$
בארץ

ניתוח כלכליסט

השיטה הקלה להלבנת הון בישראל: דרך העברות בחו"ל

הדו"ח השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון חושף עוד כי עסקאות במזומן בעיקר בתחום הנדל"ן הן כחמישית מהיקף הכלכלה השחורה בישראל

עמרי מילמן 07:5003.09.18

הרשות לאיסור הלבנת הון מפרסמת היום את הדו"ח השנתי לשנת 2017 החושף את תמונת הכלכלה השחורה בישראל, שמוסדות המדינה מתקשים להעריך את היקפיה גם היום. "כלכליסט" מציג את הנקודות המעניינות שעולות מהתמונה שמציירת הרשות.

 

המסקנה הברורה העולה מהדו"ח היא כי הדרך הקלה ביותר להלבין היום הון בישראל היא דרך צינורות בחו"ל. כדי להעלים הון צריך לעשות מספר העברות, בדרכים קצת מתוחכמות, דרך מדינות שלא בהכרח ישתפו פעולה עם ישראל. משם הדרך של הרשות לאיסור הלבנת הון לאתר את מקור הכסף - לא גבוהה. על פי נתוני הרשות, 15.6% מהלבנות ההון נעשות בדרך הזו.

 

 

 צילום: שאטרסטוק

 

הדבר מטריד במיוחד שכן אחד הכלים למנוע את מסלול ההלבנה - תקנות שיסדירו העברת מידע בין ישראל לבין 100 מדינות נוספות - תקוע כבר מעל שנה בכנסת, בגלל מחלוקות בין האוצר ליו"ר ועדת הכספים משה גפני שדרש להסדיר קודם את הפיקוח המקל על הגמ"חים. החקיקה תשפיע אמנם רק על המידע שיגיע לרשות המסים, אך להרתעה יהיה אפקט נרחב יותר.

 

על פי הדו"ח היקף הלבנות ההון שנעשו באמצעות שימוש במזומן עומד על 14% והנדל"ן על 6%. הרשות לאיסור הלבנת הון מודעת לכך שחלק לא מבוטל מהלבנות ההון באמצעות המזומן נעשות בעסקאות נדל"ן. אולם לרשות אין בהכרח דרך לאתר זאת. ברשות מודעים לכך שמאחר וכל עסקת נדל"ן היא בהיקפים גבוהים יחסית, כ־1.5 מיליון שקל בממוצע, ענף הנדל"ן מוגדר בסיכון בינוני־גבוה.

 

ברשות לאיסור הלבנת הון מאמינים כי החקיקה שאושרה לפני כחצי שנה בכנסת, לצמצום השימוש במזומן תאפשר להלחם בתופעה בתחומים אלה.

 

נקודה חיובית עולה מהדו"ח: מהלכים שנעשו בשנים האחרונות נותנים את אותותיהם. לאחר שנים של הזנחת הפיקוח על נותני שירותי המטבע (הצ'יינג'ים) בשנים האחרונות הועבר הפיקוח עליהם לרשות המסים וכעת הוא חזר לרשות שוק ההון. מספר הדיווחים על עסקאות בלתי רגילות שעמד על כ־2,000 ב־2014, זינק ל־23 אלף ב־2017. היקף הפעולות שאותרו על ידי הרשות בצ'יינג'ים ירד מ־12% בשנה שעברה ל־8%. עוד עולה מהדו"ח כי היקף הפעילות הבינלאומית של הרשויות לאיסור הלבנת הון הולך וגדל. ב־2017 גדל היקף בקשות המידע של הרשות מיחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם בכ־18%. מאז 2013 גדל ב־153% מספר הבקשות האלה.

 

משמעות הדבר היא כי הרשות עצמה וגופי האכיפה השונים - רשות המסים והמשטרה בעיקר - החלו להשתמש יותר ברשות לאיסור הלבנת הון כדי לקבל מידע מהגופים הפיננסיים בעולם.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x