• תפריט
בארץ

עשרת הימים האחרונים של אימפריית אלוביץ'

ביהמ"ש הוציא אתמול צו פירוק ליורוקום תקשורת שייכנס לתוקף בשלושה במאי. עד אז יוכלו הנושים להגיע להסדר למכירת החברה ששולטת בבזק. אם לא יושגו הבנות, ימונה כונס שימכור את נכסי יורוקום בחלקים — מהלך שיביא לתספורת כואבת עוד יותר לבנקים

יניב רחימי וגולן חזני 06:5123.04.18

האימפריה של שאול אלוביץ' מתקרבת לסוף דרכה. נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב השופט איתן אורנשטיין הוציא אתמול צו פירוק לחברת יורוקום תקשורת, בעלת השליטה בבזק שנמצאת בבעלותו של אלוביץ'.

 

החלטת בית המשפט מגיעה לאחר שהמאמצים להגעה להסדר חובות כולל בקבוצה תוך מכירתה לאיש העסקים האמריקאי נתי סיידוף עלו בתוהו.ליורוקום תקשורת חובות בהיקף של כ־1.2 מיליארד שקל, 961 מיליון שקל מתוכם לבנקים.

 

 

 

"הבהרתי מדוע עדיף לכל הנושים של כל החברות להגיע להסדרים, שדומה שהם חלופה עדיפה על פני האפשרויות האחרות שעומדות לפניהם", כתב אורנשטיין בהחלטתו. השופט הבהיר כי צו הפירוק ניתן משום שהנושים של יורוקום תקשורת בראשות בנק דיסקונט, בנק הפועלים והבנק הבינלאומי, לא הצליחו להגיע להבנות עם סיידוף ובכך סללו את הדרך למתן צו פירוק. במהלך הדיון טען אחד המשקיעים ביורוקום תקשורת, עו"ד ירון אלכאוי, שעל בית המשפט לאכוף על סיידוף את ביצוע הצעתו המקורית לרכישת יורוקום תקשורת בסכום של כמיליארד שקל ולאשר את הסדר הנושים. אורנשטיין שלל טענה זו בנחרצות משום שלדבריו לא הושג הרוב הדרוש לאישור הצעת ההסדר כפי שקבוע בסעיף 350 לחוק החברות, ולפיכך אין בכוונתו לכפות על הנושים הסדר בניגוד לרצונם.

 

שאול אלוביץ' שאול אלוביץ' צילום: מוטי קמחי

 

צו פירוק פירושו שימונה ליורוקום תקשורת כונס נכסים מטעם בית המשפט. הכונס ימכור את כל נכסיה של יורוקום (ראו תרשים) ויחלק את הכספים בין הנושים השונים לפי דין קדימה.

 

נציגי הבנקים ביקשו להשהות את כניסת צו הפירוק לתוקף על מנת למצות הליך של הסדר נושים לפרק זמן קצר. בית המשפט נעתר לבקשתם וקבע שהצווים שפרסם ייכנסו לתוקף בתוך עשרה ימים, בשלושה במאי בשעה 13:00, אלא אם יוחלט אחרת. פירוש הדבר הוא שבמהלך הימים האלו יוכלו הבנקים להגיע להבנות עם סיידוף, או עם כל משקיע אחר.

 

בכך נתן אורנשטיין את יריית הפתיחה למירוץ נגד השעון למכירת השליטה באינטרנט זהב – החברה־הבת של יורוקום והחברה־הסבתא של בזק, שאותה מעוניינים כעת לרכוש סיידוף והאחים צחי וחן נוימן. בתחילת הדיון הוצגו לבית המשפט שתי ההצעות לרכישת אינטרנט זהב. שתי ההצעות הוגדרו על ידי עו"ד אמנון לורך שמייצג את בנק דיסקונט כ"הצעות בכאילו", מכיוון שלדבריו לא ניתן להוציא אותן אל הפועל מבחינה משפטית.

 

 

סיידוף מעמיד תנאים מתלים לרכישת אינטרנט זהב שעבור הבנקים הם בלתי אפשריים — התחייבות של דירקטוריון אינטרנט זהב ודירקטוריון בי־קום לא לבצע פעולה כלשהי של גיוס הון במניות או מכירת מניות ללא הסכמתם. הבנקים לא יכולים למסור התחייבות כזו משום ששני הדירקטוריונים הם עצמאיים. התנאים המתלים של האחים נוימן קלים יותר והשניים גם מוכנים להתפשר לגביהם, כך שהסיכוי לעסקה איתם גבוה יותר. עם זאת, הבנקים דורשים מהאחים להעלות את רכיב המזומן כדי להתקדם במגעים.

 

סיידוף וההאחים נוימן יודעים שמדובר בחלון ההזדמנויות האחרון לרכישת השליטה בבזק, משום שעם כניסת צו הפירוק לתוקף, המכירה תיעשה בסוג של מכרז.

ההתפתחות החשובה יותר היא נכונות של הבנקים להזרים הון של 100—120 מיליון שקל לאינטרנט זהב כדי לאושש את מצבה ולהפוך אותה אטרטקיבית יותר למכירה במקרה של פירוק. בינתיים נערכים הבנקים למינוי נציגיהם למנהלים מיוחדים ביורוקום תקשורת.

 

כמו כן, בדיון הוצגה הצעה של קנדה ישראל שמעוניינת לרכוש את אחזקותיה של החברה־האחות יורוקום נדל"ן בפרויקט מידטאון וכן את חלל תקשורת תמורת 300 מיליון שקל (ראו הרחבה במסגרת).

 

החלק השני של הדיון עסק בבקשה שהוגשה על ידי בנק מזרחי טפחות לאכיפת שעבודים ולכינוס נכסים ליורוקום נדל"ן. הבנק עומד בראש קונסורציום שהלווה ליורוקום נדל"ן 250 מיליון שקל. בניגוד לבנקים שהלוו כספים ליורוקום תקשורת, מזרחי טפחות נהנה משעבודים על מניות חלל תקשורת ועל האחזקות של החברה בפרויקט הנדל"ן מידטאון. אורנשטיין החליט לקבל את בקשת מזרחי טפחות ומינה את עו"ד חגי אולמן לתפקיד.

 

הבנקים יספגו תספורת, העברת השליטה תסתבך

 

אם בתחילת מאי תיכנס יורוקום תקשורת לפירוק, הדבר ישפיע על שורה ארוכה של גורמים — נושי החברה, בעל השליטה הנוכחי בה והחברות שבשליטתה.

 

המפסידים הגדולים מפירוק יהיו הבנקים. לא צריך להיות מומחה למימון כדי להבין שהבנקים הנושים של יורוקום תקשורת היו רוצים לממש את הסדר החוב שגובש עם סיידוף ולא להגיע לפירוק. מספיק היה לראות שהבנקים עשו כל שביכולתם כדי לשמור את סיידוף בתמונה, גם במחיר של התפשרויות משמעותיות מצידם.

 

זאת משום שהמקרה של יורוקום תקשורת הוא מקרה קלאסי של "השמיכה הקצרה". כלומר, שווי הנכסים של החברה נמוך מהיקף ההתחייבויות לנושים. המשמעות היא שהשמיכה בהכרח לא תספיק לכולם. במילים אחרות, ההחזר לבנקים צפוי להיות נמוך בהשוואה להחזר במקרה של ביצוע הסדר חוב עם משקיע דוגמת סיידוף שהיה מוכן להזרים כסף לתוך החברה, ואף היה מוכן להגדיל את התמורה לנושים בהתאם לעלייה עתידית בשווי הנכסים.

 

אולם משהפירוק ייצא לפועל, הבנקים — דיסקונט, הפועלים והבינלאומי — עלולים למצוא את עצמם כשרק הנכסים של יורוקום תקשורת בידיהם, ללא הזרמת הון חיצונית ועם תספורת גדולה עוד יותר. זאת בניגוד למזרחי טפחות שמחזיק בשעבודים על נכסים ששוויים עולה על החובות.

 

 

נושה נוסף שעלול להינזק מהחלטת הפירוק הוא בזק. יורוקום DBS, שהחזיקה בעבר במניות yes, חייבת לבזק כ־120 מיליון שקל ששולמו לה כמקדמה במסגרת עסקת בעלי העניין שבה בזק רכשה את אחזקותיה של יורוקום ב־yes תמורת יותר ממיליארד שקל. מקדמות אלו שולמו כחלק מתמורה שהותנתה בכך ש־yes תעמוד ביעדי תזרים מזומנים שנקבעו לה במסגרת העסקה שהתבצעה ב־2015.

 

אלא שבסוף 2017 התברר ש־yes לא עומדת ביעדים שהוצבו לה ולכן בזק נדרשת להחזיר ליורוקום תקשורת את המקדמות. יורוקום DBS קיבלה אתמול צו פירוק גם כן, מה שהופך את השבת הכספים לכמעט בלתי אפשרית.

 

בנוסף, צו הפירוק יוצר אתגר ביחס לסוגיית בעל השליטה הבא בבזק. העברת השליטה בשתיים מהחברות של יורוקום תקשורת — בזק וחלל תקשורת — מחייבת קבלת היתר שליטה ממשרד התקשורת. המשמעות היא שאיתור בעל שליטה חדש לכל אחת מהחברות האלו עלול להיתקל בקשיים וסביר להניח שיהיה כרוך בזמן.

בכל הנוגע לחלל תקשורת הדבר בעייתי אף יותר משום שהעברת השליטה בחברה מהווה עבור בעלי האג"ח שלה עילה לפירעון מיידי.

 

גם בפירוק וגם במכירה: אלוביץ' בחוץ

 

מי שהפירוק לא ממש ישנה את מצבו הוא בעל השליטה הנוכחי ביורוקום תקשורת — אלוביץ'.

 

במידה רבה אלוביץ' הוא נוכח־נפקד בכל הנוגע לדיונים שמתקיימים בבית המשפט. באופן רשמי הוא עדיין בעל השליטה בחברה, אך לכולם ברור שבקרוב השליטה תצא מידיו, בין אם בשל מכירה בחלקים ובין אם בשל מכירתה למשקיע.

 

בהצעה המקורית של סיידוף לרכישת יורוקום תקשורת, אלוביץ' היה אמור להישאר עם נתח של 10% בחברה. בהצעות המועדכנות שלו גם אחזקת המיעוט הזו נלקחה ממנו. כלומר, בכל מקרה אלוביץ' נותר מחוץ לתמונה. המשמעות היא שכך או כך החובות של יורוקום תקשורת הם כבר לא הבעיה של אלוביץ'. במקרה של פירוק, הכונס ימכור את הנכסים והנושים יתחלקו בתמורה. במקרה של עריכת הסדר נושים ומכירת השליטה למשקיע, החובות יוסדרו בין הנושים למשקיע החדש.

 

אך מעבר לכך, עושה רושם שבחודשים האחרונים אלוביץ' טרוד יותר במה שקורה באולם המעצרים של שופטת המעצרים בבית המשפט ופחות במתרחש באולמו של אורנשטיין.

 

אלוביץ' נחקר בתיק 4000 בחשד להטיית סיקור לטובת ראש הממשלה בנימין נתניהו באתר החדשות וואלה, וכן בתיק בזק בנוגע לעסקה שבה בזק רכשה את yes.

 

בעקבות החקירות התפטר אלוביץ' מתפקיד יו"ר בזק ובני משפחתו התפטרו גם הם מהדירקטוריון.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x