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בנושא "האם מדינת הסטארט-אפ יכולה לגדול"? לאור הממצאים אומר ברנד: "ייתכן שעל קובעי המדיניות לחשוב על מקור חלופי לצמיחה עתידית במשק".

 

 

 

ישראל נחשבת לאומת הסטארט-אפ, אולם חלקו של מגזר ההייטק בסך התעסוקה במשק עומד על כ-8 אחוזים בלבד. עובדי ההייטק בישראל משתכרים בממוצע פי שניים מעובדים בתחומים אחרים. הפער בין משכורות ההייטק והענפים האחרים הוא הגבוה ביותר ב-OECD. למרות זאת שעור העובדים בענף נותר ללא שינוי זה למעלה מעשור והמעסיקים מתקשים לאייש משרות פנויות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-2017 היו חמש משרות פנויות של פיתוח תוכנה על כל מחפש עבודה בתחום זה.

 

עם זאת, למגזר זה יש חשיבות רבה למשק בהיותו מקור לרבע מתשלומי מס ההכנסה. לאחרונה אושרה רפורמה מקיפה לעידוד התעסוקה בתחום ההייטק.

 

עובדות חרדיות בהייטק. רק כ-13% מהחרדים והערבים שולטים באנגלית ברמה טובה מאוד לעומת 61% מעובדי ההייטק עובדות חרדיות בהייטק. רק כ-13% מהחרדים והערבים שולטים באנגלית ברמה טובה מאוד לעומת 61% מעובדי ההייטק צילום: גיא אסיאג

 

 

מחקר חדש שערך ברנד בדק את היקף פוטנציאל העובדים שיכולים להשתלב בהייטק באמצעות סקר מיומנויות בוגרים (PIAAC) של ה-OECD. סקר PIAAC בוחן את רמת האוריינות בקריאה, במתמטיקה ובפתרון בעיות בסביבה ממוחשבת בקרב מבוגרים בגילאי העבודה.

 

 

המחקר של מרכז טאוב מראה כי הפוטנציאל להתרחבות נוספת של התעסוקה במגזר ההייטק בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל נמוך, לכל הפחות בטווח הקצר. סיבה אחת לכך היא שכבר כיום שיעור העובדים בהייטק בישראל העומד על 8.2% הוא הגבוה ביותר ב-OECD ויותר מכפול מממוצע הארגון (3.7%).

 

סיבה שנייה היא שיתר העובדים במשק, בייחוד בני המגזרים הערבי והחרדי הנחשבים למקורות הצמיחה האפשריים העיקריים של המשק, מתאפיינים ברמת מיומנויות נמוכה מאוד. בין היתר מדובר ברמת שליטה נמוכה בשפה האנגלית. רק כ-13% מהחרדים והערבים שולטים באנגלית ברמה טובה מאוד לעומת 61% מעובדי ההייטק. ההסתברות שאדם שאינו יודע אנגלית יועסק בהייטק אפסית. ברנד קובע ש"ששיפור לימודי האנגלית במוסדות החינוך של האוכלוסייה הערבית והחרדית הוא תנאי הכרחי להנגשת ההייטק גם בעבור אוכלוסיות אלו".

 

 

מתברר גם שהפערים בין הכישורים של עובדי ההייטק בישראל ובין כישורי העובדים ביתר ענפי המשק הם הרחבים ביותר בקרב המדינות המפותחות, ונראה כי תחום ההייטק כבר קלט את מרבית העובדים המסוגלים לעבוד בו. 22% מהעובדים המיומנים ביותר (חמישון ההישגים העליון ב-PIAAC) מועסקים בהייטק – שיעור גבוה בהרבה מכל יתר המדינות שנבדקו. 60% מהמועסקים בהייטק ממוקמים בחמישון המיומנויות העליון.

 

ככל שקיים פוטנציאל להרחבת ענף ההייטק הוא מגיע מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית ש-95% מעובדי ההייטק משתייכים אליה ממילא. מתברר שמבחינת המיומנויות רק 4% מהאוכלוסייה שאינה עובדת בהייטק רלבנטית לתעסוקה בו, 3% מהחרדים וחצי אחוז מהערבים. מרבית האנשים הנמנים עם פוטנציאל זה מועסקים ממילא במשלחי יד עם משכורות גבוהות וספק אם יש להם עניין בהסבה.

 

 

המסקנה העולה מכך היא שהתועלת בהסבת עובדים שאינם בעלי מיומנויות גבוהות להייטק באמצעות הכשרות מקצועיות מוטלת בספק שכן ספק אם יש להם המיומנויות הדרושות. ברנד קובע כי "לשם הגדלת פוטנציאל התעסוקה במגזר ההייטק בטווח הארוך יש לתקן את הליקויים במערכת החינוך בפרט בקרב חרדים וערבים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x