שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

דו"ח המבקר

מבקר המדינה: מנכ"ל משרד התקשורת העדיף את האינטרס של בזק על חשבון הציבור

דו"ח המבקר שבדק את שוק האינטרנט חושף התנהלות בעייתית של משרד התקשורות ובפרט של המנכ"ל שלמה פילבר: החל מהיענות ללא בדיקה לדרישות בזק, דרך טיפול איטי בתלונות וכלה בטירפוד השימוש ההדדי בתשתיות פיזיות. המשותף לכל הכשלים: מתן העדפה ברורה לבזק על פני החברות המתחרות והאינטרס הציבורי

אביב גוטר 15:5912.07.17

"הפעולות שנקט משרד התקשורת ליישום רפורמת השוק הסיטונאי מאמצע שנת 2015 לא היו נחושות דיין. התנהלות משרד התקשורת מעידה על חולשה רגולטורית ואינה עולה בקנה אחד עם תפקידו כרגולטור האמון על האינטרס הציבורי". כך מסכם מבקר המדינה את פרק הביקורת על יישום רפורמת השוק הסיטונאי – הרפורמה שנועדה להיות המשמעותית ביותר בשוק התקשורת.

 

 

פילבר שיתף את בזק בהכנת מסמך התחרות באינטרנט והשאיר את הגורמים המקצועיים בחוץ 

 

על פי המבקר, מנכ"ל משרד התקשורת חיבר מסמך מדיניות לבחינת השקעות בתשתית התקשורת הנייחת (הקרקעית) בו לא שיתף את הגורמים המקצועיים במשרד, אגף התקציבים, משרד המשפטים והרשות להגבלים עסקיים. לעומת זאת דן ארוכות עם בזק - הסתמך בעל פה על נתונים שהועברו לו ולא טרח לבדוק אותם, לא תיעד את המפגשים ופעל ברשלנות.

  

בדו"ח המבקר עולה חשש כי התנהלות משרד התקשורת מאוקטובר 2016, המועד בו הופצה טיוטת המדיניות החדשה, מוטה לכיוון אינטרס של הגורם המפוקח, בדגש על חברת בזק, על חשבון האינטרס הציבורי הרחב. בנוסף טוען המבקר, כי במהלך הביקורת נפלו פגמים יסודיים בגיבוש מסמך מדיניות ההמשך, וכי מגעיו של פילבר עם בזק נעשו ללא תיעוד ו"חרגו מכללי מינהל תקין".

 

יחס מועדף לבזק על חשבון האינטרס הציבורי

 

הרפורמה הייתה אמורה לאפשר לחברות התקשורת לחכור שירותי תשתית במחירים סיטונאיים מבזק ו-HOT ולהציע אותם לציבור במחירים קמעונאיים ותחרותיים.

 

מממצאי המבקר עולה כי שנתיים להחלת הרפורמה, שירות הטלפוניה הסיטונאית טרם יושם ואילו השימוש בתשתיות הפיזיות (קרקעיות) נמצא רק בשלבים הראשונים שלו. המבקר מציין בביקורת כי המשרד מגיב באטיות לתלונות שאמורות לקבל מענה מיידי, ובכך פוגע באופן ישיר בתחרות.

 

על אף שהמבקר בחר להתמקד בביקורת ביישום הרפורמה על בזק בלבד, התמונה המוצגת על ידו בעייתית מאוד. המבקר טוען כי התנהלות משרד התקשורת היא כשל של רגולטור חלש שאינו אוכף הפרות חוזרות ונשנות מצדם של בעלי רישיון, ומעניק יחס מועדף למפוקח אחד - בזק - על חשבון האינטרס הציבורי.

  

כך למשל מעיר המבקר "שדחיית אספקתם של שירותי הטלפוניה הביאה לכך שספקיות השירות לא יכלו להציע במשך תקופה ממושכת סלי שירותים המתחרים באלה של בזק, הכוללים טלפוניה קווית, אלא רק טלפונייה המופעלת במודל על גבי תשתית האינטרנט, כאשר השירות הקווי נתפס כשירות איכותי ממנו, והדבר גרם לפגיעה בתחרות, ולפיכך גם באינטרס הציבורי".

 

שירותי הטלפוניה הם נדבך מרכזי בשירותי התקשורת. למרות שהמוצר נמצא בדעיכה והיקף השימוש מצטמצם משנה לשנה, הוא עדיין אחד השירותים הרווחיים. הרווח הנקי של בזק הסתכם בסוף שנת 2016 ב-1.2 מיליארד שקל. הדרג המקצועי במשרד התקשורת טען כי מגזר פעילות זה הוא אחד המקורות העיקריים לרווחיותה העודפת של בזק.

 

שאול אלוביץ, יו"ר בזק שאול אלוביץ, יו"ר בזק צילום: אוראל כהן

 

 

פילבר עצר את יישום הרפורמה למרות שביהמ"ש דחה את טענות בזק

 

המבקר מתאר את ההתנהלותו של פילבר כבעייתית במיוחד, שכן עמדת גורמי המקצועי במשרד לא השתנתה ובזק יכולה לספק את שירותי טלפוניה סיטונאית. המבקר מדגיש כי בידי משרד התקשורת אפשרות לנקוט צעדים מגוונים בגין הפרות, ובין היתר להטיל עיצומים, וגם עיצומים חוזרים, על בעל רישיון המפר את הוראות הרישיון במשך תקופה ממשוכת, אולם בהיעדר העובדה שבזק לא ביקשה צו ביניים זמני להקפאת המצב, לא הייתה מניעה להתעלם מכך. בכך מסכם המבקר כי הימנעות המשרד מנקיטת צעדים שיבטיחו שירותי טלפוניה סיטונאית על תשתית בזק הפכה את ההפרה של בזק להפרה משתלמת.

   

 

מנכ"ל התקשורת, שלמה פילבר. המבקר מצביע על התנהלות בעייתית מנכ"ל התקשורת, שלמה פילבר. המבקר מצביע על התנהלות בעייתית צילום: עומר מסינגר

 

 

משרד התקשורת לא טיפל בתלונות חברות התקשורת על שיווק לא שיוויוני

 

דוגמה נוספת לחולשת משרד התקשורת המיטיבה עם בזק על חשבון מתחרותיה ניתן למצוא גם בטיפול בשירותי האינטרנט, ובעיקר בטיפול בתלונות שהוגשו על ידי חברות התקשורת הוותיקות סלקום ופרטנר בכך שבזק 'חוסמת' אותן ולא מציעה אותן כחלק מספקיות האינטרנט.

 

באפריל 2015, כחודשיים לאחר החלת הרפורמה בשוק האינטרנט, החלו להצטבר במשרד התקשורת תלונות על שיווק בלתי שוויוני, בעיקר מצד סלקום ופרטנר. רק באוגוסט 2016, שנה וארבעה חודשים לאחר שהחלו להתקבל תלונות ולאחר שמשרד מבקר המדינה ניהל מעקב אחר שיטת הבאנדל ההפוך, פירט משרד התקשורת לפני בזק את הבעיות הנוגעות לאופן שבו שיווקה וציין כי בכוונתו לשקול לבטלו.

 

מבקר המדינה טוען כי נכון למרץ 2017 סלקום ופרטנר לא משווקות על ידי בזק, שתי השלכות מרכזיות על התנהלות משרד התקשורת: האחת, העובדה כי סלקום ופרטנר לא משווקות פוגעות באופו ישיר בתחרות ובמטרת הרפורמה; והשנייה, העובדה כי משרד התקשורת לא טרח לאכוף את התלונות ולמצוא פתרון לפגיעה בתחרות מבטאת חולשה ביישום תפקידו כרגולטור.

 

 

פילבר טירפד את קידום עקרון ההדדיות בתשתיות

 

מקרה נוסף של חוסר החלטה מצדו של פילבר המיטיב עם בזק נוגע לעיקרון ההדדיות בתשתיות 'הפאסיביות'. עקרון ההדדיות קובע למעשה כי בכדי להקל את פריסת רשתות תקשורת יוכלו בעלות התשתית להשתמש האחת בתשתיות השנייה. הדרג המקצועי במשרד התקשורת העביר למנכ"ל המשרד בקיץ 2015 מסמך לחתימה על עקרון ההדדיות, אולם זה בחר שלא לחתום עליו. הסיבה: החלת עקרון ההדדיות משמעו בפועל כי בעלות התשתית האחרות ישתמשו בתשתית של בזק, ולא אחרת, משום שהיקף פריסת התשתיות של בזק הוא הרחב ביותר. פילבר ביקש לאפשר הדדיות רק במקרה שהיא ממריצה השקעות נוספות, וזאת בניגוד לדעת הדרג המקצועי במשרד, ובתמיכת משרד מבקר המדינה, שטען כי עלות פריסת התשתיות באמצעות עיקרון ההדדיות תקטן וכדאיות ההשקעה תגדל.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x