שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

הבנקים כבר מפצים את עצמם על אובדן כרטיסי האשראי

הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים מאיימת להרחיב את מאיימת להרחיב את הצריכה על חשבון החיסכון; הבנקים לאומי והפועלים, שיאבדו נתח גדול מהכנסותיהם מהתחום, נערכים להגביר את שיווק ההלוואות בכרטיסי האשראי שיונפקו דרכם - ויאפשרו להם להמשיך ליהנות מעמלות שיווק

רחלי בינדמן 06:5518.03.18

שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, נמצאים על סף טלטלה - עד סוף 2019 יידרשו להיפרד מאחזקותיהם בחברות כרטיסי האשראי שבשליטתם, ישראכרט ולאומי קארד - והם כבר מתחילים להיערך למלחמה על ההכנסות שהם צפויים לאבד. מהלכים שהבנקים מקדמים מספקים הצצה למה שצפוי למי שיתחרה בגופים כל כך חזקים - וכיצד על הדרך ימשיכו לנפח את בועת האשראי הצרכני כדי לשמור על עליונותם בשוק.

 

 

 

בנק לאומי למשל מפרסם בשבועות האחרונים הצעה מפתה למי שיפתח חשבון: "הלוואה ללא ריבית עד 70 אלף שקל, עד 70 תשלומים למעבירי משכורת חדשה". אולם כשצוללים לאותיות הקטנות, מה שנשמע כמו הלוואה בחינם מתברר כסיפור קצת שונה: לקוח שרוצה לקבל את ההלוואה ללא ריבית צריך לגהץ את כרטיס האשראי הבנקאי מדי חודש ב־2,000 שקל לפחות. אם לא יעמוד בכך - ישלם ריבית שנתית קבועה של 5%.

 

 

בנק אגוד מציע חשבון שכולל פטור מעמלות עו"ש, ריבית של 3% על המשכורת עד ל־30 אלף שקל ופטור מריבית על המינוס עד גובה המשכורת - בתנאי שיבוצעו שמונה פעולות בחשבון בחודש או שכרטיס האשראי הבנקאי יגוהץ ב־2,000 שקל לפחות בחודש. גם הבינלאומי מעניק הטבה בשווי של יותר מ־5,000 שקל בפתיחת חשבון, שמותנה בשימוש של 1,000 שקל בחודש בכרטיס הבנקאי.

 

הבנקים מעודדים אותנו להשתמש בכרטיסי האשראי שלהם תמורת הטבות כבר שנים, אבל התופעה הזאת צפויה להקצין משמעותית לקראת ובעיקר אחרי ההתנתקות מחברות כרטיסי האשראי. עד כה הפועלים ולאומי נהנו מהכנסות הכרטיסים החוץ־בנקאיים של ישראכרט ולאומי קארד בעקיפין, אבל עכשיו הם ינסו לתמרץ את הלקוחות להשתמש דווקא בכרטיסים הבנקאיים כדי לא להפסיד הכנסות.

 

היום שאחרי

לבנקים יש סיבה טובה מאוד לעודד שימוש בכרטיסים שהנפיקו יחד עם חברות האשראי - להבדיל מכרטיסים חוץ־בנקאיים, שאותם מנפיקות החברות עם גופים אחרים, כמו למשל מועדוני לקוחות. כיום, בבנקים לא מוטרדים מאוד מהשימוש בכרטיסים חוץ־בנקאיים, משום שחלקן של חברות האשראי בעמלות שנגבות בכרטיסים הללו מגיע אליהם.

 

אבל בבנקים כבר נערכים ליום שאחרי הפיצול, שבו לא יראו אגורה מהעמלות שנגבות בכרטיסים חוץ־בנקאיים. המבצע שלאומי השיק נועד לפתור בדיוק את הבעיה הזאת, בכך שהוא מתמרץ את הלקוחות לבזבז יותר באמצעות הכרטיס הבנקאי ומרגיל אותם להשתמש דווקא בו. הגופים שמנפיקים כרטיסי אשראי חוץ־בנקאיים גם משתתפים בתחרות הזאת, ומציעים זה שנים הטבות שמטרתן לעודד לקוחות לעשות שימוש דווקא בכרטיס שלהם. התחרות הזאת, שמחריפה כעת, צפויה רק לגדול ביום שאחרי הפיצול.

 

הפרידה מחברות האשראי מייצרת עוד בעיה - הפעם עבור חברות האשראי. כיום העמלות שחברות האשראי גובות מתחלקות בינן לבין הבנקים - 70% לחברת האשראי ו־30% לבנק. מכיוון שהבנקים מחזיקים בבעלות על חברות האשראי, גם ה־70% מגיעים בסופו של דבר אל הבנק.

 

ביום שאחרי הפיצול צפוי להתחיל תהליך מקח וממכר בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי על אופן חלוקת העמלות. במקרה זה ידם של הבנקים על העליונה, משום שחברות האשראי תלויות במערך השיווק החזק שלהם. מכיוון שהבנקים כבר לא יחזיקו בחברות, לא יהיה להם אינטרס מובהק לשווק את הכרטיסים שלהן. לכן, שני הבנקים צפויים לדרוש מחברות האשראי נתח גדול יותר מהעמלות.

 

מה שצפוי להעצים את התופעה הזו הוא העובדה שבנק דיסקונט וחברת האשראי כאל לא נדרשים להתפצל. בניגוד ללאומי קארד ולישראכרט, כאל תמשיך ליהנות מגישה לאשראי זול מהבנק שמחזיק בה. בהתאם, היא תוכל להציע להפועלים וללאומי תנאים טובים יותר מאלו שלאומי קארד וישראכרט יוכלו. החשש הוא שבעקבות זאת הבנקים יעדיפו לשווק את הכרטיסים של כאל ללקוחות חזקים ולהציע רק ללקוחות חלשים יותר את הכרטיסים של החברות שפוצלו מהם.

 

 

חדוה בר חדוה בר צילום: עמית שעל

 

ההוצאה הפרטית מזנקת

רק בשבוע שעבר, עם פרסום דו"חות בנק לאומי, מנכ"לית הבנק רקפת רוסק־עמינח אמרה, "ניתחנו את הלקוחות ומצבם ולא מצאנו שיש סיבה או צורך להגדיל להם את היקף ההלוואות", ורמזה כי אין בכוונת הבנק להגדיל את קצב הצמיחה של האשראי הצרכני בישראל, המגלגל כ־180 מיליארד שקל בשנה. ובכל זאת, ההצעה הטרייה של לאומי מנסה לעודד את לקוחות הבנק לקחת הלוואה ולהוציא לפחות 2,000 שקל בחודש באשראי.

 

גם בבנק ישראל מודאגים מהתפתחות האשראי הצרכני בישראל. בכנס שערך הבנק באחרונה, המפקחת על הבנקים חדוה בר ציינה כי בעלי הכנסה נמוכה מסכנים את עצמם בכך שהם משתמשים בהלוואות לכל מטרה, שבהן הריבית גבוהה, כדי להשלים הון לרכישת דירה.

 

על כך ניתן להוסיף נתונים שפרסמה באחרונה הלמ"ס על שיעור החיסכון הנמוך של הציבור הישראלי. לפי הלמ"ס, שיעור החיסכון הפרטי הנקי הגיע ב־2017 ל־14.4% מההכנסה הפרטית הפנויה לעומת 15.9% ב־2016 ו־16.6% ב־2015. הסיבה העיקרית לירידה ברמת החיסכון בישראל היא הזינוק החד בצריכה הפרטית, שנעשה על רקע שנים ארוכות של ריבית נמוכה במיוחד. בחמש השנים האחרונות היקף הצריכה הלאומית בישראל עלה ב־20% והסתכם ב־849 מיליארד שקל.

 

האינטרס של הבנקים בסיפור הזה ברור. ככל שלקוחותיהם ישתמשו יותר בכרטיסי אשראי, כך הסיכוי שייגררו למינוס בחשבון גדל - ומינוס משמעו ריביות עבור הבנק. זהו מעגל קסמים הרסני, שבו הבנקים מעודדים את הלקוחות לבזבז ולהיכנס למינוס - מה שרק מעודד אותם עוד יותר לקחת הלוואות.

 

למרבה ההפתעה, למרות הדאגה הכללית מהתרחבות האשראי הצרכני, בנק ישראל - הרגולטור שאחראי למערכת הבנקאית - לא רואה בעייתיות בתופעה הזאת, שבה הבנקים מתנים הטבות בבזבוזים באשראי. בבנק לא רואים בכך את הפעולה האסורה של התניית שירות בשירות, שכן לדבריהם לא מדובר בסירוב לתת שירות, אלא רק בהבדלי מחירים. אלא שכלל לא בטוח שלקוח חדש בלאומי ייקח הלוואה של 70 אלף שקל אם לא יקבל אותה ללא ריבית, כפי שהבנק מציע למי שמתחייב להוציא בחודש 2,000 שקל בכרטיס האשראי הבנקאי.

 

בבנק ישראל מסבירים כי הפיקוח על הבנקים מפקח על התעריפים אך אינו מתערב בהחלטות למתן פטורים או הנחות, מתוך תפיסה שהיכולת לתת הטבות בנקאיות היא כלי לגיטימי להגברת התחרות בשוק. בבנק מתעלמים מכך שההטבות הללו מותנות לא פעם בשימוש משמעותי בכרטיס האשראי, שמעודד צריכה מוגברת.

ייתכן שהסיבה לכך היא שלבנק ישראל יש כאן אינטרס עקיף דווקא לא להתערב. הבנק, כגוף שאחראי על המדיניות המוניטרית של ישראל ועל יציבות המשק, רוצה להגביר את הצמיחה. שימוש מוגבר בכרטיס אשראי בהחלט לא יזיק לכך.

 

 

 

מי שהיתה אמורה להיכנס לוואקום הרגולטורי הזה היא הממונה על שוק ההון דורית סלינגר, שאחראית לדאוג שהציבור הישראלי ייצא לגמלאות עם פנסיה נאותה. אלא שבאחרונה קיבלה סלינגר תחום אחריות חדש: פיקוח על האשראי החוץ־בנקאי, שאמור לייצר תחרות לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי. סלינגר צפויה למצוא את עצמה בסיטואציה מורכבת יותר מזו של המפקחת על הבנקים. מצד אחד, בכובעה כמפקחת על גופי הפנסיה, היא צריכה להגן על הציבור מהוצאות מיותרות ולעודד אותו לחסוך לקראת הפרישה משוק העבודה. מצד שני, בתפקידה החדש היא צריכה לעודד את התחרות בשוק האשראי - אותה תחרות שמאיימת לנפח את בועת האשראי הצרכני. יהיה מעניין לראות כיצד סלינגר ומי שיחליף אותה בחודש אוגוסט הקרוב יתמודדו עם האתגר הזה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x