$
דעות

תשכחו מהשכר: זו הסיבה שגוגל ואמזון מושכות את העובדים הטובים

האנשים המבריקים שמובילים מיזמים חדשניים נופלים דווקא בתחום גיוס הון אנושי וממשיכים לדבוק בגישות שמרניות וישנות. התחרותיות בעולם הסטארט-אפים גדלה, ושלב גיוס העובדים הופך לקריטי

עודד וייס 07:3815.06.18

מבול הסטארט-אפים שקמו בישראל גרמו לשוק העבודה המקומי להשתנות בצורה קיצונית, אך בחלק נכבד מהחברות עדיין לא הבחינו בכך. זה הזמן לוודא שלא נשארתם מאחור.

 

תופתעו לשמוע שהאנשים המבריקים שמובילים מיזמים חדשניים ונמצאים בתחומים רבים בחזית הקדימה, נופלים דווקא בתחום גיוס הון אנושי וממשיכים לדבוק בגישות שמרניות וישנות. עולם הסטארט-אפים עובר שינויים והופך לתחרותי עוד יותר ושלב גיוס העובדים הופך לקריטי. בחברות גדולות, שם הכסף לא מהווה בעיה, הפנימו זאת ומשקיעים משאבים רבים במחלקות כוח אדם איכותיות, בעוד בסטארט-אפים מנסים לחסוך דווקא היכן שצריך להשקיע ובכך מסכנים את עתידם.

כמות הסטארט-אפים שצומחים פה לצד מרכזי המו"פ, מחדדים את המחסור בכוח עבודה איכותי, כך שמחלקת משאבי האנוש ובפרט אנשי הגיוס והסוריסנג גם בחברות הזנק, מעולם לא היו נחוצים כל כך.

 

ראיון עבודה (אילוסטרציה) ראיון עבודה (אילוסטרציה) צילום: שאטרסטוק

 

בעבר הלא רחוק, שיקולים של חיסכון כספי והיקף עבודה מצומצם גרמו לסטארט אפים להימנע מצירוף איש גיוס לחברתם בשלבים הראשוניים של המיזם, והובילו ליצירת זן חדש של מגייסים - מגייסים לייט. מדובר על מנהלי משרד עם כמה שעות פנויות בשבוע או מייסדים שבעבר ראיינו עובדים והם בעלי שם וקשרים בענף. אלה היו נעזרים במכרים, בחברים וקולוגות. הם היו מפרסמים באתרי דרושים וברשתות החברתיות ונעזרים בחברות השמה. תהליך הגיוס לא היה סופר מקצועי ולקח גם לא מעט זמן, אבל בשורה התחתונה עבד והחברה היתה מצליחה לגייס עובדים.

 

אולם, ישראל של 2018 מייצרת כל שנה מאות סטארט-אפים חדשים, שכל אחד מהם מחפש את המוחות המבריקים בתחום. לכך יש להוסיף את ענקיות האינטרנט כמו גוגל, פייסבוק אמזון ודומיהן שנכנסות בכל הכוח לשוק הישראלי ומחריפות את המאבק על המפתחים המובילים. הכוח החליף צד ועבר לעובדים. מועמד שמגיע להתראיין בסטארט-אפ בוחן את מקום העבודה הפוטנציאלי לא פחות מאשר אותו מנהל שמראיין אותו.

 

מועמדים פוסלים היום מקומות עבודה אם תהליך הגיוס לא היה לרוחם, אם נוצר ניתוק ארוך מידי בין ראיון אחד לשני, אם עלה קושי בתיאום מועד לראיון, אם בראיון עצמו לא פירטו בפניהם על המוצר, אם הם התבקשו לבצע מטלות ארוכות מייד בשלב מוקדם מידי של התהליך, אם המראיינים לא הרשימו אותם, אם הטכנולוגיה שבה מפתחים בחברה היא לא הדבר הכי חם בשוק ועוד ועוד. כשהכוח לצידם ושפע הזדמנויות התעסוקה כה גדול, ההחלטה באיזה מקום עבודה לבחור, נופלת על הדברים הקטנים שחוו לאורך תהליך הגיוס ויכולים להעיד בעניהם על טיב החברה, היחס לעובד, אפשרויות הצמיחה של האינדיבידואל וסיכויי החברה לשרוד ולהתפתח.

 

כאשר ביום אחד נתקלים בתהליך גיוס מסודר ומקצועי, מסביר פנים, מרשים וכזה שיוצר את הרושם הנכון, שכאן נמצא הדבר הגדול הבא, וביום השני פוגשים במגייס לייט ובתהליך גיוס מקרטע או אפילו סביר, הפערים הם כ"כ מוחשיים, כך שהסיכויים של אותו סטארט אפ לגייס את העובד הופכים לקטנים עד בלתי אפשריים.

 

מי שחושב שהחברות הגדולות מצליחות למשוך את העובדים המובילים רק בגלל שכר ותנאים, טועה טעות מרה וצפוי להמשיך ולמצוא את עצמו מנסה לתאם ראיון התחלתי למועמד שמתחריו המהירים, המלווים באנשי גיוס מקצועיים, כבר הציעו חוזה. אנחנו בשנת 2018 ועל מנת להגדיל משמעותית את הסיכוי להצלחה - גייסו מגייס טכנולוגי, או חברה שמתמחה בזה, לפני שגם אותם יהיה קשה לגייס. זה גם הזמן להפנים שימי החיסכון במחלקת כוח אדם איכותית הם נחלת העבר.

 

כותב המאמר הינו הבעלים של חברת ג'אמפ סטארט, המלווה, מייעצת ומגייסת עובדים טכנולוגים עבור סטארט אפים וחברות הייטק
בטל שלח
    לכל התגובות
    x