• תפריט
בארץ

שהנשים ינווטו? רק 15% מנכ"ליות בגופים הציבוריים

דו"ח הממונה על השכר מגלה פערים בין נשים לגברים במגזר הציבורי: רק 12% ממלאות את תפקיד היו"ר ורק 26% בתפקידי סמנכ"ליות. הפערים בשכר בין גברים ונשים בגופים הממשלתיים נעים בין 2,100 שקל ל-7,300 שקל

עמרי מילמן וספי קרופסקי 13:0107.03.18

הפער בשכר הממוצע למשרה מלאה בין גברים לנשים ניכר בכלל הגופים הממשלתיים, כאשר הפער נע בין 2,119 שקל במועצות הדתיות לבין 7,282 בגופים הנתמכים -  כך עולה מדוח הממונה על השכר המתפרסם היום (ד').

 

ברשויות המקומיות שכרן הממוצע של הנשים עומד על 9,700 שקל ואילו שכרם של הגברים עומד על כמעט 13 אלף שקל. בחברות ממשלתיות גברים מרוויחים בממוצע 24.6 אלף שקל ואילו נשים מרוויחות 17.5 אלף בממוצע בלבד. ניתוח מבנה השכר מעלה כי רכיב השעות הנוספות אצל גברים גבוה ב-25% מזה שאצל נשים, מה שמסביר חלק מפערי השכר אולם גם בניכוי השעות הנוספות ישנו פער של כ-2,700 שקל שנובע לפי הממונה על השכר מתחומי עיסוק שם השכר נמוך יותר והוותק במשרה שגדול יותר אצל גברים.

 

בחינת היקף העסקת הנשים במשרות הבכירות מעלה תמונה מטרידה: רק 12% מיושבי ראש הנהלות הן נשים וכך גם שיעורן בקרב מנהלי בתי החולים. רק 15% מהמנכ"לים של הגופים הציבוריים השונים הן נשים ו-16% מראשי הדירקטוריונים הן נשים. בדרג הסמנכ"לים 26% הן נשים ובקרב מנהלי האגפים 37% נשים בלבד.  

 

גם כאשר בוחנים את פערי השכר בין גברים לנשים המועסקים בחוזים אישיים מקבילים ניתן לראות פערים גדולים. כך למשל בעוד שהשכר הממוצע של סמנכ"ל עומד על 44.3 אלף שקל, סמנכ"לית מרוויחה בממוצע 40.3 אלף שקל. מנכ"ל מרוויח בממוצע 41.1 אלף שקל ומנכ"לית מרוויחה 34 אלף שקל. ההסבר לכך לפי הממונה על השכר הוא בשונות הרבה בין הגופים שנשים וגברים מנהלים (כלומר הגברים מנהלים לרוב את הגופים הגדולים שבהם השכר גבוה יותר).  

 

 

 

גם בקרב משרדי הממשלה ניתן לראות פערים בשכר בין נשים לגברים, שנובע לפי הממונה על השכר בין היתר בגלל הבדלים בדירוגים, בתפקידים ושוב ברכיב השעות הנוספות של העובדים. הפער הבולט ביותר הוא במשרד הביטחון, שם גברים מרוויחים בממוצע 25.4 אלף שקל לעומת נשים שמרוויחות 19.5 אלף שקל וביחידות המסך של משרד הביטחון שם גברים מרוויחים בממוצע 28.9 אלף שקל ונשים 23.5 אלף שקל.

 

עם זאת, הנתונים מראים כי הפערים מצטמצמים במעט עם חלוף השנים. אחד הצעדים שנוקטים היום בממשלה להקטנת אי השוויון הוא הפיילוט המאפשר לעובדים לעשות שעות נוספות בבית ולא במשרד. מנתונים ראשוניים עולה בקרב 369 העובדים שהשתתפו בפיילוט נמצא תוספת של 4.2 שעות נוספות בחודש אצל נשים ו-0.84 שעות נוספות אצל גברים.

 

מהשוואה שעשה הממונה על השכר עולה כי בעוד ששיעור המועסקים במגזר הציבורי מכלל המועסקים במשק עומד בארץ על 20% ב-OECD הוא עומד על 18.1%. אולם פער זה הצטמצם לאורך השנים. לשם השוואה, ב-2007 שיעור המועסקים במגזר הציבורי ב-OECD עמד בממוצע על 17.9% ואילו בישראל עמד על 22.5%. המשרדים שבהם נרשם הגידול המשמעותי ביותר של עובדים הם משרד המשפטים שגדל מאז 2008 ב-93% ומשרד החוץ שגדל ב-76%.

 

פערים בהוראה וברפואה

 

אי השוויון בתוך שירות המדינה נמוך משמעותית מאי השוויון בכלל המשק. למרות מגוון התפקידים בשירות המדינה. בעוד שב-2016 עמד אי השוויון בכלל המשק על 0.42 (כאשר 0 זה שוויון מוחלט ו-1 אי שוויון מוחלט) בכלל השירות הציבורי עמד על 0.28. שני המקצועות שבהם נרשמו הפערים הגדולים ביותר בין רמות השכר הגבוהות לבין אלו הנמוכות הם רופאים ועובדי הוראה. מדובר בפערים מוכרים שאותם מנסים באוצר ובמשרדים הרלוונטיים לצמצם, בין אם על ידי ריסון הרפואה הפרטית במערכת הבריאות שבה מקבלים רופאים ותיקים משכורות גבוהות - ובין אם על ידי הסכמי שכר חדשים ושוויוניים יותר עם ארגוני המורים, על מנת שעובדי הוראה צעירים יקבלו יותר.

 

מהדו"ח עולה כי הפער בין משכורותיהם של רופאים ברמות הגבוהות לבין אלה ברמות הנמוכות ניצב על 31% לפי מדד ג'יני" (לאי שוויון), בעוד שבקרב עובדי ההוראה הפערים הללו ניצבים על 25%. יחד עם זאת, חשוב לציין שבקרב הרופאים הפערים הללו מעט פחות קריטיים מכיוון שמראש כלל הרופאים נהנים מרמות השכר הגבוהות ביותר, בעוד עובדי ההוראה נאלצים להסתפק בהרבה פחות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x