• תפריט
דעות

קנסות לצרכני זנות: האם השיימינג יעקור את התופעה?

השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא האם מדובר באמצעי ראוי - "מידתי" ו"סביר" בלשון המשפט. הלקוח עצמו מעורב בפעילות שאינה אסורה לפי חוק, ולכן לא ברור כיצד ניתן להפלילו

משה גורלי 10:3614.06.18

הרעיון לקנוס צרכני זנות, ובשמם המלבב, זנאים, הוא בעייתי, למרות שרעיון צמצום תופעת הזנות מבורך. בתופעה הזו יש כיעור שיש לעקור, אבל מגולמות בה גם זכויות יסוד משפטיות, חירויות פרט, צרכים חברתיים, פטרנליזם מוסרי. וזה עוד לפני שהגענו לאכיפה. נקווה רק שכאן המצלמות המשטרתיות לא יזייפו, כי טעות בזיהוי הלקוח לא תסתכם רק בקנס.

 

 

 

הזנות עצמה אינה אסורה בישראל. החוק אוסר על "הפריפריה" של הזנות – איסור החזקת מקום שימוש בזנות, איסור שידול, איסור פרסום שירותי מין, איסור חיים על חשבון זונה, וכמובן האיסור בסחר בבני אדם, חטיפתם והחזקתם בתנאי עבדות – הנוראות שבעבירות הנלוות. באלה חובה להילחם עד חורמה.

 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: bigstock

 

גם אם נניח שהשיימינג ללקוחות יסייע בעקירת הפשעים האיומים האלה, השאלה היא האם מדובר באמצעי ראוי - "מידתי" ו"סביר" בלשון המשפט. הלקוח עצמו מעורב בפעילות שאינה אסורה לפי חוק, ולכן לא ברור כיצד ניתן להפלילו. וגם אם מדובר לתכלית ראויה - ממש לא בטוח שהפללתו תשיג את התכלית הזו, גם אם תתרום מעט לצמצומה.

 

שאלה גדולה נוספת היא הפגיעה בחופש העיסוק. יש נשים שעוסקות בזנות בבחירה, החל מהרצון לממן לעצמן מותרות, ועד הרצון לממן לעצמן קיום שבעיניהן טוב יותר מעבודות ניקיון מפרכות בשכר מינימום. אם מכירים בזכות האישה על גופה איך ניתן להגביל אותה דווקא מהשימוש הזה בגופה? מבחינה זו התזה הפמיניסטית היא בעייתית בעניין זה. נכון נשים רבות משועבדות לזנות כנגד רצונן, אבל נגד המצב הזה החוק הנוכחי מספק את הכלים למלחמה – בסוחרים, בסרסורים, במשדלים, בחיים על חשבון הנשים ועוד. האיסור החדש פוגע בליבת זכות היסוד לחופש העיסוק ובליבת זכותה של האישה לאוטונומיה ולריבונות על גופה.

 

כשמזיזים את הפוקוס לצורך החברתי, נתקלים בטענה מעניינת. הזנות אינה משרתת רק ניצול ציני של נשים אומללות בידי גברים הוללים. היא מספקת גם, כעדות המומחה של בוקי נאה, נחמה ומזור לגברים אומללים שאין להם דרך אחרת לקבל חום ואהבה, וזהו התחליף הקרוב ביותר שביכולתם להשיג. וכאשר הצורך הזה נפגש ברצון חופשי של אישה לספקו תמורת תשלום, הרי שיש כאן מפגש של וין-וין.

 

הטענה המרכזית כאן היא שהפללת צרכנים - גם אם היא תורמת לעקירת העוולות האמיתיות - אינה מידתית ואינה נחוצה מכיוון שהדרכים להילחם באותן עוולות קיימות גם בלעדיה. ועל כל אלה צריך להוסיף את הממד של הפטרנליזם המוסרני, של עיבוי מחלקי המוסר שיבלשו ויביישו גברים גם במצבים של מפגש חופשי ומרצון.

 

ואם מתעקשים בכל זאת ומתלבטים בשאלת האכיפה אפשר לשלב את הצד המוסרי והמעשי בפתרון בעייה נוספת שעל סדר היום, חוק הגיוס. הצעתי היא שיגייסו את בחורי הישיבות למשטרת המוסר והתועבה שתצוד את צרכני הזנות ובא לציון גואל. וגם גועל.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x