• תפריט
דעות

כמה הרווחתי בעבודה הקודמת? זה לא עניינכם

חוק חדש בניו יורק יאסור על מעבידים לברר עם מועמדים את היסטוריית השכר שלהם - מאחר שהדבר מהווה אפליה בקבלה לעבודה

אסף ריינדל 07:3327.10.17
החל מ-31 באוקטובר 2017 ייאסר על מעבידים לברר עם מועמדים לעבודה בעיר ניו יורק שבארה"ב על היסטוריית השכר שלהם, כולל מה שכרם הנוכחי. האיסור נובע מחוק חדש של העיר ניו יורק הקובע שברור כזה מהווה אפלייה אסורה בקבלה לעבודה. הוא נחקק כחלק מהמאבק לשכר שווה ונועד "לשבור את המעגל של אפלייה בשכר ע"י הקטנת הסיכוי לכך שנשים תפגענה בשל שכרן הקודם" (יצויין כי החוק חל על נשים וגברים כאחד). חוקים דומים נשקלים או שכבר נחקקו גם במספר מדינות בארה"ב.

 

לחוק תחולה רחבה והוא אוסר כל בירור באשר להיסטוריית השכר עם המועמד עצמו או עם המעביד הנוכחי (או הקודם), וכן חיפוש במאגרי מידע ובדיקות רקע באשר להיסטוריית שכר. החוק חל גם על חברות השמה המסייעות במציאת עובדים. "היסטוריית שכר" הוא מונח המוגדר בהרחבה וכולל משכורת, הטבות ורכיבי שכר אחרים, כגון בונוסים ועמלות (אם כי מותר לשאול על אינדיקטורים אובייקטיביים כגון נפח, ערך או תדירות של מכירות).

 

האיסור לשאול על היסטוריית השכר נועד למנוע אפלייה בשכר של נשים האיסור לשאול על היסטוריית השכר נועד למנוע אפלייה בשכר של נשים צילום: שאטרסטוק

 

 

החוק כולל מספר יוצאים מן הכלל. כך, למשל, החוק אינו מונע ברור באשר לציפיות השכר או דרישות השכר של מועמד ואינו מונע מסירת מידע למועמד בדבר השכר המוצע. החוק גם אינו אוסר ברור באשר לרכיבי אקוויטי שאינם בשלים (unvested) ורכיבי שכר נדחה שהמועמד יאבד עם סיום העבודה הנוכחית.

 

בדיקות רקע אינן אסורות ע"פ החוק החדש, כל עוד אינן מיועדות לבדוק היסטוריית שכר (וככל שאינן אסורות ע"פ חוק אחר). אך אם במהלך בדיקת רקע מותרת (או בדיקה מותרת אחרת) מתגלה במקרה שכרו הקודם של העובד, החוק אוסר על המעביד להסתמך על המידע שהתגלה בקביעת השכר המוצע.

 

חריג נוסף קיים למקרה שהמועמד לעבודה מגלה את שכרו "באופן עצמאי ומבלי שהתבקש". במקרה זה המעביד רשאי לשקול את היסטוריית השכר שנמסרה ולוודא את נכונות המידע שנמסר. עם זאת, כדאי למעביד במקרה זה לתעד בכתב תוך זמן קצר מידע כזה שנמסר בע"פ, למקרה של סכסוך עתידי.

 

הנחייות שפורסמו לאחרונה ע"י נציבות זכויות האדם של העיר ניו יורק מבהירות שהאיסור יכול לחול גם לגבי נסיבות בהן יכול מועמד להבין שהתבקש לתת מידע על שכרו ללא שאלה מפורשת. כך, למשל, הדרישה שהגילוי של העובד יהיה "מבלי שהתבקש" כוללת ע"פ הנחיות את הדרישה שעובד ממוצע לא יחשוב מהקשר הכללי ומדברי המעביד או מעשיו שהמעביד מעודד אותו למסור מידע כזה. בנוסף, ההנחייות מבהירות כי לא ניתן לשאול מועמד לגבי שכרו הקודם תוך ציון שהוא לא חייב לענות. באופן דומה, הובהר שציון בטופס סטנדרטי בו מופיעה שאלה על שכר נוכחי כי מועמדים לעבודה בעיר ניו יורק אינם חייבים לענות על השאלה לא יגן על המעביד מהחוק.

 

החוק משפיע גם על עסקאות מיזוגים ורכישות בנסיבות מסויימות. החוק אמנם אינו אוסר קבלת מידע על השכר של עובדי החברה הנרכשת כחלק מבדיקת נאותות, אך יכול להיות רלוונטי במקרה שעובדים כאלה מתראיינים לעבודה בחברה הרוכשת. ע"פ ההנחייות הנ"ל, במקרה זה מומלץ שהמידע בדבר היסטוריית השכר לא ישותף עם מי שאחראי על קבלת ההחלטות בעניין העסקת העובדים.

 

עבירה על החוק החדש יכולה לגרור קנסות של עד 250 אלף דולר וחיוב בשכר טרחת עו"ד והוצאות משפט של מועמד שתובע ע"פ חוק זה (כחריג לכלל בארה"ב שהצד הזוכה במשפט בדרך כלל אינו זכאי להוצאותיו מהצד המפסיד), בנוסף לסנקציות נוספות.

 

לאור האמור לעיל על חברות ישראליות המעסיקות או שוקלות העסקת עובדים בעיר ניו יורק לבדוק את נהלי חיפוש העובדים בהקשר זה ולוודא כי הן ומי שפועל מטעמן (כגון חברות השמה) ממלא אחר הוראות החוק החדש.

 

הכותב הוא עו"ד במשרד Friedman Kaplan Seiler & Adelman LLP שבניו יורק, מייעץ לחברות ישראליות בנוגע להבטי חקיקה אמריקאים, לרבות דיני עבודה.

 

**מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה.

 

ספר התקציב 2017-2018 - גרסת כלכליסט 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x